נסים גבאי נגד ynet 

כותרת ראשית: נסים גבאי נגד ynet.

כותרת מישנה: אל תהיה צודק – היה חכם.

מאת: נסים גבאי

לפעמים כדאי להיות חכם במלחמתך ברוע "גלית" מולך "דוד", ולא להלחם על צידקתך עד תום.

אין לי צורך להביא קבלות על מלחמתי הבלתי מתפשרת בעוולות של הרשויות השונות, ויהיו חזקות ככל שיהיו. הפעם אני רוצה לספר לכם כיצד עמדתי רגע לפני הגשת תביעה מאוד רצינית ועקרונית נגד גוף תקשורתי ענק (ynet) לבית המשפט, ולהפתעת רבים המכירים אותי - אמנע מכך.

הסיפור מתרחש במגרש התקשורתי המודרני והנגיש ביותר בעולם – האינטרנט, וספציפית: בפורום נתניה של ynet.

 

תמצית הסיפור:

ynet הציבו בפורום נתניה מנהל שאינו ראוי בלשון המעטה לעסוק עם ציבור ו/או בעיתונות.
1. הודיע לי שכתבותיי והודעותיי בפורום אינן מעניינות אותו, ולכן ביקש שלא אכתוב אותם בפורום "שלו".
2. הודיע לי שכל תושבי נתניה אינם מעוניינים לקרוא את דבריי, ולכן אינו רוצה שאביע דעתי בפורום נתניה.
3. חסם אותי בשל כתבה שלא מצאה חן בעיניו, ואותה כתבה פורסמה ב"ידיעות נתניה". החסימה הוסרה אחרי התערבותי.
4. החלטתי להימנע מכתיבה בפורום נתניה, עד שיוחלף המנהל ההזוי הזה.
5. כעת הגיע גולש חדש לפורום בשם "צ'צ'ו" - והוא הביע דעתו נגד ראש העירייה פיירברג וניהול העיר. מיד קיבל אזהרה מ"מנהל" הפורום יוחננוב שיפסיק מיד הודעותיו שאינן בקו שלו למען ראש העירייה והעיר בכלל.
5. נכנס אורי (מוותיקי הפורום ומייסדו, אדם שקול ונבון) וכאשר התפלא על חוצפתו של ה"מנהל", קיבל תשובה שלא יתערב.
ראיתי בחומרה ניהול פורום ציבורי (גם אם בבעלות פרטית) בצורה לא חוקית, ולא תרבותית - ובכך נמנעים רבים מתושבי נתניה להיכנס ולכתוב דעתם שהיא בניגוד לדעתו של מחזר ראש העירייה (הכושלת לדעתי), וזאת אני שומע כבר לא פעם.
ביקשתי תגובת ynet לאירוע האחרון עם הגולש צ'צ'ו וה"מנהל", והם המשיכו להיתמם.
"הבעיה" היא שיש חוקי יסוד במדינה לחופש הביטוי וכבוד האדם וחירותו, ולא יקום ולא יהיה שאזרח שהוצב לנהל פורום ציבורי יאמר דברים נגד החוק, ויוסיף: "אני המנהל וככה אני רוצה".
חתמתי דרישתי ל- ynet: "אם נראה לכם שאני מקשקש לא לעניין, ניפגש בביהמ"ש ושם טענו לזכותכם כביכול לעשות ככל העולה על רוחכם בנושא ציבורי זה הנרמס ע"י אדם חסר אחריות בלשון המעטה".

למרות תזכורות לאחר מכן, ynet שתקו. אין שום ספק ששתיקתם כהודיה, ולכן בידי האופציות: לתבוע אותם, או לא לתבוע. כמה פשוט.

החלטתי: לא תובע.

למה?

זה מתקשר אוטומטית לבדיחה על הדיג הנראה יושב על גדות הנהר ומישהו מתקרב אליו ושואל אותו. "למה אתה מתבטל כאן ומנסה לדוג בנהר?". עונה לו הדיג: "למה מה? בא לי לדוג". "אבל תראה מה אתה מפספס" מנסה עובר האורח להסביר לדיג, והמשיך "לו היית הולך לעבוד, היה לך הרבה יותר טוב". "מה יותר טוב?" שואל הדיג. "היית מרוויח כסף, קונה מה שבא לך, ובכלל מאפשר לעצמך ליהנות יותר מהחיים". "נו ואח"כ?", שואל הדיג. "אח"כ, אחרי שתצבור הון, תוכל לפרוש ולנוח את שארית חייך ואפילו לצאת ולדוג". "נו?" מביט הדיג לעבר דוברו, "ומה אני עושה עכשיו?...".

 

את זה בדיוק אני הולך ליישם בעניין זה העומד לפניי. לא לצאת צודק אלא להיות חכם… לפחות נתון חדש שבא עם הגיל…

 

נניח שאתבע את ynet.

אפילו אנצח אותם בביהמ"ש.

אז מה?

ארוויח כמה שקלים?

אפרסם שניצחתי גם את ynet?

זו נראית לי מלאכה לבטלה במסגרת חיינו במדינה הזו שלית דין ולית דיין בה, ביחוד כאשר הענקים עושים מה שבא להם, ומכסימום משלמים מעט מס שפתים לכאלה שמנסים לדגדג אותם פה ושם.

 

אבל מה זה עלול לגרום לי?

אוההההה המון מאמץ, "כאב ראש", ותעסוקה לא מעטה בהילוך ניוטראל.

 

לכתוב כתב תביעה.

לשלם אגרת בימ"ש.

לדון בעניין ביני לביני עד הדיונים בביהמ"ש.

לטרוח ולעבור את הדיונים הללו בביהמ"ש.

והכל לשם מה?

כמה גרושים ומעט תהילה חסרת ערך?

 

לו היתה לי המטרה הזו כחלק מכיבוש יעד חיוני – ניחא.

 

אבל כאשר לפניי מטרות נעלות הרבה יותר, שחלקן הלא מבוטל עומד בשלבים קריטיים וכמעט סופיים בבתי המשפט (נגד עיריית נתניה בנושא נדל"ן חשוב ביותר, נגד עיריית נתניה בעניין הזכות למחות ולהפגין דבר שאינו מובן בעיר זאת, נגד משטרת ישראל בנושא השתלשלות העניינים ב"מלחמה על הבית" שהם לא רק שלא עזרו בלשון המעטה אלא פעלו בצורה מחפירה ודורשת מיצוי הדין למען יראו וייראו, ועוד דיונים חשובים אפילו בביהמ"ש העליון בקרוב...) – אז עם כל הכבוד לרמיסת זכויות היסוד של גולש ש- ynet אינה מוכנה להסכים עם מלחמותיו – האם עליי לאבד כל פרופורציה בחיים ולהילחם בכל דבר ועניין עד כלות?!

 

קיבלתי את ההחלטה לא להמשיך ולקבל את זכויותיי בעניין זה בחזרה כנדרש במדינת חוק וכצפוי מגוף האמור להיות עיתונאי ורגיש לציבור – אבל לא ניתן להשאיר תמיד את כל העוגה שלמה בלי לאכול ממנה פה ושם למען בריאות טובה יותר וחיים מאוזנים וטובים יותר.

 

אז לא שרפו ידיי ממלחמות צודקות, אלא שלפעמים חייבים לדרג את סדרי העדיפויות כך שמעבר למאבקים על ניקוי האורוות – ניתן יהיה גם להמשיך ולחיות את החיים הפרטיים עם חיוך וכיף.

 

Ynet !!

הפעם הפסדתם בנוק אאוט, וראו איזה פלא: אפילו לא גרמתם לי להזיע לשם כך...

 

לוחם חברתי ברשויות ובכלל. מומחה תחבורה, מנהל ועורך מקומון לשעבר, מנהל מכירות. נשוי ואב לארבעה מופלאים. עיינו בבלוג שלי: http://nissimgabbai.cafe.themarker.com/>

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי