על פי J. Russell Rmsay, PhD
התכנית לטיפול ומחקר של ADHD באוניברסיטת פנסילבניה
"לא משנה מה אני עושה, סגנית המנהל מחפשת אותי. אני יוצא לשתות מים היא מעירה לי לחזור לכתה, אני מאחר רק בכמה דקות הוא צועקת עלי.." חזרו שוב ושוב המילים הקשות של עודד.
ניסיתי לברר אתו בהתנהגותו יכול היה לגרום יחס שלילי כל כך שהוא הרגיש מצד סגנית המנהל לא קיבלתי תשובה.
עודד ואני יצרנו אמון הדדי והאמנתי לכל מילה שלו, אך כאשר סיפר לי על יחסה של יועצת השכבה אליו התקוממתי. בהיכרותי את הגדרת תפקידה לא יכולתי להאמין שגם היא לא רואה את קשייו ונטיתי לחשוב שאולי יש לעודד קושי בהבנת חלקו, קושי בהבנת המציאות.
"אף אחד לא רואה את המאמצים הרבים אני משקיע, הם רק זוכרים את מה שהיה בשנים הקודמות. אז למה להמשיך ולהתאמץ?"
ידעתי שעד אשר עודד ישנה את התנהגותו לא יבחין הצוות החינוכי במאמץ לשינוי, אלא שכדי לשנות את התנהגותו עודד היה צריך לשנות את המחשבות השליליות שליוו אותו.
יזמתי פגישה שבה נכחו עודד ואמו וגם הצוות החינוכי ושמחתי לגלות שלא טעיתי, המחנכת היועצת וסגנית המנהל. כל אחת פתחה את דבריה וסיפרה על התחלות חדשות שהם רואות אצל עודד והביעו תקווה שעודד עלה על הדרך הנכונה.
המורות וגם אמו של עודד, ביקשו ממנו להמשיך בדרך שבה התחיל: להתמיד בהכנת השיעורים ולהמעיט באיחורים וגם לא ויתרו לו על שיפור התנהגות וציונים.
שבועיים לאחר אותה פגישה עודד הפתיע אותי כאשר לא הצליח לראות את שאני ואמו ראינו: הצוות החינוכי מבחין בשינוי לטובה. עודד גם כעס על אמו ובעצם על כל עולם המבוגרים, לדעתו "כולם נגדו".
תחושה זו אמנם מאפיינת את גיל ההתבגרות אבל אני חשבתי שעודד מגזים והמחשבות השליליות שלו הן מה שמעכב אותו, רציתי לשנות את רוח המחשבות כדי ליצור שינוי התנהגותי.
הכנתי רשימת שאלות שיובילו לשינוי על פי דר' ראסל ראמסי, המטפל בשיטת CBT - Cognitive Behavioral Therapy שאת הרצאתו שמעתי בכנס הפרעות קשב של ארגון CHADD באטלנטה, בחודש נובמבר 2010.
ביקשתי מעודד לרשום לעצמו את המחשבות שעולות לו בראש והשווינו אותן עם מה שנאמר בפגישה. בדקנו יחד האם באמת מה שנאמר בה תאם את המחשבות שלו. כאשר שאלתי אם יתכנו אפשרויות נוספות הוא אמר לראשונה שיתכן והמורים דיברו מתוך חשש עקב בעיות משמעת חמורות שהתגלו לאחרונה בבית הספר.
כשביקשתי לבדוק מה הגרוע ביותר שעלול לקרות הוא דיבר על יום ההורים הקרב ובא ועל כך שיעיפו אותו מבית הספר, אמירה שלוותה בחיוך.
"מה הכי טוב שיכול להיות? " הקשיתי.
""הכי טוב יהיה כשכל הציונים יהיו מעולים"
"ומה הכי צפוי לקרות?"
בשלב הזה עודד נפרד מהמחשבות השליליות ואמר שברור לו שהמורים חשים בשינוי מצידו.
"איך תוכל להשפיע על דעתם?"
עודד תכנן לגשת ולשוחח עם כל המורים המקצועיים עוד לפני יום ההורים לבדוק מה מצבו ולבקש אפשרויות נוספות לתיקון.
"מה היית מייעץ לחבר טוב שלך לעשות, לו היה במצבך?"
עודד למד ממה שהיה מייעץ לחברו לעשות והחליט לשנות את גישתו כלפי אחת המורות, שעד אז לדעתו התנכלה לו, ואפילו העלה את האפשרות שהיא לקוית קשב וריכוז בעצמה.
עשרה שלבים לשינוי מחשבות שליליות על פי דר' ראמסי:
1. להעלות את המחשבות על הכתב
2. להשוות את המחשבות עם המציאות
3. לזהות שטף חשיבה חדש שמתעורר
4. לפתח אלטרנטיבות
5. לענות על השאלה: "מה הכי גרוע שיכול להיות?"
6. לענות על השאלה: מה הכי טוב שיכול לקרות?"
7. לענות על השאלה: "מה הכי צפוי לקרות?
8. לבדוק מה ביכולתך להשפיע
9. לחשוב מה היית מייעץ לחבר לעשות?
10 לומר לעצמך מה תעשה.
כדי ליצור שינוי התנהגות, דר' ראמסי מציע לתת לבעלי הפרעת קשב וריכוז "נשיקה"
"kiss: keep it small and specific"
במילים אחרות כדי שנוכל לעזור למי שלוקה בהפרעת קשב וריכוז לשנות את גישתם עלינו להבין שהשינוי אפשרי רק בצעדים קטנים אך ברורים.
מעודד ביקשתי לבחור מטרה קטנה וברורה לשבוע הקרוב והוא החליט לקחת אחריות ולרשום בשיעור היסטוריה הקרוב את מה שהיה רוצה שהמורה תרשום על הלוח.
ציפי קוברינסקי פיתרונות אסטרטגיים לליקויי למידה מפתחת מודל האימון "להפוך את כיוון הספירלה" שהוצג בכנס שניידר מאי 2008 http://www.zipi-coach.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
