לקחת אלוקים כה גדול ולהכניסו לספר כה קטן לתניא
זהו פלא גדול, לקחת אלקים כה גדול ולהכניסו בספר כה קטן." אמר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.
ספר התניא הנקרא גם ליקוטי אמרים או ספר של בינונים, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל. הספר סוקר את נפש האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו לעבודת השם, תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. הספר "יונק ממקורות רבניים, פילוסופיים וקבליים" ומציג "בבהירות ובשיטתיות" את השקפתו החסידית של מייסד חב"ד.
הספר קרוי על שם המילה הפותחת אותו "תניא" שהיא מילה בארמית, ופירושה - למדנו. ואמנם הספר בא להורות לחסיד את הדרך הראויה בעבודת ה' ואת האמצעים להשגת היעד הנכסף - דרגת ה"בינוני" , ומכאן כינויו של התניא – "ספר של בינונים". הספר מציג את היעד הרצוי ואת הדרכים והאמצעים להשגתו, ובתוך כך מגדיר את תפקידו של הצדיק כמורה דרך ומדריך, אך מצמצם את תפקידו כמתווך בין האל לחסידיו ומדגיש את האחריות המוטלת על החסיד עצמו.
בשנת 1772,ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו אל האדמו"ר הזקן ביחידות על מנת שיפתור להם את בעייתם. כשרבו הפניות החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם. וכולל הנחיות לדרך חיים ולעבודת הבורא, המבוססת על עבודה משותפת של רגש והבנה. זה הספר הראשון שניסח את עקרונות החסידות בדרך שיטתית, והייתה לו השפעה רבה גם בחוגים לא-חסידיים.
ספר התניא הודפס בשנת 1796 בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, ועל שם ספרו הוא מכונה גם "בעל התניא",המכונה 'אדמו"ר הזקן', 'הרב', 'בעל התניא והשו"ע' ובראשי תיבות: רש"ז. מייסד תנועת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת זו.ספריו הנודעים: "התניא" וה"שולחן ערוך הרב".
ספר התניא עורר את זעמם של המתנגדים לחסידות.הם חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים שלו שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני הגאון מוילנה שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמי בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים.
המתנגדים הלשינו על המחבר לשלטונות שהוא מורד במלכות. אחרי מספר שבועות במאסר הוא שוחרר ויום שחרורו נקבע כחג הגאולה. בראשיתו עורר הספר החדשני גם מחלוקת בתוך החסידות עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חב"ד. בראש המתנגדים עמדו ר' אברהם מקליסק ור' ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעש"ט. כיום מקובל ספר זה בכמה מזרמי החסידות כאחד מספרי היסוד.
מתוך לימוד התניא:
מבנה הנפש
לכל אחד מאיתנו ישנן שתי נפשות.
-הנפש הראשונה היא הנפש שמחיה אותנו ואותה אנחנו מרגישים רוב הזמן, אנו מכנים אותה "הנפש הבהמית", שבמהות הפנימית שלה היא מסתכלת על העולם כמו בהמה. כמו שבהמה דואגת בעיקר לעצמה, ועסוקה רוב הזמן בעניינים גשמיים וארציים (אכילה, שינה וכו') כך גם הנפש הבהמית סובבת בעיקר סביב עצמה. היא רואה את עצמה כמרכז העולם וממילא הכול בשבילה והכול מגיעה לה. לפעמים זה נעשה בגסות והיא אומרת זאת בפירוש במילים או בהתנהגות, ולפעמים זה בעדינות יותר אולי גם פחות נרגש אך זה נמצא שם בפנים. במילים מודרניות, אפשר לכנות את זה ה"אגו". האדם דואג בעיקר לעצמו ופועל מתוך אינטרסים.
-נפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש. בכל יהודי יש גם נפש אלוקית, נפש זו היא חלק אלוקה ממעל ממש, היינו חלק מהקב"ה שהושתל בתוך כל אחד מאיתנו. נפש זו אינה אינטרסנטית וכל רצונה הוא לדבוק בבורא.
כמו נר שהשלהבת שואפת לעלות למעלה, ומוכנה לוותר על מציאותה וקיומה תמורת חיבור לאש שלמעלה, ומאידך השעווה נמשכת למטה, כך שתי הנפשות שבתוכנו, הנפש האלוקית שואפת להתחבר לבורא בעוד הנפש הבהמית מושכת אותנו למטה, ומחפשת לדאוג לעצמה וליהנות מתענוגות העולם על חשבון חיבור לבורא.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
