מאת: משה ברנע, שמאי מקרקעין, חבר עמותת אדמתי
"מקרקעי ישראל ? לאן?", זו היתה כותרת הדיון בכנס אקדמי-ציבורי אשר התקיים במכון נאמן בטכניון בחיפה ביום 10/5/07, בשיתוף המרכז לחקר העיר והאזור של הטכניון, וכן מכון חיים כצמן גזית גלוב לנדל"ן והפקולטה למדעי החברה מאוניברסיטת תל אביב. נושא טעון זה קיבץ לאולם, שהיה מלא עד אפס מקום, זה לצד זה, פקידי מדינה וממ"י, אנשי אקדמיה מתחומים שונים, עורכי דין ושמאי מקרקעין וכן "בעלי עניין" ביניהם: נציגי המגזר הערבי, נציגי רשויות מקומיות, בדואים, אנשים מענף הבניה, נציגי הקשת המזרחית ונציגי ההתיישבות העובדת. שכולם נטלו חלק פעיל בדיונים שהיו על רמה גבוהה וכולם הביעו את הערכתם למארגני הכנס שנוהל באופן בצורה מקצועית, עניינית - ואולי בכך הציבו רף גבוה לדיונים מסוג זה, שראוי שייערכו ברמה דומה.
כמייסד ופעיל בשתי עמותות מקרקעין מהפעילות יותר בעשור האחרון: עמותת ישובי כביש חוצה ישראל? בה שימשתי כמזכיר העמותה ועמותת אדמתי ? בה שימשתי כיו"ר, הגעתי למסקנה, כמו מרבית מהמשתתפים בכנס, כי המצב הנוכחי אסור לו שיימשך. הטיפול במשאב הכלכלי הפיזי העיקרי של מדינת ישראל לקוי, מסב נזקים כלכליים, חברתיים ואחרים, ויש לבצע רוויזיה יסודית בדרך הטיפול בו.
מטבע הדברים, הגוף המבוקר ביותר והמותקף ביותר בכנס, היה מינהל מקרקעי ישראל. ניתן לציין בהערכה את עמידתו האיתנה של מנהל המינהל, מר יעקב אפרתי, אשר הגן בחירוף נפש על כבוד המוסד ועובדיו. אם כי הודה כי נעשו שגיאות ושיש לבצע שינוי באופן בו פועל המינהל. אולם לאור מה שנאמר בכנס, להערכתי החל גל "צונאמי" ואין די בשינויים ארגוניים, כאלה או אחרים.
תחום המקרקעין בישראל הוא נושא אליו מתנקזות פעילויות מתחומים שונים והוא משפיע על כל אורחות חיינו ועל כל אזרח במדינה. כל מי שיש לו יד ורגל במוסדות השלטון, חושב לנכון להתערב בתחום. כל אזרח במדינה שהוא מעין רמטכ"ל זוטא, סבור שהטיפול בנושא כושל ? כאשר צרכיו האישיים אינם מוגשמים. הפזורה הבדואית שמנסים לרכזה במקבצי דיור ? חשה כי פוגעים קשות באורחות חייה. כך גם חשים ערביי ישראל, הנאלצים להתרגל לגור בבתים משותפים גם בישובים שעד לאחרונה היו כפריים. אנשי ההתיישבות קובלים כי אדמותיהם מולאמות לעומת תושבי העיר שם הקרקעות הועברו לידי המחזיקים בהן. ולעומתם, אנשי הקשת המזרחית, סבורים כי ההתיישבות עדיין נהנית מזכויות עודפות.
הפתרון עד היום, כרגיל במחוזותינו, היה בהקמת וועדות אד-הוק, אשר רוב המלצותיהן הונחו אחר כבוד, באיזו מגירה נסתרת. כאשר יישום המלצותיהן, אם בכלל, היה מזערי. ואכן, המדיניות הקרקעית נבנתה טלאי על טלאי בגישת ה"סמוך" הידועה, ולעתים בשיטות מחתרתיות. היא התבססה במהלך ארבעה עשורים על קרוב ל ? 1,100 החלטות מועצת מקרקעי ישראל, שביטלו וסתרו זו את זו. ואלה, בניסוחיהן המעורפלים והלא די ברורים, רק הוסיפו למצב חוסר הוודאות השורר בשוק המקרקעין, שמחייב כמו בכל שוק משוכלל, מדיניות ברורה, עקבית הנשענת על עקרונות כלכליים מערביים.
בשיחות עם משתתפים אחרים הכנס, מקננת בי התחושה, כי ייתכן שכנס זה יכול שיהיה נקודת מפנה בנושא הטיפול באדמות המדינה. לא עוד טיפול בנוסח כיבוי שריפות ומינוי וועדות חדשות לבקרים ? אלא טיפול שורש יסודי. לא עוד קבלת 21 החלטות מועצת מקרקעי ישראל ביום דיונים אחד (לא מלא) ? אלא דיונים יסודיים, טרם כל קבלת החלטה שיש לה השפעה עצומה על צבורים רחבים.
ניתן לציין בצער, כי על אף העובדה כי בנושא אדמות המדינה טיפלו אנשים מוכשרים, התוצאות אינן משביעות רצון. ואין אני רואה שינוי יסודי במגמה. כדי להיערך לקראת השנים הקרובות בהן יחולו שינויים דרמטיים בנושא כגון: הפרטת אדמות במגזר העירוני ובמגזר הכפרי, הסדרת נושא הפזורה הבדואית ושימוש יעיל בקרקעות המגזר הערבי. ואולי התארגנות למתן פיצויים לפליטי 1948 שיוכיחו במסמכים בעלות על אדמות במקומות מסוימים. לפיכך, יש להחליף "דיסקט" ולעבור לשיטת עבודה שונה, מעמיקה ויסודית יותר.
מוצעת בזאת גישה אשר באמצעותה ניתן להתחיל אולי לממש שינוי. מומלץ כי יוקם צוות חשיבה או מכון מחקר בינתחומי במסגרת מכון נאמן והטכניון בשיתוף עם מכון חיים כצמן גזית גלוב לנדל"ן מאוניברסיטת תל אביב. ייכללו בו מומחים מתחומים רלבנטיים והוא יפעיל קבוצות עבודה שונות, בשיתוף פעולה עם חוקרים, בעלי מקצוע והציבור הרחב. הצוות יפיק ניירות עמדה, אשר יופצו למקבלי ההחלטות ולגורמים המעורבים. ניירות עמדה אלה יעסקו בקביעת עקרונות מדיניות לטווח ארוך וגם בפתרון בעיות וטיפול בנושאים הדורשים פתרון מיידי.
החברים הבכירים של הצוות, אשר יוכיחו מעורבות ותרומה ממשית, ישולבו כיועצים מומחים בגופים העוסקים בתחום כגון: מועצת מקרקעי ישראל, משרדי האוצר, בינוי ושיכון, משפטים, חקלאות והכפר וכו'. פעילות הצוות תמומן ע"י המשרדים הממשלתיים הנ"ל וכן גורמים אינטרסנטים שיבקשו להביע עמדתם ולהשפיע כגון: בנקים, ארגוני קבלנים ותעשיינים, מרכז השלטון המקומי, תנועות התיישבות שונות ואחרים. עמותת אדמתי תשמח להשתתף בתהליך כזה ולסייע בהתנעתו.
הקרקע היא אחד המשאבים החשובים והיקרים ביותר, ולא רק בכסף, של מדינת ישראל. הגיעה העת שנתחיל לנהל נכס חשוב זה בתבונה.
הכותב:
חבר בלשכת שמאי המקרקעין בישראל וחבר בהנהלת עמותת אדמתי, המייצגת 145 מושבים וקיבוצים ותיקים במאבק על זכויותיהם בקרקע.
משה ברנע חבר בלשכת שמאי המקרקעין בישראל וחבר בהנהלת עמותת אדמתי, המייצגת 145 מושבים וקיבוצים ותיקים במאבק על זכויותיהם בקרקע.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
