בהליך שהתנהל כנגד המדינה דווקא, טען קבלן שחתם על כתב ויתור וסילוק, כי המדינה הפרה חובת גילוי משלא גילתה לו, עובר לחתימת כתב הסילוק, כי הנהלים הרלוונטיים השתנו.
בית-המשפט קבע, כי המדינה הפרה את חובותיה ולא הביאה את הנוהל לידיעת התובע. לו היה הנוהל מובא לידיעתו הוא לא היה חותם על כתב הסילוק בלא שהיה ממצה את זכותו לקבל תמורה עבור שירותיו. בנסיבות אלה, קבע בית-המשפט, זכאי התובע לבטל את כתב הסילוק מחמת הטעייה. עם זאת הוגבל הביטוח לחלקי התביעה הנוגעים לתוצאות ההטעיה בשל שינוי הנהלים.
אי-גילוי עובדות יהווה הטעיה רק אם הייתה קיימת חובה לגלות את המידע שלא נמסר. חובה כזו יכולה לנבוע מהנוהג, מהדין או מהנסיבות. במקרים שבהם הופרה חובת גילוי וצד למשא-ומתן הונע להיכנס לחוזה עקב אי גילוי זה, עשויה לעמוד לו גם התרופה של ביטול החוזה מחמת הטעיה במחדל.
נראה כי גזירה שווה יש להחיל גם בדיני הביטוח, מאחר שמערכת היחסים גם בעניין זה הינה בין צדדים שאינם שווים, גם שם מורה החוק בעניין "סכום שאינו שנוי במחלוקת" וגם שם ראו לנכון החוק והמפקח על הביטוח להסדיר התנהלותן של חברות הביטוח והגברת חובות הגילוי שלהן כלפי מבוטחיהן.
בתביעה אחרת טען מבוטח כי המבטחת החתימה אותו על כתב סילוק הסילוק אגב פירעון הצ'ק שהעבירה לו, ולאחר שהובהר לה מפורשות כי הסכום המוצע על-ידי יתקבל כ"סכום שאינו שנוי במחלוקת". חברת הביטוח טענה כי על תביעתו להידחות משחתם על גב הצ'ק על הסכמתו כי התשלום שיקבל מהווה כתב סילוק של התביעה.
בית-המשפט קבע, כי מלשון החוק עולה שהמבטח רשאי להתנות תשלום תגמולי ביטוח כנגד חתימה על טופס קבלה ושחרור. זו הסיבה שחברות הביטוח נוהגות להתנות בגב הצ'ק קבלת הסכום שמשולם בחתימה, שמשמעותה - גביית הצ'ק מהווה סילוק סופי ומוחלט של התביעה.
אלא שחברות הביטוח אינן מנהלות מו"מ עם המבוטח על סכום שאינו שנוי במחלוקת, ומחליטות על סכום שהן מוכנות לשלם ומחייבות המבוטח לחתום על טופס ההתניה. כמו-כן, במקרים רבים מצוקת המבוטח גורמת לו לחתום על טופס ההתניה אף שהוא משוכנע ומאמין כי פוצה רק על חלק מהנזק שנגרם לו.
בהקשר זה יש לומר כי לשון החוק 7 מחייבת את חברת הביטוח לשלם למבוטח - תוך 30 יום מיום שהגיעו אליה המסמכים הדרושים לברור חבותה - תגמולי הביטוח שאינם שנויים במחלוקת.
מכאן עולה, כך קבע בית-המשפט, כי הדרך שעל המבטחת היה לנקוט בה היתה לשלם למבוטח הסכום שאינו שנוי במחלוקת ולא לחייבו לחתום בגב הצ'ק כפי שעשתה. משמע - לא להניח פיתיון למבוטח לקבל הכסף הנכסף ובתמורה לוותר על התביעה של יתרת סכום הנזק.
נקבע כי, "חתימה על גבי הצ'ק מהווה חוזה חדש בין המבוטח למבטחת. חוזה זה דינו כחוזה אחיד והוא ייבחן באספקלריה של חוק החוזים האחידים. ראשית, יש למפות ולבחון האם מדובר בתשלום סכום שאינו שנוי במחלוקת בלבד או שמא לא. שאלה זו תיבחן על פי נסיבותיו של כל מקרה ותהיה משמעות להנמקה או אי הנמקה של חברת הביטוח בתשובתה לתובע.
"אם מדובר בתשלום סכום שאינו שנוי במחלוקת לא תהיה משמעות לחתימה על כתב סילוק ונוכל לראות בכך לכל היותר כתב קבלה. בכל הנוגע לתשלום סכומים שהם מעבר לסכום שאינו שנוי במחלוקת, הרי שחזקה על התובע כי ידע על מה הוא חותם ונוכל להסיק וויתור סופי ומוחלט של התובע על תביעותיו כנגד המבטחת. הלכה זו יפה בין כשמדובר בתשלום תגמולי ביטוח של המבטחת אל מבוטחה ובין כשמדובר בתשלום ביטוח אחריות כלפי צד ג'". כך בית המשפט.
באותו עניין קבע בית-המשפט, כי אין מנוס מהמסקנה כי דובר בסכום שאינו שנוי במחלוקת בלבד. לפיכך אין החתימה מונעת מהמבוטח הגשת תביעה כנגד המבטחת לתשלום יתרת הפיצוי.
עניין דומה, שהוביל למסקנות דומות ולמעשה "פרץ" את הדרך בתחום, התברר בבית-המשפט בשנת 2001. שם נקבע כי אין להתנות תשלום סכום שאינו שנוי במחלוקת.
נראה כי בסוגיה זו דווקא בתי-המשפט לתביעות קטנות הם שהשכילו לערוך דיון מעמיק בנושא ופתחו פתח להפעלת שיקול דעת שיפוטי בטרם מתן תוקף אוטומטי
לכתבי הסילוק. על בתי-המשפט לזכור כי אין מאבק בין צדדים שווים בכוחם. כי בעוד שהמבטחת נהנית מידע, היכרות וניסיון בתחום, כמו גם מייעוץ משפטי מקיף, המבוטח או הניזוק אינו נהנה מגיבוי זהה ברוב המקרים. גם בכוחם הכלכלי אינם שווים וראוי יהיה להתייחס בהקשר זה למצוקתו הכלכלית של המבוטח או הניזוק, כמו-גם לחובת הגילוי המלאה של המבטחת בטרם מתן תוקף אוטומטי לכתבי הסילוק.
המחבר הינו עו"ד, חבר וועדות המדע והטכנולוגיה, המחשוב והתכנות, הבנקאות והתובענות הייצוגיות של לשכת עורכי-הדין. תוכן הכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
www.rnc.co.il
www.rnc.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
