האדם מחפש סיבות לפלא הזה, שקרוי "חיים", ואף פעם לא ממש מוצא את התשובה המלאה. אנחנו מחפשים הסבר, תשובה מלאה וסדורה לגבי סיבות קיומנו כאן, מה יהיה, למה קרה מה שקרה. אנו משתוקקים אל האלוהים שלנו, ממציאים אותו, יוצרים אותו, מקימים סביבו פולחנים, דתות, הרגלים ואמונות מאמונות שונות. האדם מחפש את אלוהיו כמו שהוא מחפש אחר האהבה, כל חייו. הוא יכול לגעת קצת, לחוש קצת, אך לעולם ייוותר מתח שנובע מתחושה שלא ממש הגענו לאן שרצינו, שלא ממש הגענו קרוב לקשת, למרות שהלכנו דרך ארוכה לקראתה.
אחד הדברים המייחדים את מה שמכונה על ידינו, אלוהים, הוא כוחו היצירתי העצום והאינסופי. אלוהים יכול לברוא, להגדיל, להקטין, להזיז, לנפץ, ליצור מציאויות שונות כפי שיחפץ. כך אנו תופסים את אלוהים, לפחות חלק מאיתנו. לעתים המציאות בה אנו חיים כל כך מורכבת שאין לנו דרך אחרת להבינה מלבד להניח שקיים כוח עליון, כוח יצירתי עצום, שמכוון את הדברים ושיש לו מושג מה באמת קורה כאן. אנו כמהים לשמוע ממנו קצת יותר.
לפי היהדות וגם לפי תורות אחרות, מהווה אדם סוג של שלוחה של אלוהים. בספר בראשית מוכנה הדבר "בצלם אלוהים". אנחנו מהווים, אם כן, לפח תפיסה זו, את אחת מיצירותיו של אלוהים. היה לו, לאלוהים, הצורך, הרצון או כל דבר אחר שגרר למוטיבציה להמציא את הדבר הזה, המכונה "בן אדם", שישמש סוג של ייצוג שלו, של אלוהים, ושיקבל על עצמו לעבור מסע חיים מאתגר מאד, שחלק ניכר בו יהיה לא אחר מ...לחזור אל אלוהים.
אני מאמין שחלק גדול מחיי האדם מוקדש מחיפושים שונים ומשתנים אחר האלוהים הזה, ששוכן בקרבו. אנשים מחפשים אהבה, הולכים לסדנאות, מקימים משפחות, נוסעים לחפש את עצמם בחו"ל, מחליפים מקצוע ומחפשים יותר משמעות. אני מאמין שחלק ניכר מהתהליכים ומהשינויים האלה משקף למעשה את תשוקתו הבלתי נגמרת והבלתי מסופקת של האדם, להתחבר ולגלות מחדש את האלוהים שבו.
כתבתי במקומות שונים שלפי הערכתי קיים בקרבו של האדם, באזורים לא מודעים בדרך כלל, כמיהה ליצור. זו כמיהתו של האדם ליצור לעצמו את חייו המיוחדים, את הדבר האישי והיוצא דופן, שהצופן הגנטי של אותו אדם, ורק אותו אדם, יכול לברוא. אנשים רבים חסומים מרבית ימי השנה מהגרעין היצירתי הזה, שלהם, והם חיים באיזשהו תסכול לא ברור, של אי הגשמה עצמית. תחושת התסכול הזו מתרחבת לכדי תסכול בחיי המשפחה, בעבודה, בחיי המין ועוד. אין פלא שאדם שאינו מממש את ייעודו יהיה מתוסכל. הקושי נעוץ בכך שאנשים רבים אינם מודעים למקורו הזה של התסכול, והם פשוט חיים את חייהם, משתדלים להתמודד עם חריקות החיים, שנובעות בעיקר מבלימת הכוח היצירתי המולד שלהם.
כאשר אדם עושה את הצעד, מגייס את האומץ וקופץ קפיצה נועזת אל בריכה שעומק המים שלה אינו ידוע, כשהוא מחליט להגשים חלום שחשב שבחיים לא יוכל להגשים, כשהוא מתחיל להתנסות ביצירה ובבריאה מחודשת של חייו, משהו מתעורר בו לחיים, משהו מקבל כוחות נעורים חדשים, משהו הופך בריא וחיוני יותר.
ככל שאותו אדם, אותה אשה או אותו הגבר, מעיזים יותר לעסוק ביצירה אותה חלמו ליצור, ככל שהם מקפידים לכוון את חייהם לכאלה המכילים הנאה רבה ותחושת סיפוק, אתגר והתעלות, הם מפעילים יותר את הצופן הגנטי היצירתי שלהם, את המיוחד שבהם, את יצירת חייהם, והם בעצם, לדעתי, מפעילים הלכה למעשה, לפחות בחלק משעות היום, את האלוהים שבהם.
מי שהתנסה בזה, יודע על מה אני סך. התחושה המיוחדת המתקבלת מפעולת היצירה הספונטאנית, כזו המאפשרת בריאה מתוך מעמקי האינטואיציה הכל כך אישית, חווה מפעם לפעם התעלות והתרגשות שאין שני לה ושאין דומה לה. זהו מפגש עם האלוהים שבפנים, עם האהבה העצומה והאינסופית הקיימת לזכות כל אדם, ואותה הוא מחפש מאז שחר ההיסטוריה, ובעבורה הוא אף לעתים שוגה ופוגע באנשים אחרים.
אם אדם מעוניין להתקרב לאלוהיו, מוטב שיכיר בעובדה שאלוהים אינו נמצא בשמיים, לא רחוק ולא בכוכבים. אלוהים נמצא שם, בפנים, לא רחוק ולא מרוחק, לא גדול מדי ולא מופלא מדי. אלוהים זה כאן, זה פה וזה נגיש. התכונה הזו, הקיימת בקרב כל אדם, שביכולתו להמציא, לברוא ולהתחדש, הינה תכונה אלוהית רבת הוד ופליאה. כשאדם מממש את הכוח היצירתי שלו, והופך גם הוא לבורא, כשהוא מעיז לחפש ללא הרף את נתיב היצירה המייחד אותו, הוא מגשים את ייעוד רסיס האלוהים שמרכיב אותו, מלכתחילה.
כאשר אדם משתנה, גדל והופך לבורא, ממציא ויוצר בזכות עצמו, כאשר אדם מתחבר לאינטואיציה שלו ומעניק לסביבה את מתנותיו הייחודיות, מתרחב היקום עוד יותר, מתרחב הדבר הזה, שמכונה אלוהים, הכל מתרחב ונברא עוד ועוד מחדש. לפרקי זמן מסויימים, מתחבר האדם עם מה ומי שברא אותו, וההתרגשות עצומה.
ישנם כאלה שמקיימים מצוות, ישנם כאלה שמתפללים וישנם כאלה שהולכים לאשרם בהודו.
אני ממליץ על חיפוש הכוח היצירתי והפעלתו, הגשמתו והתנסות חוזרת במלאכת הבריאה האפשרית לכל אדם. שם נמצא אלוהים השוכן בקרב כל אדם, וממתין בסבלנות להפעלת התוכנית שנבראה ספציפית, לאדם אחד בלבד
דר' פינקי פיינשטיין, פסיכיאטר מסוג אחר, אבי התורה הפסיכוקיראטיבית, מפתח ערכות הטיפול העצמי - סידרת 10%, מחבר הספרים "רגע לפני הפסיכיאטר", "איך לגדל ילדים יצירתיים ושמחים יותר", מנהל המרכז לציור אינטואיטיבי בתל אביב.לאתר המרכז לציור אינטואיטיבי לחץ כאן
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
