כמה טוב היה להנות מטוב הבריאה, להיות שליו ורגוע לגבי משאבי הטבע המזינים אותנו, לגבי השירותים הטיפולים והמוצרים שאנו משתמשים בהם, אם ביום יום או לעיתים רחוקות יותר...לדעת שמה שאנו מציעים לילדינו מעניק להם חוסן ובריאות, שמה שאנחנו מייצרים צורכים וממציאים מפרה את הבית הפרטי שלנו ואת הבית הקולקטיבי ומבטיח לדורות הבאים חיים בטוחים ובריאים..
כמה טוב היה לו מי שמגדל ומייצר תוצרת התורמת לבריאותינו, ומי ששומר על הסביבה, היה זוכה בתמיכת הראשויות ובעידודן?
כמה טוב היה לו התוצרת הבטוחה לשימוש היתה זאת הנגישה והזולה יותר? .
"זה לא יעזור", "מלחמות בתחנות רוח", "אי אפשר לדעת מה באמת טוב ומה רע"
"כולנו נמות בסופו של דבר", "תסתכלי כל העולם אוכל רעלים ולמרות זאת תוחלת החיים גדלה", "הוא דווקא הקפיד כל כך בתזונה, עשה ספורט כל יום ודווקא הוא חולה", "הוא הלך כל יום ברגל, אכל נכון והנה פתאום נפל ומת"....
"כל הבנות בשכבה שלי משתמשות בתכשירם האלה, בשפתון הזה , בדאורדורנטים הללו"
"אין לנו שליטה על מי הים, על מי התהום, על האויר, זאת מלחמה אבודה"
"בכל המסיבות והמפגשים יש את הג'אנק פוד, את הקולה, את סוכריות הגומי אז מה את מצפה שאהיה יוצא דופן?"
אלה מעט מהתגובות אותן אני שומעת למשמע הנושא. תגובות מובנות ואנושיות הבאות ממקום של הכחשה , השלמה וכמובן ממקום של יאוש.
בנוסף, במציאות בה אנו חיים, ואולי דווקא בשלה, בה החיים כל כך לא בטוחים, כל כך שבירים, אנו מתמודדים עם שאלות קיומיות באופן אינטנסיבי, למי יש ראש לדברים האלה? למי יש זמן כוח ואנרגיות לבדוק, לשנות, לצעוק?
אז בואו נעשה קצת סדר בבלגן:
כן זה נכון, שתוחלת החיים גדלה, שאנשים חיים היום שנים רבות יותר והרבה בזכות הרפואה המודרנית והיכולת למגר מחלות זיהומיות, היכולת הכירורגית המדהימה, ועוד תובנות וטכניקות ראויות להערכה של עולם המדע. אבל, המוני אנשים חולים. ילדים, צעירים וקשישים. בתי החולים והמרפאות גדלים ומסתעפים והמחלות הכרוניות נפוצות ביותר.
כן זה נכון שהכל מסביב מלא ברעלים ושנוח ופשוט יותר לא להתמודד, אבל זה פוגע בנו בסופו של דבר
זה נכון שהמידע לא גלוי, שיש קשר של שתיקה ושל אינטרסים כלכליים. הפירסום חזק, משכנע ושוטף את המוחות, זה נכון שהרעלים נגישים וזולים והאלטרנטיבה מקרטעת צולעת ולא באמת נשמעת. אבל זה לא חייב להיות כך.
כן, יש אנשים שלמרות שהקפידו מאוד - חלו, ואחרים, שלהיפך, למרות שזילזלו ולא עשו דבר, דווקא בריאים ומרגישים אנרגטים ושמחים ומאריכים ימים..
הבריאות והויטאליות תלויות בהרבה מרכיבים, כל אדם שונה מאוד בנתונים הבסיסיים איתם הגיע לעולם. לכל אחד יכולת שונה להתמודד עם הרעלים ועם החיים בכלל.
גם מתח, רגשות שליליים ותנאי חיים יכולים להוות מקור לרעלים מסוכנים. יש כמובן גורמים רוחניים קוסמיים להתנהלות ולתוצאות של חיינו, זה כבר אולי משהו אחר, אם כי אני מאמינה, שגם פה יש לנו השפעה.
לכל אחד חבית רעלים פרטית משלו. ככל שהחבית מלאה יותר - האדם חולה יותר, כאשר החבית מגיעה לשיאה, פורצת מחלה קשה. קיבולת החבית שונה מאדם לאדם, וגם היכולת לרוקן אותה או לנטרל חלק מרעליה שונה מאדם לאדם. לכן יש כאלה שעמידים יותר ויש שעמידים פחות. מה שברור הוא שכל אחד יצא נשכר אם יצליח להוריד את סף הרעלים בחבית האישית שלו.
מה נידרש לעשות בשל כך?
א. להיות מודע לסביבה ולעצמינו. ללמוד ולהכיר מה מיטיב עימנו ומה עלול להזיק לנו.
ב. לשתף כמה שיותר אנשים בגילויים שלנו. לא לשמור זאת לעצמינו.
ג. למצוא דרכים ואמצעים להמנע ממפגש עם החומרים המזיקים לנו עד כמה שמתאפשר (הן חומרים כימיים והן חומרים ריגשיים)
ד. למצוא תחליפים למפגשים המזיקים שלנו.
ה. לעשות מעשה להצטרף לקבוצה, לאירגון מתוך אמונה שזה אפשרי ומעשי שהעולם יראה אחרת, מתוך נחישות להשאיר לילדינו עולם בטוח ובריא.
אני מאמינה שיש הרבה מה לעשות ושצריך להתחיל ומיד. הדבר בוער בעצמותי ואני אוספת חומר בנושא כבר זמן רב. הקולות שאנו שומעים לאחרונה בתוכניות דוגמת בולדוג דוגמת כתבות בעתונים וכן ספרים בנושא חשובים מאין כמותם. הקול שלנו, היוצא מעל גלי אתר ספיריט, מצטרף אליהם ומוסיף כוח , תקוה ואמונה לאפשרות אחרת טובה יותר.
באהבה, רחל קשת כותבת המאמר רחל קשת, נטרופתית ורפלקסולוגית בכירה, מאמנת אישית לחיים, חוקרת, לומדת ומתמחה בהשפעותיהם של חומרים על בריאות האדם ובריאותו של היקום. כותבת ופועלת למען מודעות ואחריות אישית וקולקטיבית על פני הכדור עליו אנו חיים. מנהלת האתר http://www.spirit.co.il האתר הוא יוזמה של שני בתי ספר אשר פועלים תחת קורת גג אחת בכרכור, "המכללה לרפואה הוליסטית" ובית הספר "סוסים ואנשים" למטפלים ברכיבה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
