טיפול בתנועה 

למרות שהגוף הוא, לכאורה, ישות קונקרטית, מעניין לשים לב שהתפיסה של האדם אותו אינה מוחלטת. תפיסת הגוף או דימוי הגוף הוא תמונה לא מודעת של חוויות היסטוריות (ביחוד מיחסי אם-ילד) של האדם . זוהי תמונה המתורגמת לשפה הגופנית, ואשר, לא בהכרח, משקפת את נתוני הגוף במציאות. יחד-עם-זאת, פעילות תנועתית של מחול עשויה לתרום לשיפור הדימוי הגופני גם אצל אנשים מבוגרים...
טיפול בתנועה ובמחול נולד בארצות הברית כתוצאה משיתוף פעולה בין פסיכולוגים ופסיכיאטרים לבין אנשים מתחום הריקוד, שהבינו את הפוטניציאל הטיפולי הטמון בריקוד. ואמנם, הטיפול בתנועה מעוגן מצד אחד בתיאוריות פסיכודינאמיות ומצד שני בתפקודי הגוף. קיימות דרכים מגוונות לטיפול בתנועה, המיועדות לסוגי אוכלוסיה שונים (ילדים, מתבגרים, מבוגרים), לסוגים שונים של בעיות (דיכאון, חוסר ביטחון, קשיים חברתיים, ועוד) ובהרכבים שונים (טיפול יחידני, קבוצתי, משפחתי, ועוד). טיפול בתנועה מושתת על ההנחה שהגוף והנפש כרוכים זה בזה, ולפיכך, ניתן לטפל בקשיים נפשיים דרך הגוף, דרך התנועה.
לכל אדם יש תנועות אופייניות לו, המשקפות את אישיותו ואת דרכי ההתמודדות, שגיבש במהלך חייו. התנועה היא חלק מההוויה של האדם, והגוף (החזקת הגוף, היציבה ודפוסי התנועה האופייניים), מבטא את מצבו הנפשי רגשי. דפוסי תנועה נוקשים וטווח תנועה מצומצם הם הביטוי החזותי של בעיות רגשיות. דפוסי התנועה של כל אדם הם פונקציה של תרגום מודע או לא מודע של החוויות הרגשיות שלו.
נוקשות או צימצום תנועתי, הוא, לעיתים קושי בהתאמה או בהתאוששות מתגובה ראשונית של עצירת תנועה וכיווץ של שרירים כתוצאה מחרדה שהתעוררה אי שם בעבר. העיוות של הכיווץ הפך קבוע, למרות שהוא כבר לא רלבנטי לנסיבות ולמציאות העכשויים. התערבות טיפולית נכונה עשויה לשחרר את הגוף מהנוקשות ומהעיוות שניכפו עליו ולטפל בקשיים הרגשיים שיצרו אותם.
למרות שהגוף הוא, לכאורה, ישות קונקרטית, מעניין לשים לב שהתפיסה של האדם אותו אינה מוחלטת. תפיסת הגוף או דימוי הגוף הוא תמונה לא מודעת של חוויות היסטוריות (ביחוד מיחסי אם - ילד) של האדם . זוהי תמונה המתורגמת לשפה הגופנית, ואשר, לא בהכרח, משקפת את נתוני הגוף במציאות. יחד- עם - זאת, פעילות תנועתית של מחול עשויה לתרום לשיפור הדימוי הגופני גם אצל אנשים מבוגרים.
המטפל בתנועה אוסף מידע גופני - תנועתי, תוך כדי תהליך הטיפול (מעין איבחון תנועתי), ומשתמש בדרכים של התערבות בתנועה. בנוסף לכך, נעשה גם עיבוד מילולי, שמטרתו לקשר בין הסיבות הרגשיות לתוצאות הגופניות. בתחילת טיפול בכלל ובתנועה בפרט, השלב הראשון הוא שלב  בנית קשר ואימון במטפל וכן אימון בגוף ובתנועה. האדם לומד להקשיב לגופו להיות מודע לו וגם ללמוד להינות ממנו. בשלב הבא מתעוררים  דברים לא מודעים מההיסטוריה שעולים תוך כדי התנסויות בתנועה. בהמשך נעשה עיבוד והעברה למודע של מה שקרה בגוף במהלך החוויה. כלומר, דרך התנועה עולות תמונות מנטליות, שמזינות, מצידן, את התנועות שמתורגמות למילים. למעשה, על ידי הפעלת הגוף עולים רגשות ומעובדים. בשלב הבא בטיפול מפתחים את יכולות הגוף ולומדים לשכלל אותן. בשלב זה המטפל לעיתים פעיל יותר ומוביל את המטופל בשונה מן השלבים הקודמים, שבהם התנועה עולה מתוך התכנים שהמטופל מביא. ולבסוף, לאחר שנושא סיום הטיפול נדון ומוסכם בין המטפל והמטופל, מתחיל תהליך הפרידה. מאת: רנה קריינר, תרפיסטית בתנועה, מדריכת הורים ומאמנת אישית ועסקית, כותבת ב 'במה האלטרנטיבית', מדור אלטרנטיבי של המכללה לרפואה הוליסטית בכרכור.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי