ידועים בציבור הינם איש ואישה אשר חיים יחד חיי אישות ללא נישואין ומנהלים משק בית משותף. תנאי לכך כי יוכרו כידועים בציבור הינה שיתוף כלכלי וגמירות דעת של בני הזוג לשיתוף שתשתכלל מאורח חייהם המשותף כידועים בציבור
מי הם ידועים בציבור?
זוגות רבים בארץ חיים תחת קורת גג אחת ללא שנישאו זה לזו. רבים מזוגות אלה מקיים אורח חיים נורמטיבי הכולל הבאת ילדים משותפים לעולם ובנית מסגרת משפחתית מלאה הכוללת בין היתר צבירת רכוש משותף.
ידועים בציבור הינם איש ואישה אשר חיים יחד חיי אישות ללא נישואין ומנהלים משק בית משותף. תנאי לכך כי יוכרו כידועים בציבור הינה שיתוף כלכלי וגמירות דעת של בני הזוג לשיתוף שתשתכלל מאורח חייהם המשותף כידועים בציבור.
התנאים לתכולתה של הלכת השיתוף בנכסים בין בני זוג הם קיום אורח חיים תקין ומאמץ משותף. מאמץ משותף יכול לבוא לידי ביטוי בניהול משק בית משותף ובגידול הילדים ולא בהכרח בתרומה כספית שווה למשק הבית. בהתקיים שני התנאים הללו מתקיימת החזקה כי כל הרכוש שנצבר, בלא כל קשר לשאלה על שם מי הוא רשום – הינו רכוש משותף. הרוצה לסתור חזקה זו – עליו הנטל.
עם זאת, העובדה כי בני זוג חיים יחדיו מבלי למסד את הקשר שביניהם באקט פורמלי של נישואין וזאת מתוך בחירה, לעתים עשויה להעיד על ארעיות הקשר שבין בני הזוג, או על היותו של הקשר בלתי-מחייב ובכך לשלול כוונת שיתוף בנכסים.
הלכה פסוקה היא כי לצורך יצירת החזקה בדבר כוונת שיתוף, כאשר מדובר בבני זוג שאינם נשואים וחיים יחד כידועים בציבור – יש צורך בראיה מחזקת נוספת מעבר לזו הנדרשת מבני זוג נשואים. בתי המשפט דורשים הוכחות לחייהם המשותפים של בני הזוג למשל עדות של חברות, בני משפחה, קבלות, תדפיסי חשבון בנק וכו'.
[למאמרים נוספים בנושא דיני משפחה וגירושין - עו"ד אירית רייכמן]
מאת : אירית רייכמן
זכותה של הידוע/ה בציבור למזונות
התרת הקשר בין ידועים בציבור יכולה להעשות באופן מיידי לפיכך, הפירוד בין הידועים בציבור יכול לגרום לכך שהידועה בציבור תמצא עצמה ללא כל אמצעי קיום. אי לכך הבטחת חובת מזונות לתקופת מה, שאורכה והיקפה תלויים בנסיבות המיוחדות של כל מקרה היא מחוייבת המציאות.
לאחרונה קבע השופט שוחט, בפסק דין מקיף בנושא בו דובר על בני זוג שחיו כידועים בציבור במשך 20 שנה. כתוצאה מקרע בין הצדדים הגישה האישה שתי תביעות לבית המשפט – תביעה למזונות ותביעה רכושית למחצית הזכויות שהאיש צבר. הצדדים חתמו על הסכם לחיים משותפים ובמסגרתו הסכימה האישה שלא תהיה לה כל זכות כספית כתוצאה ממערכת היחסים המשותפת וכי חייה במחיצתו של האיש הן במעמד של חברה בלבד בלא שתחול על הנתבע חובה לזון אותה, לפרנסה או לפצותה בעתיד.
כמו כן נקבע בהסכם כי במקרה של פרידה ישלם בן הזוג לבת הזוג סל של 10,000 דולר, מענק חד פעמי לאחר הפירוד. בית המשפט ביטל את ההסכם לאחר שקבע כי פערי הכוחות בין האישה לאיש הביאו להסכם חד-צדדי – לא מאוזן תוך ניצול מחפיר של תלות מוחלטת של האישה באיש. בית המשפט קבע כי הנתבע בנסיבות העניין ישלם לידי בת זוג סך של 30,000 דולר כדמי מזונות ו/או דמי שיקום לאחר הפירוד וכן קבע כי האישה זכאית למחצית הרכוש של האיש.
זכות ידוע/ה בציבור למחצית הרכוש
ידוע/ה בציבור יכול/ה לפנות לבית המשפט בכל עת ולקבל הצהרת בעלות על מחצית הנכסים שנרכשו בתקופת החיים המשותפים.
מעמד ידוע/ה בציבור – עדיפות?
ידוע/ה בציבור יכול לפנות בכל עת לבית המשפט ולקבל הצהרת בעלות על מחצית הנכסים שנרכשו בתקופת החיים המשותפת של הזוג בעוד שאיש או אישה נשואים יכולים ליהנות מכך רק לאחר הגירושין.
הכותבת, אירית רייכמן, היא עו"ד לדיני משפחה, גירושין ומומחית בגישור
אירית רייכמן - עו"ד ונטוריון - אירית רייכמן lawyer-r@zahav.net.il טל: 02-6541542 פקס: 02-6541544
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
