האם משפט שלמה מראה על חוכמתו או טיפשותו של שלמה המלך
שלמה המלך הינו דמות מיוחדת מאוד בתנ"ך.על דמותו של שלמה המלך ניתן ללמוד מהכתוב וממדרשי חז"ל. שלמה המלך הינו אישיות, אשר השפיעה בזיכרון האומה הישראלית ובזיכרון האנושות כולה. סביב שלמה המלך ותקופתו נרקמו סיפורים רבים ואגדות רבות אשר חלקן אינן אמיתיות. כמובן, כל מה שמסופר בתנ"ך על שלמה המלך הוא אמת, למרות שגם שם ניתן למצוא הגזמות, כגון שבימי שלמה המלך הכסף היה נחשב כאבנים, גם בתנ"ך מצאנו קצת מן הגוזמה.
משפט שלמה הוא אירוע המתואר בתנ"ך כדוגמה לחכמתו של שלמה המלך. הסיפור מובא בספר מל"א, כעדות לחכמה הרבה שהעניק אלוקים לשלמה, לפי בקשתו. כך גם נתפש הסיפור בעיני בני עמו . חלק ממדרשי חז"ל ,מציירים תמונה לפיה התערבה רוח הקודש במקרה, משום ששלמה בחכמתו האנושית בלבד לא יכול היה לדעת מי היא אימו של התינוק החי.
שלמה התבקש להכריע בדין בין שתי נשים זונות אשר גרובצוותא אישה עם רעותה. שתיהן ילדו תינוק בהפרש של שלושה ימים זו מזו. אחד התינוקות נפטר. האישה אשר נותרה עם התינוק המת, תובעת את התינוק החי מחברתה, בטענה שזו החליפה בין התינוקות בלילה ,בזמן שהאישה הראשונה ישנה. שתי הנשים טוענות לאמהות על התינוק אשר נותר בחיים.
שלמה פוקד להביא בפניו חרב, לגזור את התינוק לשניים ולתת חצי ממנו לכל אישה. אחת הנשים אינה מוכנה לקבל פסיקה כה אכזרית והיא מעדיפה לוותר ולמסור את התינוק לחברתה ובלבד שלא יהרגוהו, ואילו השנייה תומכת בגזירת התינוק - "גם לי גם לך לא יהיה".
על סמך ראיה זו נותן שלמה את הכרעת הדין הסופית, ומוסר את התינוק למי שהתגלתה כאמו האמיתית,זו שלא הסכימה להריגת התינוק. רש"י אומר: "בת קול הוסיפה ואמרה היא אמו". כלומר, שלמה באמת לא התיימר להכריע בעובדות, אלא מן השמים קבעו זאת.
שלמה המלך התבסס על ההנחה ,שאם תבחר שבנה יחיה ולא ימות, ואם הבחירה היא בין חיים שלא במחיצתה לבין מוות, עדיף החיים. יצר האם ורגשותיה לילדיה, שורשן למעשה באהבה עמוקה ליוצאי חלציה. אהבה אמיתית, שתמיד תעדיף את טובת הילד. כשאין מנוס יש לבחור את טובת הילד ,על פי עקרון של `הרע במיעוטו`. אימא אמיתית יודעת לעשות את הבחירה הנכונה ולבחור לילדה את הרע במיעוטו, שהיא בעצם טובתו.
שלמה המלך שהשכיל להבין את העיקרון הזה פעל בדינו לפי עקרון זה והצליח ברוב חוכמתו לגלות מי האימא האמיתית ולהתגבר על מכשוליה של האם השקרנית, זו שאיבדה את בנה שלה וסירבה להכיר בכך ולהודות בזה.
בניגוד לתיאור המקראי, יש מחז"ל שראו במשפט שלמה עדות לטיפשותו. לדעת רבי יהודה[קהלת רבא], התכוון שלמה להרוג את הילד ורק תגובת האם היא שהצילה אותו. מה היה קורה אילו לא הייתה מגיבה כך? או שגם האם השנייה הייתה מתחננת על נפשו של הילד? ואולי האם האמיתית דווקא הייתה מקבלת את פסק הדין של שלמה והאישה שרצתה כל כך בתינוק חי, עד כדי ניסיון לקחת תינוק לא לה, הייתה מבקשת עליו רחמים?
הביטוי "משפט שלמה" הפך למטבע לשון של חלוקה שווה במחלוקת שאי אפשר להכריע בה.
משפט שלמה הוא דוגמה לכוח הרב שביד הלשון. היא חורצת גורלות של בני אדם, לעתים קרובות של בעל, או בעלת הלשון עצמם. ניתוח מושכל של לשון בני אדם הוא פתח להכרתם. אין פלא ששלמה המלך הוא בעל האמרה: "מות וחיים ביד לשון" [משלי ].
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/
>מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



