הסירו
הסירו מושגי הנכר אשר בתוככם!
מאת גדליהו רחמן
(פורסם במ.ת.ת גיליון ה-ו בשנת תשכ"ט, שנתיים אחרי מלחמת ששת הימים)
.
" ... ויאמר א-להים אל-יעקב קום עלה בית-אל ושב-שם ועשה-שם מזבח לאל הנראה אליך בבורחךמפני עשו אחיך : ויאמר יעקב אל-ביתו ואל כל-אשר עמו הסירו את א-להי הנכר אשר .בתוככם והיטהרו והחליפו שמלותיכם : ונקומה ונעלה בית-אל ואעשה שם מזבח לאל העונה אותי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי": (בראשית, וישלח)
מעשי אבות סימן לבנים ...
עם ישראל בבורחו מפני עמי עשו - העמים-האחים בכל ארצות גולה, ששגשגו ועצמו לא מעט בזכות תרומותיו של אחיהם יעקב - נראה אליו פעם נוספת חסד ה' בארץ בית-אל, בארץ ישראל אביהם. כאילו בעל-כורחו סיגל כל אחד לעצמו את השם "מלחמת ששת הימים", כדי שלא יקשה עליו להיזכר בששת ימי בראשית - הימים המחזירים אותנו אל ספר אבותיה של אומתנו.
כאמור לעיל, יעקב אבינו הורה לנו את הדרך : הסירו את א-לוהי (לרבות מושגי) הנכר אשר בתוככם והיטהרו והחליפו שמלותיכם !
אלה הם מקצת מושגי הנכר שעלינו להסיר מתוכנו :
א) המושג המחליף "ולא תתורו ... " ב"תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם :". היינו שיטת ציטוט חלקי מדברי אחרים כדי לשבש דבריהם ולמעט בערכם. וכי רוב דרכי הפרסום המודרני אינם בנויים על גירוי ותאוות לבו של האדם ? !
פרשת כשלונותיו של השר הבריטי פרופיומו ופרשות רבות דומות הוכיחו עד כמה מחויבים להישמר ב"ולא תתורו ... ". ואם לגבי מעצמות בעלות-זכות-ווטו נכון הדבר, על אחת כמה וכמה נכון הדבר לגבי עמים שהם מעטים בכמותם !
ב) השיטה השמה דגש על כמות של פרסומים במקום לשים דגש על איכותו של הפרסום : בני האדם תרים אחרי לבבם ואחרי עיניהם ולא נותר להם זמן פנוי לקריאה- אפילו לא בעתון,קל וחומר לא בספר מעמיק ... אמנם מודאגים המדענים כיצד לא "יהרוג" האדם את זמנו הפנוי בעידן האנרגיה האטומית; אך כל עוד תקציבים ענקיים מוזרמים למרוצי חלל ולחימוש גרעיני, עדיין אין חוזים באופק הקרוב והגלוי לעין "זמן פנוי". והנה מתרבה הדעת האנושית ומרבים מחקרים באוניברסיטאות ומרבים קינאת אקדמאים להוסיף עוד ועוד פרסומים נוספים לזכותם.(ובד בבד, מתמעטים יותר ויותר מספר הקוראים המתעניינים בקריאת פרסומי מחקר, ולא רק עקב הפיצול לסעיפי סעיפים של העיסוק המדעי להתמחויות בנושאים ספציפיים, שתחום חלותם הולך וצר). בנתונים אלה יודעות האוניברסיטאות כי בדרך כלל, לצורךפרסום מחקר, אין זה כדאי למו"ל מסחרי - גדול כמה שיהיה - להתעסק בזה ואז נזקקים המחברים לקנות לעצמם מו"ל. נוצר אפוא מצב שבו מתקיים "והחזיקו שבעה אקדמאים במו"ל אחד ביום ההוא לאמור -לחמנו נאכל ושמלחנו נלבש רק יקרא שמך עלינו,אסוף חרפתנו ...", והמו"ל נותן את שמו מחד, ואילו האקדמאים נותנים את כספם מאידך; אך אין זה מביא בהכרח למכירת הספרים. אך ברשומות של המזכירויות האקדמאיות מתוסף שמו של פרסום חדש... עד כי אין זה חשוב כל כך, אם יש או אין ערך לכתוב ;- אם ההגות המובעת בפרסום, שקולה ומדודה במשא ומתן הגיוני ובנתינת הדעת הדרושה לשקלא וטריא של ממש בעימות עם הדעות שכנגד ... וכך מרבים באנרכית של "אקדמאי הישר בעיניו יעשה"ואין פוצה פה ומצפצף.כל אחד רואה עצמו בר-סמכא לפסול ולבטל זולתו ב"אובייקטיביות של מי שלא נפגע מ"נגיעה אישית" בתוכן הדברים הנפסלים (בפשטות הוא לא נגע בספר ולא קרא בו דבר בהתעמקות).
ג) השיטה של הפיכת בקשת דעת לערבי בידור: במקום לצעוד בנתיבות "ויוסיף דעת יוסיף מכאוב", צועדים בנתיבות סימפוזיונים וערבי ראיונות של "שלשולי דעת ללא מכאוב". ישנם הוגי דעות שבמקום לרדת אל העם, כדי להעלותו אל ראש-פסגה, ממנה יקבל שדה ראייה רחב יותר מפקירים את הבמות ומתנזרים מהן, וכך, מתרבות אפשרויות להרבות הבל וריק; שהרי המציאות בכל גלגוליה, אינה סובלת חלל ריק... צמאון הדעת מוחלף אפוא בלהיטות לאמרת-כנף-חריפה החולפת עם הרוח...
הנגע של "היצמדות לבעל פעור": "והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל-אחיו את-המדינית לעיני משה ולעיני בני-ישראל"... לדאבוננו, אין מוצאים כיום גם את ההמשך - "והמה בוכים פתח אהל מועד...". נוסף על מכת נישואי התערובת, - שסיבתם "תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם",באה מכת "תתורו..." בהיצמדות אל פתחה של הטלוויזיה; ולא זו בלבד, אפילו את מעט הריסון לצורךהתייחדות מעמיקה, פעם אחת בשבוע, גם את זה עוקרים ומתירים רצועות שידורים בכל ימות השבוע, ללא הבדלה בין חול לקודש.
השיטה המחליפה שמלות צניעות בשמלות נכר של "מיני" : אל נתמה שעיתונים מפרסמים מכתבים של בנות "מיני" הכותבות ללא בושה, כי תלבשנה "מיני" אפילו אם זה יסכן את שלום המשפחה... גירוי יצרים בראש חוצות "לממשלת המרש" ולצלצולי קצב פראיים ובלתי ראויים. כבר כתב על כגון דא המשורר ביאליק:"האנשים האלה אך בהמה בבקעה המה להם. העצמיות הגמורה, זו שאינה נכנעת ושאינה נבלעת ושאינה בטלה באלף, אך נחלת יחידי סגולה היא, חלק א-לוה ממעל למשוררים בלבד".
כל מה שפרטנו לעיל הינו רק מקצת ממושגי הנכר שחדרו ומתבססים בחוצותינו. מולם ישנה רק תרופה אחת - החינוך לריסון עצמנו.עם ישראל שהינו מעט בכמותו, אינו יכול להשלים עם כך, שרק ליחידי סגולה בתוכו תהיה "העצמיות הגמורה,זו שאינה נכנעת ושאינה נבלעת ושאינה בטלה באלף ... ".אולם אף על פי כן, רבים עדיין בקרבנו מורים ומחנכים, שאינם מגדירים עצמם כדתיים ונפשם בוחלת גם היא בבידור הקלוקל על כל צורותיהם וגלגוליהם ואיתם גם יחד נרים בכח קולנו כדי לבשר את בשורת ירושלים השלימה, ונפנה אל הרצון הטוב שעודנו קיים בלבות רבים מבני עמנו : לפני שמשמיעים קול קורא לאחינו בגולה (גם לאלה המדמים בנפשם כי לא בגולה הם אלא בפזורה ובכל זאת בגולה המה יושבים) "קומו ונעלה ציון", - הבה ונשמיע תחילה לעצמנו : "הסירו את מושגי הנכר אשר בתוככם ... " !
גדליהו רחמן: גדלי-הו רחמן השיב את נשמתו לבוראו בד' אלול תשס"ט. המאמר נלקח מעזבונו של גדליהו זצ"ל שהיה בוגר האוניברסיטה העברית במקצועות מתמטיקה ופילוסופיה. פרסם מאמרי הגות רבים וכן ערך בשנים תשכ"ח-תשל"א ביטאון להגות יהודית בשם מ.ת.ת (מציון תצא תורה).בשנת תשס"ה יצא לאור ספרו "פרוזדור הקליטה בעולם של חמישה ממדים" בהוצאת ספרים "מ. מזרחי".
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
