הלוחם והנזיר 

באחד הפוסטים הקודמים התייחסתי לבחירה שאנו עושים ביחס לאנשים ולהזדמנויות הנקרים על דרכנו, גם אם לא תמיד אנו מבינים את תפקידם עבורנו ואכן לידתו "המקרית" של הפוסט שלפניכם ממחישה את העיקרון הזה.  ומעשה שכך היה:  לפני כמה שבועות הזדמן לבן זוגי ללוות אורח טאיוואני לסיור בצפון הארץ, מאחר ומארחיו לא יכלו לבלות עימו באותו היום. לאחר שיחות ציונות ומורשת קרב רגילות (מנת חלקו של כמעט כל איש עסקים לא יהודי המתארח בישראל...) תפסה השיחה כיוון פילוסופי- רוחני.  האורח, דמות צבעונית ופרשן פוליטי מוכר באסיה המחזיק בדוקטורט מ - MIT ו MBA מהרוורד, פתח וסיפר על ההזדמנות הנדירה שהייתה לו לארח בביתו בודהה חי (מסתבר שיש דבר כזה!)  ובמהלך השיחה עם האורח המיוחד זכה לשמוע ממנו את המשל הבא, שמובא כאן בתרגום מאנגלית: "מעשה בלוחם סיני שהיה בדרכו אל עיר הבירה ובידו איגרת דחופה למלך, מאחר שנשלח למשימתו בבהילות, לא הספיק לקחת צידה ומזון לדרך.  נקפו השעות וגבר עליו הרעב, לשמחתו, ראה על ההר שממולו, מנזר והחליט לנסות את מזלו ולבקש שם מזון.    טיפס הלוחם במעלה ההר בריצה,  נכנס לחצר המנזר כשכולו מתנשף וראה נזיר שהיה עסוק בגריפת עלי שלכת צהובים שהיו פזורים בחצר. פנה הלוחם לנזיר וביקש דבר מה לאכול כשהוא מדגיש בפני הנזיר כי הוא ממהר בדרכו למסור איגרת חשובה ובהולה למלך.    הנהן הנזיר ויצא למלא את מבוקשו. כעבור דקות ספורות שנדמו לו כנצח, חזר הנזיר ובידיו שבעה כיכות לחם טריות.   הלוחם הרעב, התיישב על ספסל האבן בחצר והחל נוגס ברעבתנות בכיכר הראשונה והנזיר נכנס בינתיים חזרה אל המנזר והניח ללוחם לסעוד לבדו.   משסיים הלוחם את הכיכר הראשונה, המשיך לכיכר השניה ואז לשלישית וכך אכל בשקיקה שישה כיכרות לחם ועדיין לא שבע.     לקח הלוחם את הכיכר השביעית, נגס בה נגיסה אחת וחש מיד שהוא שבע ולא יוכל  להכיל עוד פירור לחם אחד נוסף.   קם הלוחם ממושבו וניער את פרורי הלחם האחרונים ומאחר שלא ראה את הנזיר בחצר, פנה ללכת במהירות אל שער המנזר כדי להמשיך בדרכו, כשהגיע לשער שמע לפתע את קולות גריפת העלים, הסתובב הלוחם ושאל את הנזיר: "נזיר יקר, ידעת כי אני ממהר בשליחות דחופה למלך, מדוע לא הגשת לי מיד את הכיכר השביעית? הרי נגיסה אחת ממנה הייתה משביעה אותי וחוסכת לי זמן יקר?"     הרים הנזיר את עיניו, היישיר מבטו ללוחם, חייך וענה ברוך:
"לוחם אמיץ, האם הכיכר השביעית היא שהשביעה אותך?" ואז השפיל הנזיר את מבטו בדממה וחזר לגרוף את עלי השלכת."  סוף.

  לעיתים קרובות, אנו רוצים מענה ברור ומיידי לשאלות פשוטות ואף מורכבות. אך לפעמים למציאת הפתרונות נדרש תהליך הבשלה בעל קצב משלו....      תודה לד"ר יו - פינג צ'אנג מאוניברסיטאת טאיפיי על הסיפור ולבן זוגי על שחלק אותו איתי.

אוריאל ודאי, יועצת בקלפי טארוט . בקרו באתר שלי:  www.oriel.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי