עשיו יכול ללמדנו מה היא מצוות כיבוד אב אמיתית
עשו המכונה גם אדום, הוא בנם של יצחק ורבקה.הוא אחיו התאום של יעקב ואביהם הקדמון של האדומים. כבר בסיפורי התורה ,הופך סיפורם של יעקב ועשיו לסיפור ישראל-אדום. עשיו, המגלם את כוח החרב והעוצמה הפיזית.הוא מצמיח באמצעות צאצאיו, את "האימפריה הרומית של אדום", כפי שמכנה אותה התנ"ך.
שמו של עשיו נקשר מרגע צאתו לאוויר העולם עם אדום: "ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער"[בראשית] .למען הסר ספק באשר לייחוסו, קובעת התורה בהמשך: "ואלה תלדות עשו הוא אדום". עשיו היה הבן האהוב והמועדף על אביו יצחק - הוא היה איש המעשה, "איש ידע ציד איש שדה" 'ואביו אהבו "כי ציד בפיו". מסביר רש"י, שכוונת המילים "יודע ציד" היא, שידע לצוד ולרמות את אביו: "שאלו: אבא, היאך מעשרין את המלח ואת התבן? כסבור אביו שהוא מדקדק במצוות".מלאכת הציד נתפסה בעיני חז"ל, כמלאכה בזויה. ראב"ע רואה בה אומנות של רמייה: "כי רוב החיות בדרך מרמה יתפשו". רש"י מייחס את התיאור לציד אנשים בתחבולות ובחלקלקות, כפי שצדים חיות.
עשו נולד לאחר עשרים שנות עקרות של אמו רבקה, בתום הריון קשה, בו התרוצצו שני הבנים בביטנה. הם נאבקו איש באחיו כבר ברחם אמם והקשו עליה. לאחר לידתם ,מתפתחת ביניהם יריבות נצחית.
האם הלכה "לדרוש את ה'" ובבית מדרשם של שם ועבר שאלה מה פשר ההיריון המוזר. שם נענה לה: "שני גויים בביטנך ושני לאומים ממעייך ייפרדו...". חז"ל מסבירים ששני האחים עשיו ויעקב,נועדו מרחם לייעוד שונה: כאשר הייתה עוברת על פתח בתי מדרשות היה יעקב מפרכס לצאת, ואילו כאשר הייתה חולפת על פני עבודה זרה היה עשיו מבקש לצאת.
עשיו הוא הבן הבכור,מכיוון שיצא ראשון מרחם אמו.הוא זה ש"אחז אחיו יעקב בעקבו, כהמשך להתרוצצותם ברחם אמם בעת הריונה". משגדל יעקב ,רצה את הזכויות של הבן הבכור. הוא הכין לעשיו נזיד עדשים לפתותו . עשיו שב מהשדה ומכיוון שהיה איש יצרי, היה מוכן לוותר על בכורתו כדי להשביע את רעבונו בנזיד עדשים ,ולכו התפתה למכור את הבכורה ליעקב, תמורת הנזיד "האדום האדום הזה".
יצחק מזדקן ורוצה לברך את בניו לפני מותו. את עשו בכורו רצה לברך ראשון,כי היה חפץ להעניק לו ברכה מיוחדת. ברכה שמעניק אדם גדול כיצחק, משפיעה כוחות רוחניים והופכת למציאות גשמית. עשיו לא חפץ באמת בברכת הבכורה אשר תאלץ אותו להתחייב למטלות המוסריות הגלומות בה. הוא חפץ רק בעושר ובכוח הנובעים מברכה זו.
איך טעה יצחק לגבי אופיו של עשיו,עד שרצה לברכו ראשון?לאמיתו של דבר הכיר יצחק את מהות עשיו. הוא ידע שהוא רשע, בבחינת 'ישראל מומר', אך הוא ראה גם את שורשו העליון. הוא ראה את נשמתו והכיר בה שהיא נשמה גבוהה מאוד, אלא שבירידתה למטה נפלה לשפל המדרגה. לכן רצה לברכו, כדי לזככו ולגלות בו את שורשו הקדוש.
רבקה מזרזת את יעקב לקבל את ברכת אביו במקום עשיו. זאת מכיוון שאמו רבקה ראתה ברוח הקודש שיעקב צריך לקבל את הברכה. היא מבינה שהברכה אמורה למעשה להיות מושפעת על יעקב, מאחר והוא האדם המסוגל למשימה הרוחנית בה מעוניין גם אביו יצחק. יעקב הוא אשר רוצה ומסוגל לפעול לשינוי העולם, כדי שיצעד לאור ההכרה המונותיאיסטית אליה הגיע אברהם.
מכיוון שיצחק אבינו היה מוגבל בראייתו -הצליח יעקב אשר התחפש לעשיו ,לגנוב את ברכתו של האב.
מובן מאליו, כי לא מדובר בסיפור על איזה אדם זקן ועיוור שאשתו ובנו מצליחים "לסדר" אותו, אלא אירועים עמוקים וטמירים מאד התרחשו במעמד ההוא.יצחק מישש את הידיים כדי לוודא שאכן זה עשיו ואז הוא הגיב "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו "לכאורה אמירה זו אין בה אלא קביעה עובדתית שהקול – סגנון הדיבור הוא קול יעקב והידיים השעירות הם מתאימות לידי עשיו. הקול מסמל את כוח השכל, ואילו הידיים מסמלות את כוח העשייה וכוח החרב. מהמדרש, רואים שזו הבטחת ברכה ליעקב.
יצחק אינו מגלה את מעשה הרמאות, ומברך את יעקב בברכה שהועיד לעשיו, בנו הבכור. אמירה זו של יצחק אינה תמיהה, אלא התפעלות ושמחה: "הנה סוף סוף מצאתי איש שקולו "קול יעקב וידיו ידי עשו". איש שיש בו רוחניות כשל יעקב ונחישות ועצמה כמו של עשו.
בעקבות גניבת הברכה זמם עשיו להרוג את יעקב, אבל החליט לעשות זאת אחרי מות אביהם יצחק, כדי שלא לצערו. גם בבחירת נשותיו ביקש עשיו לרצות את אביו ולכבדו, ומאחר שידע "כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו" - הוסיף על נשותיו הכנעניות את מחלת בת ישמעאל. על כיבוד אב של עשיו אמר רבן שמעון בן גמליאל: "כל ימי הייתי משמש [משרת] את אבא, ולא שימשתי אותו אחד ממאה [1%]ממה ששימש עשיו את אביו".
המדרש מספר על כך שחושים בן דן הרג את עשיו, אך התוס' בפרק חמישי בגיטין כותב שהייתה מסורת בארץ ישראל שיהודה הרג את עשיו. התו'ס מתרצים שם שחושים הכה אותו ויהודה הרג אותו, ראשו של עשיו נקבר בין רגלי יעקב, וזה מסר אלינו, שגם בעשיו יש נקודה של קודש, שתתוקן לעתיד לבוא. עשיו מקולקל בידיו 'ידי עשיו', אך בראשו יש לו צד אלוקי חשוב.
לסיכום,אנו עדים כאן להתהוותו של דפוס היסטורי המהווה למעשה מאבק קוסמי. שני האחים, יעקב ועשיו, מתחילים להיאבק איש ברעהו כבר ברחם אמם, והם עתידים להמשיך ולהיאבק לאורך כל ההיסטוריה. מאוחר יותר, מצמיחה רומא (שיצאה מעשיו) את התרבות המערבית וזו ממשיכה במאבקה כנגד העם היהודי (שיצא מיעקב). אין זה מאבק שווה כוחות. רומא תהיה תמיד חזקה יותר מבחינה פיזית, אבל היהודים יהיו חזקים יותר מבחינה רוחנית. אנו רואים כי בביתו של יצחק, מתחיל המאבק והוא עתיד להימשך הלאה עד אחרית הימים.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
