לפני שנתיים הגיעה אליי אמה של מאיה, ילדה בת 10, כשהיא מודאגת, כעוסה, חרדה ומובכת; מאיה נוהגת לגלות אלימות ולהכות את חבריה לגן ואת אחיה.
במהלך הפגישות עם מאיה התבררו לי כמה דברים:
ראשית, גיליתי כי בשנים שקדמו לטיפול עברו הוריה תהליך פרידה ארוך וכי היא הייתה חשופה לרמה גבוהה של אלימות מילולית, ולעיתים אפילו פיזית. לשמחתי הוריה מעולם לא הכו אותה, אך נהגו באלימות זה כלפי זה, ושפת התקשורת הזו לא הייתה זרה לה.
שנית, גיליתי כי מאיה חוותה קושי חברתי גדול בבית הספר וכי האלימות שירתה אותה בניסיון למשוך את תשומת לבם של חבריה לכתה.
התקופה שבה אנו חיים מספקת אתגר גדול בהתמודדות עם אלימות; מצד אחד ילדים חשופים לאלימות מכל עבר – טלוויזיה, משחקי מחשב, התנהגות מבוגרים – לא חסרות דוגמאות. מצד שני הורים רבים נמנעים מהצבת גבולות ברורים מתוך הרצון לספק חופש בחירה מרבי ומוותרים בתוך כך על נתח גדול בסמכות ההורית ועל הענקת תחושת בטחון לילד.
מה עניין הפסיכודרמה לכל זה? פסיכודרמה היא שיטת טיפול חווייתית המשתמשת בכלים מעולם היצירה – משחק, תנועה, כתיבה ומוסיקה - על מנת לסייע למטופל להבין את עולמו הפנימי ואם יש צורך גם לשנות אותו. דרך הטיפול משחזר המטופל מצבים שונים מחייו, חולק חוויות עם המטפל ועובר תהליך של שינוי וצמיחה.
בעבודתי כמטפלת בילדים באמצעות פסיכודרמה אני נתקלת פעמים רבות בהורים מודאגים של ילדים עם נטייה להתנהגות אלימה. ההורים מתלוננים על התפרצויות זעם, על התנהגות אגרסיבית כלפי החברים והאחים ובעיקר על תחושת המצוקה האופפת את חוסר השליטה בהתנהגות הילד.
לשיטת הפסיכודרמה ולשיטתי, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אלימות אצל ילדים היא תיעולה למקומות "לגיטימיים".
ממש כשם שסאטירה פוליטית כדוגמת "ארץ נהדרת" מאפשרת לציבור לתעל את הרגשות השליליים שלו כלפי נבחריו לכיוון של הומור ושנינה, כך הפסיכודרמה מפקחת על הבעות של אלימות ונותנת להן תוקף "חוקי" על ידי כך שהיא מעניקה להן את הזמן ואת המרחב הדרושים על מנת לבוא לידי ביטוי.
אני סבורה שלריסון הבעות של אלימות ולכפיית התנהגות מסוימת על הילד אין יתרונות רבים, ומאמינה שילד שאוגר בתוכו כעסים משול לשלפוחית שתן המאיימת להתפוצץ. בטיפול בילדים עם נטייה להתנהגות אלימה אני משתמשת רבות במשחקי תפקידים, שבהם הילדים - נטולי עכבות ובעלי דמיון רב ותעוזה מדהימה - מצטיינים.
במקרה של מאיה בת ה-10 השתמשתי במשחק תפקידים שבו גילמתי אני את תפקידה של מאיה ומאיה את תפקידו של ילד מבית הספר ואת תפקיד אחד ההורים.
במשחק אחר ביקשתי ממאיה לשוחח עם חפצים בחלל החדר כאילו היו ילדים מבית הספר או הוריה. ביקשתי ממנה לספר להם מדוע היא כועסת. החילופים וההדמיות אפשרו לה לבטא את אשר הרגישה כלפי הדמויות שהקיפו את חייה, לפרוק את רגשותיה וכעסיה, ולבצע תיקון של המציאות דרך הטיפול. כניסתה לנעלי החברים וההורים נתנה לה הזדמנות פז לצאת לדרך חדשה של הבנה והזדהות.
כעבור מספר חודשים חל שיפור גדול במצבה והיא שבה להיות ילדה שמחה וחיונית, כרוב המכריע של בני גילה
תראפיסטית בפסיכודרמה בשילוב אומנויות, בעלת ניסיון רב בטיפול אישי וקבוצתי באמצעות פסיכודרמה ואומנויות בילדים ונוער עם התמחות בטיפול בקשיים רגשיים והתנהגותיים במסגרות חינוכיות שונות. מנחת קבוצות ילדים ונוער לשיפור מיומנויות חברתיות. מנחת קבוצות פסיכודרמה וטיפולים פרטניים למבוגרים ולילדים בקליניקה פרטית בתל אביב ובחדרה. חברת האיגוד הישראלי בפסיכודרמה http://www.to-do.co.il> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
