כולנו למדנו תנ"ך בבית הספר. אני למדתי תוך עזרה בפרוש של קסוטו ורש"י. היינו קוראים את הטקסט התנ"כי וכשמילה לא הייתה מובנת היינו קוראים את התרגום. בערך כמו שמתרגמים מילים משפה אחת לשנייה. בשיעורי קבלה טוענים שהתורה וספרים נוספים הם ספרים עם חוכמה מוצפנת בתוכם. רבי עקיבא הפליא להצפין את כל התורה במשפט אחד "ואהבת לרעך כמוך".
לאחרונה התחלתי להתעמק בסוטרות היוגה של פטנג'לי. אלה כתבים מאד מתומצתים המכילים את תורת היוגה הקלאסית של הודו. הפרוש סוטרה הוא חוט שעליו שוזרים אבני חן. סוטרה היא משפט קצר. בספר הלימוד שלי, כל פרק עוסק בסוטרה אחת. היא מופיעה בתחילת הפרק כתובה בסנסקריט ומיד אחריה מופיע תרגום לעברית שאורכו כמה משפטים. המשך הפרק הוא ביאור הסוטרה, שנפרש על פני כמה עמודים. כשעיינתי בספר בפעם הראשונה נדהמתי. איך משפט אחד מתורגם למספר משפטים שהופכים למספר עמודים של פרשנות.
כשחושבים על זה, זאת שיטת הצפנה מרתקת. 20 מילים הופכות להיות 500 מילים. במחשבים יחס דחיסה כזה הוא מקובל בקבצי zip ובשמירת תמונות בפורמט jpg. כולנו משתמשים בזה בלי לדעת מה אנחנו עושים. מרתק איך עשו זאת לפני אלפי שנים בלי להיעזר במחשב?
העניין הוא לא הטכנולוגיה ויחס הדחיסה, אל הרעיון, שמאחורי מספר מילים בודדות מתחבא עולם ומלואו.
לפני מספר שנים הלכתי לראות תערוכה של האמנית הילה לו לין במוזיאון תל אביב. הייתה לה תערוכה שלמה ומרשימה. מה ששבה את ליבי היה מייצג ווידאו שאת שמו איני זוכר. בתוך כוך קטן שנראה כמו תא טלפון. היה ספסל ברוחב אדם ורבע שעליו התיישבתי ומולי מסך טלוויזיה. במסך הופיעו, בזו אחר זו דמויות שצולמו מגובה הכתפיים ומעלה. הדמות שהופיע, אמרה מילה אחת בלבד ועזבה. מיד אחריה הופיעה דמות נוספת. מאוחר יותר מבינים, שכל דמות בחרה את המילה שאמרה, מתוך שמונה מילים אפשריות. מילים כמו "אהבתי" "התאכזבתי" "התלהבתי". אחרי שישבתי והבטתי במרקע מספר דקות, ברגע אחד נגלתה אלי הגאוניות של היצירה. אומנם, כל אדם אמר מילה אחת ובכל זאת כל אחד הכניס משמעות אחרת לאותה המילה. יש כאלה שהישירו מבט למצלמה, יש כאלה שהשפילו מבט. יש שבלעו את סוף המילה ועוד שונות רבה. כל אחד, במילה הבודדת ארז חלק ממנו, מהמבנה האישיותי שלו. הכול נארז בפריים בן מספר שניות שכל מה שנאמר בו הוא מילה אחת בודדה.
כמו יצירתה המדהימה של הילה לו לין, בחיים יש רבדים רבים, כל אחד רואה וחווה עד רובד מסוים אבל יש עוד המון רבדים לראות לחוות ולהיות. כשנכנסתי היום למתחם הקניון, פנה אלי השמור בכניסה ואמר לי "צריך לשמוח במה שיש ולהודות על כך". זה היה ממש כאילו הוא המשיך את השיחה הפנימית שהתנהלה בתוך הראש רגע לפני שפסעתי לתוך הקניון. המשכתי לשוחח איתו עוד מספר דקות, הודיתי לו על דבריו וראיתי ששמו הוא נתנאל. זה סיפור נחמד וכל אחד ייקח אותו לאן שהוא רוצה.
כשאני מטפל, כל מה שאני עושה פיסית, זה לשבת ליד האדם שאני מטפל בו ולגעת בידו. כל מטופל מרגיש תחושות שונות ומגוונות. באחד הטיפולים שערכתי הבחור שטפלתי בו חשב לבקש ממני להפסיק, כי הרגליים שלו התחילו לשרוף כהגדרות.
לא בדקתי את ההגדרה המילונית של המילה רוחניות ולא עשיתי משאל רחוב. התחושה שלי היא שרבים מייחסים את הרוחניות לטקסיות מצד אחד ולמעשי קסמים מצד שני. לא כל מי שמתרגל יוגה עם בגדים לבנים וטורבן הוא רוחני בדיוק כמו שלא כל אדם דתי שמתרגל מצוות הוא רוחני. ולא כל אירוע לא מוסבר חייב להיות מתויג ומובן. במרחב הטיפולי, הסבר לריפוי לא חייב להיות פסיכוסומאטי או לחילופין נס רפואי. הוא יכול להיות ריפוי ברובד שעדיין לא נחשף לכולם ובוודאות הוא יהיה זמין לכל בעתיד.
רוחניות (לדעתי) היא להבין שיש רבדים רבים לחוויית החיים. מה שאנו חווים עכשיו הוא רובד שונה וגלוי יותר ממה שחווינו בעבר ושונה, מפותח פחות ומוסתר ממה שיכול להיות שנחווה מחר. לחיפוש הרוחני יש המון צורות וגוונים כמו יוגה, קבלה, פסיכולוגיה, שיטת 12 השלבים, התמקדות וגם שיחה עם השומר בקניון. רוחניות היא כל מצב שמאפשר לדברים חדשים להגיע מבלי להיות שבויים בתפיסה עכשווית.
הדרך הרוחנית מתחילה בהבנה שאחיזה בתפיסה עכשווית בסך הכול משמשת לנו השלייה לביטחון ושלייה מגוננת לשהות בה. יציאה מהמרחב המוגן, היפתחות וחיפוש, מסירים את החסימה שהגנה ושמרה עלינו אך גם חסמה אותנו לגילוי הבא. הדרך הרוחנית היא אותו תהליך של חיפוש שמאפשר לנו להשיל את ההגנה הנוכחית ולגלות את השלייה החדשה. לקבלה דברים חדשים ולהתקדם לבריאות אושר ושלמות פנימית. כל אחד יכול לעשות את זה בכל רגע ובכל תפאורה.
אורי זיצק, מרפא ומטפל בשיטת סאט נאם ראסאיין SNR ובשיטות מעולם היוגה. www.snr.co.il
052-9773477
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
