"אמור לי מי חבריך ואומר לי מי אתה" מידי פעם יוצא לי לשמוע את גבי גזית. אני לא ממש מחבב את סגנון ההגשה שלו, את ההתלהמות התמידית, את הדעתנות הגובלת בשחצנות והתנשאות, את ההשתלחות חסרת הפרופורציות בשם הצדק האבסולוטי גם בנושאים שאין הוא מבין בהם דבר וחצי דבר והינו נטול יכולת לראות את התמונה הכוללת. קוראים לזה רייטינג. יצא לי לשמוע אותו פעם אחת טוען כי הוא אינו מאמין בפסיכולוגים ומטפלים. לטענתו, כל שיחה חברית עם ידידים וחברי אמת מובילה לאותם תוצאות ואף יותר מכך. גבי גזית מייתר בהבל פה את המוסד הטיפולי ומותיר את האדם להיות "מטופל" על ידי חבריו. אני אתחיל מהסוף- אני מאמין גדול מאד בחברים ,בחברי אמת. אך אני מאמין שחברים צריכים להוות עבור האדם "קבוצת תמיכה", קבוצת תמיכה רגשית וכתף בעיתות קשות. אולם, אני רואה במוסד קבלת העיצות מחברים כבעייתי משהו. ומדוע? כאשר אדם מבקש את עצת חברו, הוא שואף לקבל עיצה המגיעה ממקום נקי, נטול שיפוטיות ובעיקר אינטרסים. כאשר באים להתייעץ עם חברים כמעט בלתי אפשרי ,לעניות דעתי, לקבל איכות כזו של עזרה. ומדוע? כל אדם מדבר מהרהורי ליבו, האדם משיא עיצה מתוך המקום הפרטי שלו, מתוך הפחדים והחרדות שלו, מתוך ניסיונות העבר שלו ולעיתים מתוך מקום של קנאה. אין אני "מאשים" את כל האנשים כי הם נושאי עיצות אחיתופל, אך יש יש להסתכל לאמת בעיניים. יש לי מטופלות אשר לא פעם פותחות את השיחה ב "אבל חברה שלי אמרה לי….היא אמרה שלא כדאי לי….היא ייעצה לי לעזוב אותו אבל אני אוהבת אותו…." ועד כהנה וכהנה משפטים. כאשר ירדנו יחד לשורשי העיצות שקיבלו, התברר כי רבות מהעיצות התבררו כמוטעות או שאין להן כל אחיזה בחייה של הנועצת. הדבר אינו נובע מרוע לב או מרצון להזיק. הדבר נובע ממקום של השאת העיצה אשר אינו "נקי". אם חברה אחת חוותה קשר לא בריא או פרידה פוגענית, הרי שתהיה לה נטייה להכליל מצבים וסיטואציות בנוגע לזוגיות אפילו רק אם הדבר מזכיר לה נשכחות. היא אינה משיאה עיצה לחברתה אלא לעצמה. למתייעץ אין את הכלים והמנגנונים לסנן ולאבחן את טיבה העיצות המונחות לפיתחו. הוא נמצא במצוקה וזקוק למשהו בטוח, משהו וודאי. ועיצה אמורה להיות כזו. המתייעץ אינו מסוגל לדעת מהם המקומות האמיתיים מהם הוא מקבל את העיצה ולכן עלול הדבר לפגום בשיקול דעתו. אין אני אומר שכל העיצות הן כאלה, אין אני אומר שכל המייעצים מונעים מסיבות כאילו, אך בטרם ניגשים להייועץ יש להביא נקודות אילו בחשבון. אז במה שונה השיחה הטיפולית מהשיחה החברית? בשיחה הטיפולית המטפל אמור להיות נקי וחף ואינטרסים. הוא אמור לבחון את המקרה בעין מקצועית ומנוסה תוך קבלת כל האינפורמציה הרלבנטית למקרה. המטפל אינו אמור להיות מעורב רגשית בתהליך אלא להיות משקיף אובייקטיבי מהצד אשר יכול לבצע עבור המטופל שלו דבר אחד מאד חשוב- שיקוף. המטפל המנוסה אמור לשקף למטופל את מצבו כל העת , להראות לו כיצד הוא נוהג ולתת למטופל להגיע לתובנות שלו בעצמו, תובנות שהן תוצר חשוב של התהליך הטיפולי. זהו תהליך. המטפל אינו אמור לייעץ. המטפל אמור לתת כלים בידי המטופל לקבל את החלטותיו לבד מתוך מודעות מלאה לכל האפשרויות. המטפל, בניגוד לחבר, אינו אמור להביא את עולמו הפרטי לחדר הטיפולים כחלק משיקוליו המקצועיים אלא להסתייע בכלים שרכש. המטפל ,בניגוד לחבר המייעץ, אמור להיות מודע לחלוטין לשיקוליו ומחשבותיו, לסיפור חייו ולגורמים המשפיעים עליו- על מנת שלא יהוו חלק אינטגרלי מהטיפול, על מנת שלא תהיה זליגה רגשית של קורותיו של המטפל אל הסיטואציה. וזוהי הסיבה שעל מטפלים להיות מטופלים בעצמם כחלק מהכשרתם- עליהם להיות מודעים לעצמם, לעולמם הפנימי, לחזוקותיהם, אך בעיקר לחולשותיהם. מטפל אשר לא עבר טיפול יסודי ועמוק במהלך הכשרתו, לעניות דעתי, ייקשה עליו לטפל בעצמו משום שכך יפגוש את עצמו שוב ושוב במראה מבלי יכולת הכלה והתמודדות. בשיחה הטיפולית, בניגוד לשיחה החברית ,האדם אמור לצאת עם כלים, עם תובנות. האדם אמור להגיע למסקנות שלו בעצמו ולהתנהל בהתאם. השיחה החברית אינה מתנהלת מתוך מקום אמיתי של תהיות והתחבטויות אלא מתוך מקום, כן ואמיתי ככל שיהיה, לנסות ולפתור את הבעיה. המטפל אמור לפתח אצל המטופל את שרירי העצמאות הרגשית ולתת לו את הכלים להתמודדות עצמאית נטולת תלות. חברים הים אמצעי חשוב מאין כמוהו לקבלת אמפתיה, תחושת שייכות וקרבה, רגש ואחווה. אין אני מבטל את חשיבותה של העיצה החברית אך תמיד יש לשקול מהם מקורותיה והאם נכון לקבל אותה לאור העובדות.
אורי שקד-טיפולים קצרי מועד. הרצאות,קורסים וטיפולים פרטיים . www.orish.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
