אושר, מאת יוסי קרמר.
שאלה.
איך להתייחס לרגש האושר?
תשובה.
אנחנו שואפים כל חיינו להיות מאושרים.
אנחנו יוצרים לעצמנו את המציאות, שתאפשר לנו להיות מאושרים.
אנחנו מגיעים לאושר, ואז האשליה מתנפצת לנו במבחן המציאות האמיתית.
למה ?
התשובה לכך היא, שזה קורה לנו כתוצאה מתרגום והתייחסות שגויה שלנו לרגש האושר, ולשאר הרגשות הפנימיים.
דוגמה למחשבה לא נכונה שלנו, לגבי הרגש שגורם לנו להרגיש מאושרים.
אם, אני מרגיש מאושר.
אז, אני זה שמרגיש את רגש האושר!
רגש האושר זה פנימי, זה בי!
רגש האושר הוא בגופי, הוא בתוכי!
לכן, אני מאושר אך ורק מעצמי, ואז נכנס למצב של הזיה, ואז אני מתנהג בהתאם לרגש האושר הפנימי שבי!
אני לא מאושר מכל דבר אחר שהוא חיצוני לי !!!
כל מה שאני עושה הוא, אני מייחס את מה שאני מרגיש שזה את רגש האושר שבי, כלפי אותו גורם או אותם גורמים שהם חיצונים לי, כשאותם הגורמים שהם חיצוניים לי, בעצם הופכים להיות הקורבן שלי לצורך האגואיסטי ולנזקקות הרגשית שלי להיות מאושר, וכל זאת רק כדי שלא ארגיש רע עם עצמי, וזוהי מטרת הפולחן הרגשי.
בגלל חוסר ההבנה שלי, אני חושב שאני מאושר בגלל אותו או אותם גורמים שהם חיצונים לי, ובכך אני מאבד את האני העצמי שלי, את זהותי האמיתית.
למה אני מאבד את זהותי האמיתית?
אני מאבד את זהותי האמיתית, כיוון שהתנהגותי משתנה.
כתוצאה מכך, שאני חושב שרגש האושר שנמצא בי, נגרם לי בגלל מישהו או משהו או אירוע כלשהו, כשבעצם אני זה שמחליט להרגיש את רגש האושר, ולכן זה מה שקורה, אני מרגיש את רגש האושר, ואני זה שמאושר, אז אני חושב ומדמיין, שגורם אחר הוא הגורם לכך, כשבעצם הגורם לכך הם המחשבות והדמיונות שלי.
ישנם אנשים, שחושבים שאם הם מאושרים, אז מישהו אחר אחראי לכך, אבל זו טעות לחשוב כך, הגורם החיצוני אינו האחראי לכך, ובטח שזו אינה גישה רגועה, רציונאלית ועניינית.
כמה דוגמאות:
בן/ת הזוג שלי גורם/ת לי להרגיש מאושר/ת.
הילדים שלי גורמים לי לאושר.
המשפחה שלי גורמת לי לאושר.
החברים שלי גורמים לי לאושר.
הטיול גרם לי להיות מאושר.
אירוע שיזמתי ומימשתי בחיי גרם לי להרגיש מאושר.
ההצלחה שלי גרמה לי לאושר.
הניצחון שלי גרם לי לאושר.
הבחירה אם להתרגש ולהיות מאושר היא בחירה בלעדית ופנימית שלנו.
הנזק הבריאותי.
זה מצב של איבוד האני העצמי שלנו, מה שלא נכון לעשות, וזה איבוד הזהות האמיתית שלנו.
זה נכון לגבי כל הרגשות הפנימיים שבנו, שמעצם הפעלתם אישיותנו תתנפץ לה לאין סוף דמויות.
בן אנוש רגוע חי ללא הרגשות הפנימיים.
הרגשות הפנימיים יוצרים את הקונפליקט התודעתי, את הניגוד התודעתי.
כשאנחנו רגועים אין בנו את הנדנדה, אין בנו את הזיגזג, שבין הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב, כמו: אהבה, אושר, הנאה, צחוק, שמחה, יצר מיני ועוד, לבין הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ ועוד או להפך, מה שגורם לכך שאישיותנו תשתנה, התנהגותנו תשתנה, בכל פעם ובהתאם לאותו הרגש שייצרנו והפעלנו את גופנו הפיזי.
כאשר אנחנו רגועים, אנחנו מחוברים לאני העצמי שלנו, ואז היכולת שלנו לתרגם את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים נעשית באופן ברור יותר, שפוי יותר.
לכן, כשאנחנו מבינים זאת ונלמד להיות רגועים, לא נרצה להרגיש מאושרים, ולכן לא נכניס את עצמנו למציאות שתתנפץ לנו במבחן המציאות האמיתית.
מסקנה:
רגש האושר ושאר הרגשות הפנימיים שבנו, הם הגורם העיקרי לכל הסבל האנושי הקיים בעולם.
כיום אישיותנו היא רגישה, אמוציונאלית שאינה מתאימה את אורח החיים שלה באופן הענייני והבריא לגוף הפיזי, ושיכול גם להתאים למהות ומטרת החיים.
שלב התפתחותי מתקדם יותר יהיה כאשר נלמד להיות רגועים, רציונאליים ועניינים, ואז אפשר יהיה ליצור לעצמו מציאות שהיא רגועה ושלווה.
סיכום:
הגורם העיקרי לכל התופעות הפיזיולוגיות, הבלאי, החלשות המערכת החיסונית, המחלות, הזקנה, הייסורים ואף למוות אלה הם הרגשות הפנימיים.
כאשר אנחנו מייצרים ומפעילים את הגוף הפיזי שלנו עם הרגשות הפנימיים, גם הרגשות החיוביים וגם הרגשות השליליים, אנחנו נכנסים למצב של קונפליקט תודעתי של מחשבות שגויות, הזיות, דמיונות שב, מצב זה גורם לנו לניתוק מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, וכתוצאה מכך לתרגום שגוי של המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שאנחנו מייצרים בגופנו הפיזי, אנחנו נכנסים למצבי הזיה, כתוצאה מכך אנחנו יוצרים בתודעתנו דמויות, שהופכות להיות התדמית שלנו בחיי היום יום, תדמיות שהן אינן זהותנו האמיתית.
אושר זהו רגש שגורם לנו להזיה, ולראות, לחשוב ולדמיין את עצמנו ואת המציאות שבה אנחנו חיים כאשליה.
כל מי שמאושר, מתענה ומתייסר בתוכו, והוא אינו יכול לעבד את הנתונים ולהגיע למסקנות האמיתיות.
לכן, כדי לשמור על עצמנו על בריאותנו, וכדי שלא נאבד את זהותנו האמיתית, יש ללמוד לזהות את רגש האושר וגם את שאר הרגשות הפנימיים שבנו, ולהתנתק מהם במודע ומתוך רצון ובנית היכולת לכך, ולא מתוך הדחקה, כי אז הרגשות קיימים בנו, ובכך הגוף הפיזי שלנו יתפקד באופן רגוע, יציב, מאוזן ומכוונן, ובעיקר באופן השפוי.
הרוגע הפנימי הוא נטול רגשות.
המסר במאמר:
רגש האושר גורם למחשבות שגויות, למצבי הזיה, וליצירת מציאויות דמיוניות שהן אשליה.
אשליות במבחן המציאות האמיתית, מתנפצות להן.
רגש האושר גורם לייסורים פנימיים למי שמאושר, אך לרוב אנשים אינם מודעים לכך.
להתרגש זה לא בריא, להבנתי.
יוסי קרמר - מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.
לבלוג שלי - http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
דואר אלקטרוני - y_kramer@netvision.net.il
טלפון - 048224276
יוסי קרמר מרצה ומייעץ למודעות עצמית והתפתחות אישית
השפיות שהגעתי אליה, שהיא מעבר לסכיזופרניה מאניה דפרסיה, הרגשת הנרדפות, דיכאון ושאר הרגשות הפנימיים, המחשבות, הדמיונות, ההזיות, החלומות, הקולות הפנימיים, הרס עצמי שחוויתי, שפענחתי, שהתגברתי ושרדתי אותם ללא כל עזרה וללא כדורים.
יוסי קרמר - מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.
לבלוג שלי - http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
דואר אלקטרוני - y_kramer@netvision.net.il
טלפון - 048224276
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



