חוק החברות החדש, שנכנס לתוקף בשנת 2000, הסדיר את סוגיית הרמת המסך וקבע בסעיף 6 כי על אף העובדה שחברה הינה אישיות משפטית נפרדת ניתן יהיה לבצע פעולה של הרמת מסך ובכך לבטל את תורת האישיות הנפרדת ולחוב את בעלי המניות בחובותיה של החברה, כאשר העקרון המנחה של בתי המשפט הוא כי ישנה הצדקה לכך, וזאת כאשר נדרש הדבר לשם הגשמת תכליתה של נורמה משפטית או כאשר נעשה שימוש לרעה במוסד האישיות המשפטית. כך למשל נוקטות רשויות המס בפעולה של הרמת מסך מעל חברה אשר עצם התאגדותה נבעה ממניעי התחמקות מתשלום מס.
בחוק נקבעו שלוש עילות להרמת מסך:
התקיימות תנאי הקבוע בחיקוק.
באם נסיבות העניין מצדיקות לעשות כן.
התקיימותם של התנאים המיוחדים המפורטים בסעיף 6 (ג) לחוק החברות.
המחוקק לא הגביל את בתי המשפט ברשימה סגורה של מקרים בהם ניתן יהיה להרים מסך, וזאת על אף העובדה כי הרמת מסך היא כאמור חריג לעקרון האישיות הנפרדת. המחוקק הותיר פתח רחב לבתי המשפט להמשיך ולפתח את הכללים להרמת המסך וזאת בשל העובדה כי הרמת מסך מהווה "תרופה" כאשר מהותה של התרופה ? התעלמות מהאישיות המשפטית של החברה ויצירת קשר ישיר בין צד שלישי לבין בעלי המניות בחברה.
דוקטרינת הרמת המסך אינה חד צדדית, אלא פועלת לשני הכיוונים, כלומר הרמת מסך פועלת " לרעת" בעלי המניות וגם "לטובתם", כך ניתן להטיל מכוחה על בעל המניה חובה המוטלת על החברה וניתן להעניק מכוחה לבעל המניה זכויות מזכויותיה של החברה.
בע"א 20385/02 נקבע כי לא בכל מקרה, שבו יימצא תאגיד אחראי לניהול משא ומתן שלא בתום לב, תוטל חבות אישית גם על מנהלו. כדי להטיל חבות אישית על המנהל "אין די להיווכח כי נורמת תום הלב (התנהגות אובייקטיבית) הופרה, אלא יש להראות שעל המנהל רובץ אשם אישי (התנהגות סובייקטיבית) למעשים או למחדלים שיש בהם משום ביצוע עוולה או הפרת חובה חוקית".
כאן נעוצה גם התשובה לשאלות רבות שאנו נתקלים בהן בפורום, כגון האם ניתן לתבוע את חברי הועד אישית. התשובה היא שבעקרון אין לתביעה זו מקום אלא אם כן ביצעו חברי הועד מחדלים המטילים עליהם אשם אישי, כגון פעולה בזדון.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
