הגוף מיוזע, השיער ספוג במים, קצב הלב עלה, כפות הרגליים מתופפות על הקרקע, נעות עם הקצב ובאופן חופשי. גברים ונשים, צעירות ומבוגרות, רזות ושמנות, בכושר וגם לא בכושר, יוצאים מאושרים ובחיוך מהשיעור. מוזר? ממש לא. זה שיעור ניה.
ניה היא שיטת אימון אירובי לגוף, לנפש, למודעות ולרוח שמקורה בארה"ב. היא נרקדת ב-37 מדינות, יש מעל ל-2300 מורים לשיטה ברחבי העולם ו-22 בישראל. אז מה ההבדל בין שיטה של גוף-נפש לבין שיטות מסורתיות של שיעורי אירובי? מה יש בניה שתופס כל כך חזק?
שיעור ניה מתחיל עם כמה מילים. המורה מתקשרת עם המשתתפים, מרגישה את האנרגיה של הקבוצה ומאפשרת אוירה נינוחה וכיפית. בהקדמה הזו היא מגישה מיקוד וכוונה לאימון, בין אם על איבר או מפרק בגוף או על משהו יותר כוללני כמו העברת משקל גוף.
הפוקוס מלווה בכוונה, לדוגמא מיקוד על כפות הרגליים עם כוונה לחזק את גב כף הרגל, להגמיש את תנועת קשת כף הרגל ולחזק את הקרסול. בשיעור כל איברי הגוף כמכלול יקבלו אימון, אך המיקוד מכוון לחווית אימון אפקטיבית יותר עם שימוש בדגש מסויים המשתנה משיעור לשיעור.
בשלב החימום בשיעור הקבוצה מתחילה לנוע, לפי תנועות המורה, בכוריאוגרפיה פשוטה שחוזרת על עצמה בשיטתיות עם המוסיקה. הכוריאוגרפיה מיועדת להפעיל את מערכת השרירים הגדולים כמו גם את הקטנים (הקרובים לעצמות השלד). זה חימום של ליבת הגוף (CORE) וכל המערכת העצבית. החימום הוא תהליך לעורר את המודעות לגוף ולתחושותיו.
השלב הבא יותר דינמי ואירובי. האינטנסיביות נבנית בהדרגה, ללא קשר למהירות ומתגברת מתוך טווח תנועה ושימוש בחלל (360 מעלות סביב הגוף, לשקוע יותר עמוק, לטפס יותר גבוה, להגדיל את רוחב הצעדים וכד').
כל מי שנמצא בשיעור מונע מהמוסיקה, מהמילים המכוונות להנאה ולתחושות שמחברות את עולם הדמיון אל תנועת הגוף וממחישות את כוונת התנועה. בסווהילית - ניה היא תנועה עם כוונה.
מתוך החיבור בין התנועה, הכוריאוגרפיה והמוסיקה נוצר קסם, זו היא ניה. מרגישים אותה.
המוסיקה בתחילת שיעור מעודדת נשימה ותומכת בדימויים שמאפשרים תהליך של חיבור רגשי. הנשימה בשיעור היא כלי לתמוך בתנועה, באשר היא.
אם התנועה היא כמו בעיטה מתפרצת, הנשימה מתחזקת בהתאם עם השמעת קולות חזקים מעולם אומנויות הלחימה. אם התנועה רכה וזורמת מעולם המחול, הנשימה, בהתאם, יותר עמוקה וארוכה.
השמעת נשיפות וקולות במהלך השיעור כבאומנויות הלחימה מאפשרות חיבור לשרירי ליבת הגוף, למימד הרגשי ומאפשרת חופש לביטוי של רגשות עזים. זהו כלי משמעותי לפורקן רגשות וכלי שתומך בתנועה. מי שנבוך מכך חש את החופש שלא להשמיע קול. בשיעור ניה הנשימה איננה כלי לתמיכה במאמץ שצריך להזכיר לך לעשות (לשאוף ולנשוף) אלא חלק אינטגראלי מפעולת הגוף.
התנועה בשיעור מיועדת להיות אינדיבידואלית. יחד עם הייחודיות שלך והדרך שלך לנוע. הן מאפשרת מספיק זמן למשתתפת בשיעור להתאים את התנועה לעצמה הן מבחינת קואורדינציה והן מבחינת שפת הגוף האישית.
בשיעור ניה המורה מעודדת שיתוף פעולה בין הראש והגוף, שיתוף בין התנועה והרגש, המודעות והנשימה. מבחינה אנרגטית, הרוקדת בשיעור חשה את כל מכלול החוויה, לא רק את הגוף או רק את המודעות.
כשתנועה חוזרת על עצמה בשיעור הכוונה היא לעצב אותה כל פעם מחדש עד שתרגיש נוח וטוב, שתגרום הנאה מתוך התנועה. בעוד שבשיעור אירובי מסורתי, השינון של התנועה הוא על מנת לבנות כח וסיבולת, בשיעור ניה אנו מפיקים זאת כפועל יוצא ולא כמטרה.
ההנחיה בשיעור, בנוסף להנחיות הרצף, היא מתוך תחושות הגוף: "כולן לחוש את כפות הידיים" או "כולן לחוש את הצלעות".
ההנחיה היא רב ממידית תוך שימוש בדמיון מודרך, במשחקי תנועה עם רגש וכוונה: "זרועות נפתחות לחיבוק" (דמיון+ רגש), "צלעות נעות מצד אל צד כמו סירה על פני גלים" (דמיון), "כפות הרגליים מבוהלות ורצות בהתקפת אמוק" (רגש), "אגרופים מכים בחלל כמו פעוט בן שנתיים בהתקפת עצבים" (רגש).
בשיעור המורה היא חלק מהקבוצה, מנחה כוריאוגרפיה ברורה ואחידה לכל הקבוצה. היא מעודדת חופש אישי בתוך המרקם הקבוצתי, ללא שיפוט. יש תחושת קהילה שנרקמת בקבוצה, כל אחת רוקדת עם עצמה, אך בתנועתה מחוברת לקבוצה.
הדגש הוא על 'להיות' ולא על 'לעשות'. המורה מדגימה ומנחה את הקבוצה ליצור תנועה וחווית תנועה אישית. הרוקדת לא מחקה את המורה אלא מתאימה את התנועה לעצמה. יש שלב בשיעור שבו התנועה יותר חופשית, כמו במסיבה, או בצורת מעגל שמאפשרת תחושת קהילה. שלא כמו בשיעור קונטאקט או ביודאנסה האלמנט הקהילתי הוא ללא מגע, בתיחום מוגדר של המרחב האישי.
החלל של הניה מאפשר חקירה אישית, מעורר מודעות לתנועה האישית ולדרך הגוף. באמצעות הכוונה שמעודדת העצמה אישית מתאפשרת בחירה בכל רגע נתון ומרגע אחד למשנהו לחוש הנאה ותענוג בגוף. להתחטב, להזיע ולשרוף קלוריות על הדרך.
עדי גורן מורת ניה מוסמכת חגורה שחורה. מלמדת ניה במושב רמות השבים מ2006 והפיקה את קורס מורות הניה הראשון בישראל ב2008. מגישה סדנאות ניה ברחבי הארץ. יוזמת ומנהלת את אתר ניה ישראל, הפורטל הישראלי לעולם הניה. עדי אדריכלית לשעבר, חיה שנים רבות בדרום אפריקה שם נחשפה לשיטה. מאז שובה ארצה רוקדת ניה כדרך חיים.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
