הסוכרת והמין או התפקוד המיני בחולי סכרת 

הסוכרת היא קבוצת מחלות מטבוליות המתאפיינות ברמת סוכר גבוהה בדם הנובעות מהפרעות בפעילות האינסולין או בהפרשת האינסולין או בשניהם גם יחד. רמת סוכר גבוהה בדם מתמשכת גורמת לנזק לטווח ארוך ולפגיעה במערכות שונות. כגון, מערכת העצבים; מערכת הלב וכלי הדם ועוד.
נוירופתיה הנה פגיעה בתפקוד המערכת העצבית ומאופיינת ע"י מספר תופעות שונות. כגון, הפרעות בתחושה עד כאב; הפרעות מוטוריות עד כדי ניוון שרירים; הפרעות במערכת העצבים האוטונומית (מערכת אשר עליה אין לנו שליטה). המערכת האוטונומית קשורה ומעורבת בעצבוב הפנימי של כלי הדם הקטנים, שרירי שלפוחית השתן ומערכת המין.
ווסקולופתיה הנה פגיעה במערכת הווסקולרית (עורקים וורידים) הגורמת לשינויים בכלי הדם בכלל וכלי הדם הקטנים במערכת המין בפרט עד כדי הפרעה למנגנון הזקפה.
ב-Diabetic autonomic neuropathy הנזק העצבי במערכת האוטונומית של מערכת המין בחולה הסוכרתי, יגרום להפרעה ניכרת בזקפה. הפגיעה היא בעצבוב המערכת האוטונומית באזור הסקרום (גב תחתון) המשותף למנגנון הזקפה ולהתרוקנות כיס השתן. אולם, אצל החולה הסוכרתי ישנה במקביל גם פגיעה בכלי הדם הקטנים (נזק ווסקולופתי) הדקיקים המספקים דם וחמצן לעצבים באזור הבטן התחתונה. עצבים אלה, שאחראים גם למנגנון הזקפה נפגעים במיוחד אצל חולה הסוכרת ובעקבות כך, נפגע התפקוד המיני.
הסבר נוסף לפגיעה הקשה בתפקוד המיני אצל חולה הסוכרת נובע מכך שהנוירופתיה ו/או הווסקולופתיה גורמים לירידה בתפקודו של אותו האנזים הנחוץ ליצור של NO (חמצן חנקני). כאשר ישנה ירידה ביצירת NO יורדת כמות GMP שהוא מרכיב חיוני להרפיית השריר החלק באיבר המין. הרפיה זו דרושה להופעת הזקפה. פירוק GMP, שממילא רמתו נמוכה, ע"י אנזים PDE5 גורם לירידת זקפה מהירה. בחולה סוכרת המנסה לקיים יחסי מין הזקפה הראשונית המיידית שמופיעה היא בד"כ חלשה בעוצמתה. אולם, כאשר אצל הסוכרתי כבר מופיעה הזקפה הראשונית היא נעלמת בצורה די מהירה. ההסבר לכך, בנוסף לנאמר לעיל, הנזק ברמה העורקית גורמת להחלשת העוצמה של הזקפה המידית וכאשר מתווסף לכך גם פגיעה וורידית, כלומר, דליפה / בריחת דם מהגופים המחילתיים בפין אזי תעלם הזקפה במהירות.

הטיפול בחולי הסוכרת

הטיפול בחולי הסוכרת נגזר על פי רמת הנזק והפגיעה שנגרמה הן בהיבט של המערכת הווסקולארית (כלי הדם) והן בהיבט של המערכת הנוירולוגית (עצבית) והשפעתם היחסית על כלי הדם והעצבים באיבר המין. אצל חולי סוכרת הסובלים ממחלה קרדיו-ווסקולארית יש הפרעת זקפה הקשה ביותר כאשר הם גם מעשנים למעלה מ- 20 שנה. אולם, שילוב סוכרת עם מחלת לב גורם אף הוא להפרעה בזקפה יותר מאשר בחולה סוכרתי ללא מחלת לב.
ישנם מספר סוגי טיפול הניתנים לחולי הסוכרת. כל טיפול חייב להיות מותאם לפי רמת הנזק/ההפרעה שישנה בתפקוד המיני.

תרופות
א. *קבוצת התרופות מורכבת בעיקר מתרופות צמחיות הנלקחות בפה. מטרתם, להגביר את
הפרשת ה- NO (nitric oxide) בין השאר בגופים המחילתיים של איבר המין ועל ידי כך
לגרום להרפיית השריר החלק בפין. בקבוצת תרופות זו ניתן למנות: כדורי יוהימבין,
או L-ARGININ, שבחלק מהמקרים, בעיקר כשהפגיעה קלה, משפרים את הזקפה.
*קיימות תרופות בעלות השפעה דומה שאינן ניטלות בבליעה. כגון, פנטולאמין
(רג'יטין) המשמש כחלק מטיפול זריקתי ואפומורפין (uprima) שבקרוב תופיע במשאף
הנשאף זמן קצר לפני המגע.

ב. קבוצת תרופות מעכבי אנזים PDE5.
תפקידו הראשוני של האנזים, כאמור לעיל, הוא לפרק את GMP ולהביא לסיום הזקפה.
אולם, אם נעכב אנזים זה, יתמהמה פירוק ה GMP והזקפה תתמשך.
בקבוצה זו קיימות 3 תרופות הניטלות דרך הפה (בבליעה):
VIAGRA * (סילדנפיל); שהיא הראשונה שפותחה והידועה ביותר
CIALIS * (טדאלאפיל). * LEVITRA (ורדנאפיל). שתי התרופות האחרונות קיימות מספר
שנים והצטבר גם עליהם מידע רב.
הרופא המטפל בעל הניסיון והידע צריך לבחון ולהחליט איזה סוג כדור מתאים: לאיזה מטופל בהתאם לגילו ומצבו הכללי, בהתאם לרמת סוכר בדם המטופל ובהתאם לתופעות הלוואי של הסוכרת שקיימות באותו מטופל.
פרסומים רפואיים מדברים על רמות תגובה משתנות לתרופות השונות. כלומר, עצם הופעת זקפה, עוצמתה והתמשכותה אינם אחידים ושונים בין חולי סוכרת המקבלים תרופות אלה וישנם אחוזי תגובה משתנים לגבי כל תרופה.

טיפול הזרקתי לאיבר המין
בחולי סוכרת, שאסור להם ליטול תרופות אלו (מעכבי (PDE5 מסיבות שונות. או סוכרתיים שהתרופות האלה לא הועילו להם ולא הצליחו להשיג זקפה או במטופלים, שתופעות הלוואי ללקיחת התרופות היו קשות (תופעות שמופיעות אצל 40%- 50% מכלל חולי הסוכרת), לחולים אלה, מומלץ להתחיל טיפול תרופתי בהזרקות. דהיינו, הזרקות לגוף המחילתי באיבר המין לפני קיום מגע מיני.
תרופות ההזרקה נמצאות בשימוש שנים רבות. כגון, פפברין; פנטולאמין ופרוסטגלאנדין (PGE1) מוזרקות לפני המגע המיני כל אחד לחוד או בשילוב ביניהם והם ניתנות כטיפול לטווח ארוך.
טכניקת ההזרקה, צורת ההזרקה והמינון המדויק הינו אישי לכל מטופל. השילובים בין התרופות השונות והמינונים מותאמים במיוחד בהתאם לצורך. הצלחת הטיפול הזרקתי היא גבוהה והיא למעלה מ 90%. במידה והמטופלים שומרים על כל הכללים המתאימים לטיפול זה לא יופיעו סיבוכים ולא תהיינה תופעות לוואי. המטופל מקבל מזרקים קטנים עם מחט דקיקה ובו החומר שהותאם אך ורק לו. בשלבים הראשונים עובר המטופל תרגול עצמי במרפאה ובבית עד לקביעת המינון המדויק והמתאים לו. חשוב שהרופא האורולוג יהיה מומחה בנושא ויודע להדריך ולעקוב אחרי כל מטופל בהתאם לתוצאות.
ישנם מטופלים שבמקביל לטיפול הזריקתי ולתגובה המצוינת שלה, חלה אצלם ירידה ברמת הסוכר. המטופל מאוזן היטב מבחינה הסוכרת ואז ניתן לנסות פעם נוספת להתחיל טיפול בכדורים (טיפול פומי).
בעבר היו ניסיונות של טיפול באמצעות משאבות ואקום המולבשות על האיבר או מריחת משחות שונות על האיבר או בתוכו שכיום לא משתמשים בהם יותר.
אותם מטופלים שהסוכרת שלהם אינה מאוזנת בצורה בולטת או לחילופין לא קיימו יחסי מין במשך שנים רבות הטיפולים בכדורים או בזריקות אצלם אינם עולים יפה. למקרים אלה, נותר רק טיפול כירורגי של השתלת תותב לתוך הפין (בכ- 5%-1% מבין החולים האלה). באמצעות התותב ניתן להגיע למגע מיני. אולם, ישנם סיבוכים הקשורים לתותב עצמו שהנם מרובים יותר בחולים הסוכרתיים.
הפרעות זקפה הנה בעיה נפוצה באוכלוסיה בכלל ובסוכרתיים בפרט. כיום ניתן לתת מזור לחולים הסוכרתיים ולהשיבם לחיי מין מלאים ומספקים. בהשאלה ל"מעז יצא מתוק" ניתן כיום לומר: "גם למתוק יצא און!"


ד"ר נחום זילבר בוגר בי"הס לרפואה שליד הטכניון בחיפה.
אורולוג-מנתח בכיר ומומחה לניתוחי לייזר באורולוגיה והיה הראשון שהכניס את השימוש בלייזר באורולוגיה בארץ.
אורולוג ראשי בלשכת גיוס תל השומר.
חבר בארגונים רפואיים בארץ ובעולם בתחום הכירורגיה, האורולוגיה והלייזר. http://www.mirpaot-on.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי