אנשים רבים לאורך הדורות פיתחו שיטות רבות של רכישת ידע. התבוננות בדברים, פירוק הדברים, העמקה,וארגונם מחדש לדרכי הגשה אל תוך מדפי השכל והחוויה הלימודית. עיצבו מדעים, צורות גיאומטריות הבנתיות של מסלולי לימוד שהתהוו לשטחי הידע ושהתארגנו במסגרות כמו: אוניברסיטאות, מיכללות ובתי ספר גבוהים לידע.
אולם,למרבה הפלא ,לא די בזאת. שכן מעבר לקיום כל תחום ידע בפני עצמו ובאופן מאורגן הרי ששטחי הידע אינם מלאים עד רוויה ובלתי ניתן ללמדם אלא למעשה רק את השקפות המביט בהם ואת דרך אירגונם. מעבר לצורך הנחוץ ,כדי לנהל את אורחות היומיום,לקבץ תיאוריות,מהלכי לימוד,ידע והבנה בשטחי עניין שונים ומגוונים,הרי שידע בפני עצמו,כגוף ידע,אינו מסוגל להיות מוצא ומוגש אל התודעה באמצעים מתווכים.אלא רק חלקיו,התרשמות המביט,ונשיאתו את כל אותם מגעים הבנתיים בידע אשר עשויים לספק לו חיי נוחות וידיעה.
לימוד אמיתי של ידע אינו דומה למהלכי הגשה מקובלים של ידע.אדם אינו יכול ללמוד באמת דברים עיקריים בחיים בתמצית זמן מוגבלת בשלוש שנים או בשנתיים. אין הדבר אפשרי. מרביתנו אכן מתחילים את למידתנו באוניברסיטה,אך החיים מגלים לנו עד מהרה כי הלימוד האמיתי קורם עור וגידים רק לאחר תחילת השימוש בידע: אנו משווים אותו למציאות, משפשפים אותו באורחות שטף היומיום ומאכלסים אותו אל תוככי מלאכת ביצוע התויית השימוש המעשי הפרקטי.
שכן,ידע ללא שימוש מעשי הינו פילוסופיה שטיבה יפה לפלפול אך הרחוקה משימושי היומיום. בשונה מטכניקות לימוד מקובלות הרי שנולדג'ווייזר,שכשמו כן הוא (נולדג' – ידע ,וויזר – יועץ) הינו אדם שלמד ודגם בהבנתו תחומי ידע רבים ומגוונים והמסוגל הלכה למעשה לראות תמונה רחבה מאד של הבנה משמעותית של מהלכי ידע.אדם מסוג זה (שהמקובל לקרוא לו בד"כ – אוטודידקט) עשוי לראות הן פנימה,והן החוצה והן ארכיטקטונית,ככל הנראה, דברים המתבקשים מאופן לימוד כה נוקב של ידע מקורב למקסימאלי.
בעוד שלימוד רגיל דינו איכלוס פריטים נלמדים באופן "מקובע" לתוך מיבני הבנה שיגרתית,הרי שנולדג'וויזיקה הינה למידה דוגמת של מלוא תחומי הידע האפשריים לנולדג'וויזר,בהתאם ליכולתו,טיב כושרו ומוטיבציית הלימוד שלו.
על הבדלים בין נולדג'וויזר לאוטודידקט
אוטודידקט הינו המושג המקובל למלומד עצמי.כלומר, לאדם כלשהו אשר למד באופן עצמאי תחום זה או אחר.במרבית המקרים,להוציא בודדים מאד,האוטודידקט ילמד תחום אחד או שניים ותו לא.לעומת זאת הנולדג'וויזר,כדי להגיע להתקדמות משמעותית של פריצות ידע יצטרך ללמוד יותר מאשר תחום אחד או שניים.לכן בין הגדרות השניים מפרידים מספר תחומי הלימוד. כעיקרון נולדג'וויזר הינו אדם שלא מתחם את עצמו כלל בלימוד והמשקיע באופן קפדני כלי מחשבה וניתוח מורכבים הנסובים על תחומי ידע רבים למדי. החתירה היא לכל תחומי הידע במלואם.
נוסף על כך, מפרידות בין הגדרות השניים גם התפתחויות טיבעיות של נקודות מבט רבגוניות על מלוא תחומי הידע הן מתוככי שיטוטו הפנימי במרכיבי הידע (תחום אשר לא מובן לכל המביט מן הצד ולא לאוטודידקט) והן מבחינת יכולתו המשוערת להלך על מיתווי הבנת תצורות הידע כאשר הוא מדמיין את הרכבתו המלאה של הידע (בצורות שונות) מבחוץ.(פויינטולוגייה).
מוכוונותו של נולדג'וויזר הינה כלפי הידע בלבד ופיתוחו ופחות כלפי תארי יומיום שכן אלו אינם מקדמים את הידע אלא את תחום המעמד.הנולדג'וויזר אינו שואף למעמד או לתעודות רישמיות אלא לביצועי ידע חדים ועשירים ולפיתוח הבנות עומק ונשיאת פיתוחי שטחי הידע אל העתיד. מטרתו העמקת לימוד והבנה רחבה מאד של ידע. כזו המאפשרת ביצועים מיוחדים ובלתי שגרתיים.
אריק שני ממציא,נולדג'וויזר - מנתח ידע ומפתח ידע (מלומד עצמי 13 שנה)
כותב מקצועי (חבר ארגון הכותבים הישראלי)
www.isk.co.il
התמצאות עומק משולבת בתחומי ידע רבים
ראו אודותיי בלחיצה על שמי (המסומן בכחול בראש המאמרים).
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
