על ערעורים 

מאמר זה בא בעקבות שאלות מרובות שלכם בפורום היעוץ המשפטי. השאלות נגעו לערעור באופן כללי וכן להליך הערעור על המפקח על המקרקעין. אז הנה על קצה המזלג כמה הרהורים על ערעורים:

ערעור אינו פותח אוטומטית מחדש את כל התיק שנדון בערכאה הראשונה. זה אינו שידור חוזר, או נסיון שני למקצה שיפורים.
יש לא מעט טענות שכמעט תמיד נדחות על הסף בהליכי ערעור ולכן אם כל הערעור מבוסס עליהן חבל להגישו ודינו להידחות. דוגמא: אם שופט (או מפקח על המקרקעין, שדינו לכל דבר ועניין כשל שופט בית המשפט השלום) קובע בהחלטתו, כי הוא אינו מאמין לתובע וכי התרשם מעדות התובע שהלה בלתי אמין ואינו דובר אמת וכו' – קביעה עובדתית כזו הינה כמעט בלתי אפשרית לערעור, שכן הערכת מהימנות העדים נתונה כל כולה לערכאה הראשונה וערכאת ערעור אינה שומעת כלל עדים.

לכן ערעור טוב הוא ערעור שמרכז הכובד שלו הוא משפטי ולאו דווקא עובדתי-ראייתי. הדרך הנכונה לערער היא להצביע על טעויות משפטיות של שופט קמא (שופט הערכאה הראשונה). טעות משפטית יכולה גם להיות התעלמות מראיה שהוגשה בתיק – כלומר טענה משפטית שנשענת על מצג עובדתי.

בערעור לא ניתן לטעון טענות עובדתיות ומשפטיות שלא נטענו בערכאה הראשונה.

ערעור אינו מעכב את ביצוע פסק הדין וכדי לעכב את פסק הדין יש לבקש בקשה מיוחדת ומנומקת. ככלל, פס"ד כספי לא יעוכב בשל הגשת ערעור. לעומת זאת אם אי עיכוב של ההחלטה ירוקן למעשה את הערעור מכל תוכן מעשי אזי יש להניח כי בקשה לעכוב תענה בחיוב.

קיימים שני סוגי ערעור:

ערעור בזכות – מתי יודעים שקיימת זכות לערער על פסק דין? כאשר החוק קובע זאת. ככלל ברוב ההליכים (ושימו לב: יש יוצאים מהכלל) שמתנהלים בערכאה ראשונה יש זכות לערער עליהם לערכאה גבוהה יותר – כך למשל בתביעה שמוגשת לבית משפט השלום תהיה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי ובתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, תינתן זכות ערעור לבית המשפט העליון.

המועד להגשת ערעור בזכות על החלטה של בית משפט הוא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן ההחלטה, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד להגשת ערעור.

ערעור ברשות – המונח הזה פירושו הוא כי יש לקבל תחילה את רשות בית המשפט כדי שניתן יהיה לערער על ההחלטה. "רשות" מול "זכות" – זה ההבדל. הגשת הבר"ע (בקשת רשות הערעור) תהיה לרוב דיון נפרד העומד בפני עצמו ורק בסיומו המוצלח (קרי קבלת הרשות) ניתן יהיה להגיש ערעור. המועד להגשת ערעור ברשות על החלטה, הוא שלושים ימים מהיום שבו ניתנה הרשות לערער. לעיתים יפנה בית המשפט לצדדים ויציע לקיים הליך אחד מאוחד ובו ידונו גם הבר"ע ואם תתקבל ידון גם הערעור לגופו –כמובן שקבלת בקשת הרשות כשלעצמה אינה מוליכה בהכרח למסקנה שגם הערעור עצמו יתקבל. יתכן שיש סיבה טובה להיעתר לבקשת הרשות לערער – נניח שמדובר בשאלה משפטית נכבדה וחדשנית או שבפסה"ד עליו מבקשים לערער היו חילוקי דעות בין השופטים – אבל הערעור לגופו ידחה. זה קורה לא פעם.

מאחר ואין לעולם ערעור בזכות פעמיים אלא פעם אחת בלבד – הרי שלמשל כדי לערער על פס"ד של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים על בית משפט שלום – יש לבקש רשות להגשת ערעור לבית המשפט העליון.

פסק דין אשר חלף המועד לערער עליו או פס"ד שניתן בערעור ולא ניתנה לגביו רשות ערעור (או חלף המועד להגישה) נקרא פסק דין חלוט.

יש להעיר, כי לפני שמגישים ערעור כדאי לזכור היטב שדחייתו עלולה לעלות כסף. הפסד בערעור יגרור בדרך כלל פסיקת הוצאות.
נזכיר עוד כי ערעור על החלטת מפקח על המקרקעין הינו ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי.

פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד.

על בג"צ אין ערעור (יתכן במקרים מיוחדים ונדירים לקיים דיון נוסף אך לא ערעור).