אימא של רן שריג: "אני רוצה להגיד לך שהאדיר מילר הזה, אני לא יודעת איך אתה עובד איתו".
רן: למה?
אימא: "ככה, כי הוא מתחמק בכל מיני דרכים".
רן: "אימא, אני ישבתי לידו. ברמת העיקרון את ביקשת ממנו להתחייב על הופעת התנדבות חינם ביום שישי, כשיש לו חמש הופעות ביום הזה".
אימא: "לא, לא, לא, חס וחלילה. אמרתי לו: 'תשמע, אני יודעת שאם יהיו לך דברים, זה ברור לי שאתה תלך לדברים האחרים, רק ברמת העיקרון, אם זה אפשרי...'"
רן: "טוב, אימא, בואי רגע נדבר רגע ברמת העיקרון. את באה לפה, או מה את רוצה לעשות? לא הבנתי".
ברמת העיקרון יש כאן שלוש משמעויות ל"ברמת העיקרון":
- "ברמת העיקרון, את ביקשת ממנו להתחייב על הופעת התנדבות חינם ביום שישי..." = למעשה, בפועל.
- אמרתי לו: "רק ברמת העיקרון, אם זה אפשרי..." = רק באופן כללי.
- "אימא, בואי רגע נדבר רגע ברמת העיקרון" = בואי נדבר תכלס.
על פי מילון אבן שושן "עיקרון" הוא:
1. יסוד ושורש, מקור וראשית שעליהם מתבסס דבר מה (שיטה מדעית, תיאוריה, מדיניות וכדומה).
2. חוק, כלל, הנחה יסודית ובלתי מעורערת.
3. הנחה שאדם מחזיק בה ללא שינוי, כלל מוסרי או חברתי, דעה מוצקה.
ברמת העיקרון אין כאן בשימוש ב"רמת העיקרון" שום רמה, וגם לא עיקרון, אבל כדאי לזכור את העיקרון הבא: כשהמילה "עיקרון" באה בנפרד יש להוסיף לה יו"ד ולהגותה: ikaron. כשהיא באה בסמיכות יש להשמיט את היו"ד ולהגותה: ekron (עקרון חוק השימור).
נ.ב. אני לא צופה ב"מחוברים", מתוך עיקרון. צפיתי בקטע הזה רק כדי להמחיש את העיקרון העומד מאחורי "רמת העיקרון". עוד שימושים מעצבנים בשפה העברית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
