על הפיקוח של בית המשפט על הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין- 

על הפיקוח של בית המשפט על הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין-

עד תיקון 32 לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א 1961 היה המצב המשפטי, כי על פסק דין של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין ניתן לערער לבית הדין המשמעתי הארצי (סעיף 70 לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א 1961) ולאחר מכן ניתן היה לערער על פסק הדין המשמעתי לבית המשפט העליון (סעיף 71 לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א 1961), ערעור בזכות, שהיה נדון בפני הרכב של שלושה שופטים.

תיקון 32 שינה את סעיף 71 ואת המצב המשפטי: ערעור על פסק דין משמעתי של בית הדין המשמעתי הארצי יהיה לבית המשפט המחוזי בי-ם בפני שופט יחיד. המחוקק לא התייחס בחוק להמשך ההליכים, ולכן נלמד הנושא מחקיקה אחרת (חוק בתי המשפט), ועקרונית ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בי-ם לבית המשפט העליון.

יצוין, כי זכות לערעור פעמיים היא נדירה, וקבלת בקשת רשות רגילה היא נדירה גם כן, ולכן בהצטברם של דברים ברורה הלכת בית המשפט העליון בנוגע לקבלת רשות ערעור בענייני דין המשמעתי (אתיקה מקצועית): "רשות ערעור בתיקים כאלה תינתן במשורה שבמשורה, שכן גלגול רביעי בתיק, מבלי לפגוע בחשיבותו לבעלי הדין או מי מהם, הוא מותרות דיוניים שבית משפט זה אינו יכול להעניקם, נוכח העומס המוטל עליו, אלא במקרים חריגים ביותר, ועל אלה לכלול שאלות עקרוניות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית" (ברש 1958/09 עו"ד ניק ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב).

המסקנה ברורה- בתיקון 32 השאיר המחוקק את הפיקוח של בית המשפט על בתי הדין המשמעתיים, אך שינה את המבנה, וכיום עיקר כובד הפיקוח נמצא על כתפי בית המשפט המחוזי בי-ם.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי