האם באמת יש לנו פרטנר לדיונים להסכמים ולקביעת גבולות קבע.
שתי מדינות לשני עמים – נשמע יפה, מעורר תקווה לשלום ולשגשוג באזורינו.
אבל מי יחתום על ההסכם – אבו מאזן או חמאס עזה.
מורשת רבין – לשלום. מורשת אובמה – להסדר במזרח התיכון.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
נחשו מי ראש הממשלה שאמר את המשפט הבא:
"הערבים אינם חפצים בקיומנו על אדמת ישראל. אנחנו נטע זר ולא רצוי אין טעם לדבר על גבולות כאלה או אחרים, אין הם מקבלים אותנו בכל מסגרת של גבול מוצע".
ובכן מי ראש הממשלה, שהעז לומר ולנתח את המצב באזורינו בראייה כה חדה? מנחם בגין ז"ל, יצחק רבין ז"ל, שמיר, בנימין נתניהו, שמעון פרס?
רבותי - את הדברים אמר ראש ממשלת ישראל דאז יצחק רבין ז"ל – ב-1976 בקדנציה הראשונה שלו, בנאום בפני הקונגרס האמריקאי.
ואם מישהו מהציבור – חושב שמשהו השתנה מאז – הוא תמים, נאיבי וחולמני.
מורשת רבין
לאחרונה מדברים וכותבים הרבה על מורשת רבין לשלום. ובכן מהי מורשת רבין – האם רצה בשלום עם שכנינו, האם רצה מדינה יהודית חזקה, מדינה לעם היהודי – בטוח שכן ובאמונה שלמה.
האם חשב שניתן להשיג זאת – אני בספק רב, לאור הדברים שאמר בפני הקונגרס האמריקאי המצוטטים לעיל ולאור ההכרות שלו עם הפרטנרים שיש לנו מסביב.
הסכם אוסלו
ההסכם נכפה עליו ע"י תרגיל פרס-ביילין, שבישלו ותכננו אותו מאחורי גבו והביאו אותו מבושל, בשלב שהוא כראש ממשלה וראש מפלגת העבודה לא יכול היה כבר לסגת למרות חששותיו.
הסכם אוסלו – גרם להתנגדות עזה בציבור והוא עבר בכנסת ברוב של 61 קולות, בעזרת קולותיהם של העריקים מ"צומת", בזמנו גולדפרב וד"ר שגב (שברבות הימים הפך לד"ר ג'קיל ומיסטר הייד – וסיים בכלא כסוחר סמים), תמורת הבטחה לשר וסגן שר.
כלומר: הסכם כה עקרוני וכה חיוני עבר בכנסת בקולות עריקים, חסרי אידיאולוגיה, חסרי מצפון, חסרי בסיס מפלגתי רעיוני אלא בגחמה של רגע וחישובים אישיים של כסף וכבוד ולא של שיקולי ביטחון, אמונה וטובת המדינה.
לדעתי – יש לשנות את החוק ויש לדרוש שהכנסת לא תוכל להכריע בעניין מהותי עקרוני לקיום המדינה ועתידה ברוב פרלמנטארי רגיל אלא ברוב מיוחד.
אולי אפילו ברוב מיוחס – לאמור 75 או 80 חברי כנסת.
חסרונה של חוקה
במקרים מסוג זה – כמו הסכם אוסלו – אנו רואים עד כמה חוקה חסרה לישראל – שהרי דברים מהותיים מעין אלה, הנמצאים בסעיפי החוקה – היו מסדירים את הנושא בצורה חוקית.
הסכם אוסלו – היה לדעת חלק מהעם פריצת דרך וסימן לאפשרות להגיע להסכם עם שכנינו ומציאת פרטנר הולם.
ואילו לחלק אחר מהציבור – במיוחד הציבור שבחר בממשלת ימין, שנמצאת היום בשלטון, זהו הסכם שכולו כישלון ואסון. שהביא את עראפת לישראל וממנו את פת'ח וממנו את חמאס וממנו את הפיגועים ברחובות באוטובוסים, אי שקט, אי יכולת להגיע להסכם או להסדר שלום עד ימינו אלה – ואלה שיבואו בעתיד. עראפת לא הסכים לשום הסדר שהוצע לו – וכך גם אבו-מאזן – בימים אלה.
אז נכון שאנשים משנים את דעותיהם, כך עשה רבין ז"ל מאז אותו נאום בקונגרס וכך גם שינה את דעתו מאז הכריז כי רמת הגולן – הוא נכס אסטרטגי חיוני וביטחוני לישראל שאסור לסגת ממנו.
ומיד כשמונה לראש ממשלה, מוכן היה לסגת ממרבית רמת הגולן בשיחות השלום עם סוריה – שלא הניבו פירות.
דעתו של רבין ז"ל – על המתנחלים לא היתה אוהדת במיוחד ("פרופלורים") כך גם על היורדים בארה"ב ("נפולת נמושות") וכך גם על עורכי דין ועל בית המשפט העליון – בלי בג"צ ובלי בצל"ם היתה אמירה אהובה עליו (למרות שבתו דליה היא עו"ד והיתה נשואה בזמנו לעו"ד).
כך כשהיום מהללים משבחים ומתגעגעים למורשת רבין לשלום – בטענה שאילו היה חי היום, הדברים היו אחרת והוא היה.... עושה ומצליח לסיים את הסכסוך – הם מבחינה ניחושים נאיביים וחולמניים – כיאה לשוחרי שלום שרגליהם לא נטועות בקרקע המציאות המזרח תיכונית.
בפועל – יש לנו מנהיג פלסטיני – שמציג עצמו כפרטנר ראוי, למעשה מדובר באימפוטנט פוליטי, שלא רוצה ולא יכול להגיע לא להסדר ולא להסכם. כמו שעראפת פחד – כך גם אבו-מאזן.
ובאשר לנשיא אובמה והלחץ שלו על ישראל להגיע להסכם תוך שנה, להקפיא עוד לחודשיים את הבנייה, על כל הנציגים והשליחים שלו למזרח התיכון, רק מצביעה על מבוכה וחוסר הבנת הבעיות במזרח התיכון.
המכה שקיבל אובמה – בבחירות האמצע בקונגרס ובסינט, אמנם לא קשורים ישירות לישראל – אבל קשורים לאישיותו וביצועיו של הנשיא. אובמה – הוא איש של נאומים יפים ומלהיבים, אך חסר ניסיון, ידע ועומק ובשלות הדרושים לנשיא ארה"ב. הוא כשל עד כה בענייני פנים, כלכלה וכשל בגדול, בענייני חוץ, טרור פנימי, טרור גלובלי ומלחמה בגרעין האיראני, עיראק ואפגניסטן כדוגמא וכמשל.
השנתיים הבאות בקדנציה של אובמה, יהיו לא נעימות לישראל ולכן על נתניהו, לא להיבהל, לא להיכנע ולחכות באומץ עד יעבור גל אובמה.
בינתיים, יש להמשיך לנסות ובעיקר לקוות אך בשום אופן לא להיבהל, לא להיכנע ולא לעשות החלטות חפוזות.
המהירות היא אמנם מהשטן אבל המתינות העוצמה, האומץ, העקביות הן מחכמת המנהיגות.
* הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי בהווה.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
