תרבות הלא-לא של ארצות הברית 

את תרבות הג'אנק פוד לקחו מאמריקה, את תרבות הצפייה לקחנו מאמריקה, עכשיו הם אומרים לנו "לא לא", תרבות הלא לאוכל ולא לטלוויזיה ובמיוחד לא לשניהם יחד.

מי שנוהג לצפות בערוצים אמריקאים מודע לעובדה כי קרוב ל-60 אחוזים מלוח השידורים מוקדש לבריאות הגוף והנפש. עידן הניו-אאיג' שכבש את המערב בשני העשורים האחרונים הגיע לרייטינג שיא, תכניות טלוויזיה עם מומחים בעלי שם עולמי אומרים לנו: כבו את הטלוויזיה ורוצו לנקות את הגוף, אך האם התרבות שמציגה את הדברים עומדת מאחורי הקו הזה?

במחקר אמריקאי שנעשה הראו כי מספר רב של תכניות אירוח המסבירות את הקשר שבין הגוף והנפש יש לא פחות מ-6 פרסומות (הנתון מתייחס לשעת שידור כולל קדימונים) של רשתות מזון מהיר, 10 שידורי "בקרוב" באותו ערוץ ועוד 3 תשדירים של "בקרוב בקולנוע".

השורה התחתונה של הדברים היא שהחוקרים העלו שאלה מיוחדת: איך יכול הצרכן להתייחס ברצינות לרעיון המוצג בטלוויזיה כאשר מאותה התמונה בוקע קול אחר לגמרי? אחת מרשתות המזון המהיר הגדולות בעולם הוציאה רק השנה 24 מיליארד (!!!) דולרים על פרסומות כאשר למעלה מתשעים אחוזים מהן הדגישו את "מוצרי הבריאות" של אותה הרשת.

האם הציבור יכול להיות ריאלי ולקחת את הדברים ברצינות כאשר שני קולות בוקעים מאותו הגרון? באותה המתכון אנחנו רואים תכניות מחקר רבות ששורפות את העדויות "החשובות" ואת הערכים התזונתיים האמיתיים של מוצר כזה או אחר שנחשב לבריאותי או מזין. השורה התחתונה של המחקר מתייחסת לתרבות התקשורת והמזון הבריא. הבריאות, שמזמן הבנו שקשורה לספורט קמה ועולה בתכניות חדשות אך לכל מומחה מטעם יש אינטרס פרסומי כזה, כדי להביא את האמת אולי רצוי לעשות את זה ללא פרסומת של צ'יזבורגר באמצע.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי