חיוב בתי אבות בארנונה- כיצד יש לחייב, לפי סיווג מסחר או לפי סיווג מגורים?
פעם אחר פעם צריכים בתי האבות להלחם ולהיאבק על זכותם שהרשויות המקומיות תכרנה בהם כבתי מגורים. לא די להן לאותן רשויות שתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות בשנת 2000), התש"ס-2000, קובעות במפורש כי מגורים הינם לרבות בתי אבות וכי תעריף הארנונה לבתי אבות לא יעלה על הסכום המוטל בפועל על מבנה מגורים המצוי באזור, אלא שאלו צריכים להעמיק, לפרש כוונות ולהסביר למה הם, בתי האבות- בין שהם דיור מוגן, סיעודיים או בתי אבות רגילים, אינם אוכלוסיה מבוגרת הזכאית לאותה הכרה כפי שקבע המחוקק בתקנות ההסדרים.
באופן די תמוה נלחמות רשויות מקומיות בחירוף נפש כנגד בתי האבות בטענות שונות לרבות שהמרוויחים הינם מפעילי בתי האבות ועל כן יש לסווגם בסיווג "מסחר" שכן, הדיירים אינם נהנים מן ההטבות הניתנות למגורים ולפיכך, אין סיבה להקל עמם. בנוסף טוענות הרשויות טענות לפיהן, יש לחייב את שטחי הרכוש המשותף גם אם במגורים הם פטורים וכי גם אם יש להכיר בחדריהם של הקשישים כביתם או אז יש לחייב את השטחים המשותפים, כמו כן אין להעניק לדיירים הקשישים את ההנחות להן הם זכאים ולעיתים את שטחי השירות הנלווים יש להגדיר בחלקם כמסחר. עוד טוענות הרשויות המקומיות כי רק דיור מוגן (כלומר קשישים עצמאיים) זכאים להכרה ולא בתי אבות בהם שוכנים קשישים סיעודיים או סתם אנשים יקרים שרוצים לגור לעת זקנה יחד בחברותא.
העובדה כי בתי אבות יחויבו לפי סיווג "מסחרי" וכי חיוב זה יגדיל את שכר הדירה של יקירינו אשר זקוקים לבתי האבות- אין הדעת יכולה להסכים לה. בוודאי שלא כאשר הדיירים הקשישים מנהלים ביחידות הדיור חיים רגילים ועצמאים, דירותיהם מרוהטות לפי טעמם ומאובזרות בחפציהם האישיים, שהרי מדובר ביחידות מגורים מובהקות אך גם לא כאשר מדובר בסיעודיים או קשישים נתמכים. האם לשיטתן של הרשויות המקומיות ככל שהקשיש נזקק או נתמך יותר לסיוע כך יש להקשות עליו יותר בעלויות הארנונה?,
ראו למשל, בנין מגורים יוקרתי ככל שיהיה, נאמר מגדלי YOO, ישלמו דיירי הבניין ארנונה על יחידותיהם לפי תעריפי מגורים מוזלים לאחר שהופחתו שטחי הרכוש המשותף לרבות המעברים האדירים, חדרי המערכות וכיוב', בו בזמן שבית אבות המצוי בקרבת הבניין, ייתפס כנישום/ מחזיק יחיד וישלם ארנונה עסקית הגבוהה עשרות ומאות מונים יותר למ"ר כולל תשלום על הרכוש המשותף!!! יוצא איפה שקשיש בסופו של יום ישלם ארנונה פי 20 מנישום הגר במגדלי יוקרה!? כל זאת, תוך ביטול האפשרות לקבלת זכאותו של הקשיש להנחה בארנונה כאזרח ותיק ו/או ניצול שואה ו/או נכה וכיוב' הנחות אשר עשויות להגיע לכדי 90% הנחה בעוד שקשיש סיעודי יישא בתשלום מלא ולפי תעריף עיסקי. במצב דברים שכזה, האבסורד הינו בלתי נתפס.
עו"ד ירון דיין, מומחה במיסוי עירוני, מפנה לכך ששאלת סיווג בתי האבות נדונה שוב לאחרונה בבית המשפט בשתי החלטות שונות. האחת מפי כב' הש' אגמון-גונן בעניין בית הורים דבורה בהרצליה והשניה מפי כב' הש' ברוש בעניין בית אבות מונטיפיורי בפתח תקווה. בפסקי הדין חזרו השופטות הנכבדות על הלכת בית המשפט העליון בעניין אחוזת ראשונים בראשון לציון וקבעו כי יש לתת ביטוי למדיניות הברורה של המחוקק, לפיה יש ליצור זהות בתשלומי הארנונה בין בתי האבות ובין בתי מגורים. כמו כן, במקרים אלה הופחתו אף השטחים המשותפים אשר מצויים בבית האבות ובעניין מונטיפיורי אף קבעה כב' הש' ברוש כי יש להזין את ההנחות להם זכאים הקשישים, גם אם בית האבות הנו הרשום כמחזיק בארנונה.
אין לנו ספק כי בסופו של יום כוחות השוק יגברו ומחירי השיכון בבתי האבות יופחתו לאור הפחתת עלויותיהם בארנונה הכללית.
אנו תקווה כי מנהלי הארנונה אשר נלחמים בחירוף נפש על "צדקת" גביתם, לכשיזדקנו בשיבה טובה, יכירו תודה למי שהצליח לשכנע אותם עצמם מדוע בית אבות סיעודי הוא בית אבות, הוא בית אבות, הוא בית אבות.
הכותבים: ליטל אייל ואופיר טנא מחברת ריפאנד המתמחה בהפחתת חיובי ארנונה. www.refund.co.il
הכותבים ליטל אייל ואופיר טנא מחברת ריפאנד, מתחמים בתחום הארנונה ועוסקים, בין השאר, בהפחתת ארנונה לבתי אבות. במסגרת זו מובאת סקירה בנושא.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
