באדיבות: עלון "חוויית השבוע"
"ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם, ויתנכלו אותו להמיתו" (בראשית ל"ז/יח').
הקרע שחל בין יוסף לאחיו נבע במהותו בעיקר בגלל המרחק שהיה ביניהם. כל האחים רעו את צאן אביהם ויוסף נותר לבדו בביתו מנותק מאחיו. יעקב שחש בניתוק זה, לא רצה שהוא יתרחב, על כן שלח את יוסף כדי להתחבר - להתקרב אל אחיו, שליחה ללא תפקיד מסוים ללא סיבה מיוחדת, אלא כדי שיהא עמם. יוסף כמובן אינו מתווכח עם אביו, ערוך ומוכן הוא "להתקרב" מיד אל אחיו.
האחים שהופתעו, כנראה, לראות את אחיהם המרוחק מהם מגיע אליהם, החליטו החלטה גורלית מסוכנת ואכזרית. ממרחק, כאשר אין קירבה בין אנשים הרי התוצאות יכולות להיות הרות גורל. סכנה גדולה קיימת בריחוק בין בני אדם: האחים ראו את יוסף "מרחוק", הם לא נתנו לו אף את האפשרות לנסות ליצור קרבה ביניהם. עוד בטרם התקרב אליהם החליטו לפגוע בו: "ויתנכלו אותו להמיתו".
ממקרה קלאסי זה עלינו ללמוד ולהשכיל כל הזמן, כמה חשוב להתקרב אל אנשים, למשפחה, לשכנים, כדי שסביבתך תהא אוהדת, אוהבת ומסייעת בעת הצורך. כך בחיי קהילה - פעילויות חברתיות, לימוד בצוותא, יוצרים אהבת אדם וקרבה בין האנשים והדבר תורם לקשר טוב ומונע לשון הרע. ההקשבה גדלה וכל משאלה ובקשה נענית. כדי שתחול קרבה זו הלכה למעשה, יש ליצור תשתית איתנה של סיטואציות בהן תבוא הקרבה לידי ביטוי. היא אינה מתחוללת מעצמה.
כך גם בחיי החברה בכיתה. כאשר מורה מפעיל בכיתתו חיי חברה בקרב תלמידיו, הרי הם מתייחסים בכבוד זה לזה, מתחשבים, מקשיבים ומגיבים בדרכי שלום ואהבה. כאשר רבים מבין הילדים נושאים בעול התפקידים, כל אחד בהתאם לכישוריו, הקרבה ביניהם תורמת להרגשת אושר פנימי. סיטואציות חברתיות מביאות כל תלמיד לחוש כי הוא חלק מן השלם האיכותי והטוב. תחושה זו מובילה כמובן לקרבה בין כל חלקי השלם ויוצרת מנהיגות נוער.
בשפת ה"סלנג" שלנו אנו שומעים רבות המשפט: "אני לא מתחבר לזה" וזאת אנו חשים בכל הגילאים והרבדים. מדוע? מה המשמעות של משפט זה? ברור הדבר שבני אדם מחפשים קרבה. "החסך" קיים באנשים, הם רוצים להתקרב, ההכרזה "אני לא מתחבר לזה" נובעת ממציאות עגומה היוצרת ריחוק לרעיון, להתחברות, להתקרבות. ראוי שכולנו נקשיב היטב לבעלי האמירות הללו, לנסות לאתר כל דרך להתחבר אליהם. או אז נחוש כולנו כגוף אחד מאוחדים ואוהבים.
ברור שקיימת שונות בין בני האדם - "כשם אין פרצופיהן שווין זה לזה, כך אין דעתם שווה" (ברכות נ"ח/א'). כל אדם ודרכו, אופיו, תכונותיו וכישוריו, אך ייחודיות זו של כל אחד חייבת לחבור יחדיו למשפחה, לקבוצה, לקהילה. הקרבה מתוך הבריות השונות, מהווה את הבסיס האיתן ביותר להצלחה בנתיב הקידמה והאושר.
עלינו ללמוד ממצב עגום זה של יוסף ואחיו ולעשות כל שביכולתנו כדי להתקרב ולהיות מאוחדים - למרות חילוקי הדעות - בדיבור, בשיחה ובקרבה, כדי ליצור הבנה שתביא לאהבה ולשיקולי דעת נכונים, התורמים להרגשת אושר בהמצאות בחברה, ורצון לתת ולתרום לסביבה.
ד"ר יחיאל שרמן
חבר בעמותות "רוח טובה" "החוויה היהודית"מנהל קשרי חברה וקהילה ב"קמפוס מופת למדעים", כאחראי על מיזמים חינוכיים ,קשרי קהילה ומשימות לאומיות בפרוייקט "מצליח" -מצויינות לימודית חברתית, פר הנוער הודיות וקמפוס תו"מ לטכנולוגיה מנהל אתר "תורה" http://www.torah.in/he> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
