זהו מצב מבורך. עיסוק בספורט לגווניו ממריץ את מחזור הדם, מחזק שרירים ומערכת השלד, עוזר במניעת מחלות ובהחלמה מהן.
יחד עם זאת, הגוף הוא מכונה עדינה. משוכללת, אך עדינה. לכן, צריך להביא בחשבון שהפעילות עלולה להביא עימה גם סיכונים, אם היא נעשית לא נכון.
הסיכונים האפשריים: התכווצות שרירים, מתיחת שריר, שברי מאמץ, דלקת בשריר, דלקת בגיד, מתיחה ברצועות, נקעים, שחיקה מוגברת של סחוס ועייפות מוגזמת.
סכנות רבות ממה שפורט לעיל כרוכות בפגיעה במפרקים. על כן, כדאי לדעת איך ניתן למנוע את הפגיעות האלה.
מהם המפרקים ומה קורה בהם בזמן פעילות ספורטיבית?
מפרק הוא המקום בו שתי עצמות, או יותר, נפגשות באופן המאפשר תנועה. ההתאמה בין שטחי המגע שבין העצמות היא מאד מדויקת.
בתוך המפרקים אין אספקת דם ישירה. החמצן מגיע מן הדם אל תוך המפרק באמצעות תהליך דיפוזיה (בעברית: פעפוע ? מצב שבו חומר נע לפי מפל ריכוזים - ממקום שבו יש ריכוז גבוה של חומר מסויים למקום שבו יש ריכוז נמוך של החומר המפעפע. במקרה זה חמצן). רמת החמצן במפרק היא נמוכה. על כן, במקרה של נזק למפרק, הריפוי איטי וקשה.
המפרקים מוגנים ע"י קופסית שעוטפת אותם, ומלאים בנוזל סיכוך (נוזל סינובי) להפחתת החיכוך. קיים חומר נוסף ? חלק מאד - באזור מפגש העצמות שתפקידו להפחית חיכוך. זהו הסחוס.
בסך הכל, קיימים מספר סוגים של מפרקים. ישנם מפרקים בעלי יכולת תנועה רבה במיוחד, כגון מפרקי הירכיים. תנועתם היא סיבובית לפנים, אחורנית ולצדדים. יש מפרקים שמוגבלים יותר בתנועה, כמו מפרקי הברכיים, אותם ניתן ליישר ולכופף בלבד.
ככל שהכוח המופעל על המפרקים גובר, כך הבלאי שלהם גדל. פגיעות וחבלות במפרקים מגבירות ומזרזות את שחיקתם. אין הכוונה שחוסר פעילות ספורטיבית ישאיר אתכם בריאים יותר. פעילות גופנית משמרת את החיות של הגוף, שומרת על הכושר הגופני ואף משפרת אותו, גורמת להרגשה טובה בגוף ולהנאה מעצם העיסוק בספורט.
פעילות שלא נעשית נכון דורשת מהגוף מאמץ ניכר ועלולה לגרום לכאבים. פעילות כזאת תשחק את המפרקים בקצב מוגבר.
נזקים למפרקים והטיפול בהם
המפרקים המשתתפים בזמן עיסוק בספורט הם חוליות הצוואר, מפרק הכתף, חוליות הגב, מפרק המרפק, מפרק הירך, מפרק הברך, מפרק הקרסול ומפרקי כף הרגל.
פעולת ההליכה מורכבת ממעט תנופה יחסית. כיוון שאין ניתור בזמן הפעולה, הנחיתה על הרגליים "רכה", והזעזועים שהגוף סופג קטנים יחסית. בריצה לסוגיה משתמשים בתנופה רבה יותר, ומנתרים בכל צעד. 20% ממחזור פעולת הג'וגינג (ריצה קלה) ו- 40% ממחזור פעולת ריצה נמרצת הוא זמן ריחוף. דהיינו, הגוף נוחת ומקבל זעזועים בכל סיום מחזור פעולת ריצה/ג'וגינג. טווח תנועת הירך, הברך והקרסול גדל ככל שמחזור הפעולה מתגבר. בהליכה העומס המופעל על המפרקים הוא פי 1.5 ממשקל הגוף. לעומת זאת, בריצה העומס גדל עד פי 3 ממשקל הגוף. לכן, בריצה הסיכונים לפגיעות במפרקים ? בעיקר בקרסול, בברכיים ובגב ? גדולים יותר מאשר בהליכה.
קיימים מספר נזקים עיקריים שעלולים להיגרם למפרקים:
נקע ? פציעה במפרק כתוצאה ממתיחה של רצועות. נקע ברצועות התומכות בקרסול נגרם בגלל סיבוב לא נכון של הקרסול לצד אחד. בדרך כלל נקע מחלים מעצמו בהדרגה, אך הדבר עלול להימשך זמן רב, בדרך כלל חודשים ? תלוי בחומרת הנקע. אלה פציעות נפוצות מאד, בעיקר הנקעים ברצועה הלטרלית (שבצד החיצוני). אלה גם הפגיעות הכי מפוספסות ולא מטופלות. הנקעים דורשים טיפול ולעתים החלמה ארוכה על מנת שלא להישאר עם קרסול חלש ובלתי יציב.
נקעים בקרסול המדיאלי (הצד הפנימי) נדירים יותר מאלה הלטרליים, כיוון שהרצועות המדיאליות עבות וחזקות יותר. לחמישית מהאנשים חסרה אחת מרצועות הקרסול הלטרלי, כך הקרסול שלהם אינו יציב וחשוף לנקעים חוזרים.
התנוחה בה הייתה הרגל בזמן הנקע תקבע איזו רצועה תינזק. רוב הנקעים שבצד החיצוני מתרחשים בספורט בו נעים מצד לצד, כמו טניס וכדורגל. כמו כן, בענפי ספורט אחרים, כגון ריצה, גדל הסיכוי לנקע כשהספורטאי עייף, לא ערני ומשטח הדריכה לא ישר. בכדורסל קיים סיכוי לנקע בעת נחיתה לא טובה מהניתור.
טיפול: תלוי בחומרת הנקע.
צריך להתחיל את הטיפול בסמוך כמה שיותר לזמן הפציעה. בתוך 36-48 השעות הראשונות לאחר שנגרם הנקע, יש לשים קרח להפחתת הנפיחות תכופות ככל שניתן. יש לבצע חבישה למניעת תזוזת כף הרגל. בנוסף, יש לשכב או לשבת כאשר הרגל מוגבהת. ברגע שהכאב החד חולף, ניתן לחזור ולהעמיס משקל על הרגל בהדרגה. על הרגל להיות חבושה בתחבושת אלסטית. תמיכה זו תאפשר לפצוע ללכת ? באיטיות בלבד. חשוב להמשיך וללכת בצורת ההליכה הרגילה ככל שניתן. זה עדיף על צליעה, על אף שניתן לזוז דרך הצליעה יותר מהר.
לאחר שהנפיחות ירדה בצורה משמעותית והכאב פחת, אפשר לעבור לשלב חיזוק השרירים, בייחוד אלה הלטרליים. השיקום הוא בעזרת תרגילים של הזזת כף הרגל באוויר לכיוונים שונים. למשל, החזקת הרגל באוויר ולצייר עיגולים עם כף הרגל. לעמוד על רגל אחת בעיניים פקוחות ואחר כך עצומות.
עלול להיווצר מצב, שאחרי נקע קשה, הרצועות התארכו עד כדי כך שיהיו נקעים חוזרים. למניעת נקעים חוזרים, יש להשתמש במדרסים שמתאימים לכפות הרגליים ולמצב הספציפי, או לשקול ניתוח.
כאבי ברכיים ? עלולים לנבוע משחיקת מפרקים, פגיעה בסחוס, פעילות במשטח מלא מהמורות ו/או בשיפוע, מריצות על משטחים קשים, משימוש בנעליים לא נכונות, או לא מספיק טובות.
טיפול: לנעול נעלי ספורט איכותיות, הכוללות חומר בולם זעזועים בשילוב עם מדרסים מותאמים לפעילות הספורטיבית. בהליכה: ללכת על משטח מתאים (בעיקר הליכה מישורית). להימנע מירידות ארוכות ותלולות. בריצה: לרוץ על משטחים רכים, כגון: חול, דשא ועשב.
כאב בצד החיצוני של הברך ? עלול לנבוע מכף רגל שטוחה או מקריסה של הקרסול פנימה. בנוסף, עלול לנבוע מהליכה על משטח עם שיפוע בצד, כמו שולי כביש, או חוף הים ? בחלק הקרוב למים.
טיפול יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים.
מדרסים-
וינברג אורטופדיה
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
