ההסדר החדש יחסית לעניין התקנת מעלית שבת קיבל ביטוי בשלושה דברי חקיקה: המרכזי מצוי בסעיף 59ז לחוק המקרקעין; השני הינו החוק להתקנת מעליות בבניינים ציבוריים ובבנייני מגורים, התשס"א ? 2001; השלישי בסעיף 158א(א1) לחוק התכנון והבנייה.
ההסדר קובע כך: בבית משותף שבו מותקנת יותר ממעלית אחת ובאחת המעליות הותקן מנגנון פיקוד שבת, רשאי כל בעל דירה לדרוש כי המעלית שבה הותקן המנגנון תופעל כמעלית שבת; דרש בעל דירה כאמור, תופעל המעלית כמעלית שבת בשבתות ובמועדי ישראל.
כלומר מספיק בעל דירה אחד בלבד כדי לחייב את הכלל, בתנאי כמובן שקיימת יותר ממעלית אחת בבית.
מנגנון פקוד שבת הוגדר כך: מנגנון המאפשר הפעלה אוטומטית של מעלית בלא חילול שבת.
הוטלה חובה על קבלנים לכלול במפרט את המנגנון הזה, כלומר כל בנין מגורים או בנין ציבורי שבקשה להיתר בניה לגביו, לפי חוק התכנון והבניה, הוגשה לאחר תחילתו של החוק (קרי מ- 7.8.2001 ואילך) ואשר מתוכננת בו יותר ממעלית אחת, חייב לכלול מנגנון כזה.
לפיכך יתכן מצב בו בית מגורים שנבנה לאחר 2001 לא יהיה בו מנגנון פקוד שבת אם היתר הבניה הוגש לפני 2001.
החוק מוסיף וקובע שרשאים כל בעלי הדירות בבית המשותף להחליט על הפעלת מעלית שבת בשעות מסוימות ולאו דווקא למשך כל השבת, ואכן יש מקרים רבים בהם מסתפקים בהפעלת מעלית שבת בשעות מוגבלות יותר.
בעלי הדירות הדורשים את הפעלת מעלית השבת יישאו בהוצאות החזקתה והפעלתה הנובעות מהפעלת המעלית כמעלית שבת.
כלומר אם דייר בודד דרש מעלית שבת הרי שהוא לבדו ישא בהוצאות החזקתה והפעלתה.
התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי סעיף זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם תשלומים.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
