ביום שנה כשאנחנו נוהגים לעלות לקבר של יקירנו. להשתתף בטקס האזכרה שלו, להיזכר בו, להניח פרחים על המצבה שלו ואולי גם להתגעגע כמו שלא התגעגענו הרבה זמן. קיים סיכוי שננצל את העובדה שאנחנו כבר בבית הקברות לבקר אנשים אחרים אשר קבורים באותו בית הקברות. להניח פרח או אבן על אותן מצבות שלהם, לעצור, להיזכר ולהמשיך הלאה כמו שהזמן דורש מאיתנו.
מצבות – מבקרים במספר קברים
רוב האנשים מתגוררים לא רחוק ממשפחתם, לכן בלכתם של קרובי משפחה, באם המקום יאפשר, ישנו סיכוי גבוה שהם יקברו גם באותו בית קברות. כך שבני המשפחה המגיעים לבקר ולהיזכר יוכלו בביקור שלהם גם לבקר קברים של קרוביהם האחרים שהלכו לעולמם. יהיו כאלו שיראו את זה כלא מכבד ויסברו שלכל אדם מגיע את הכבוד הראוי לו ויש להגיע במיוחד לבית הקברות עבורו. אבל כמובן שהתחושה הזאת היא תחושה אינדיבידואלית ובהקשר של התייחדות עם המתים על ידי ביקור באותן מצבות תחתיהן הם קבורים, כל אחד צריך לעשות מה שהוא מרגיש בנושא (כל עוד כמובן זה לא פוגע באנשים אחרים).
מצבות – כמות הביקורים היא אינדיבידואלית
ביקור בבית קברות זה לא דבר קל, לכן אנשים רבים בוחרים להגיע ולבקר בקברי יקיריהם רק ביום השנה (בעיקר אם חלפו שנים רבות מאז שאלו הלכו לעולמם). ישנם גם כאלו שיפקדו את הקברים של יקירם בתדירות גבוהה בהרבה, גם אחרי שנים. הם ידאגו שאותן מצבות המכסות את הקברים של יקיריהם יטופלו וינוקו ולא יראו מוזנחות חלילה. בנושא רגיש זה באמת אפשר להגיד שזה תלוי בתחושה האישית וברמת היכולת להתמודד כל פעם מחדש עם העובדה שמהאנשים האהובים שהיו פעם כל כך חיים נשארו רק מצבות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
