והאמת? אלו כספים שישראל מקבלת מחוץ לארץ, כספי שנור. בשנים האחרונות נתנה ארה"ב לישראל 100 ביליון דולר. גרמנייה נתנה בשנות ה-50 לשכבה השולטת בישראל הון עתק אז - 3 ביליון מרק. קראו לזה "כספי השילומים על השואה" אפילו שרק מעט מהכסף היגיע לניצולי השואה ויורשיהם וכמעט כל הכסף היגיע לשכבה השלטת, למוסדות ולראשי הבנקים. הכסף הזה עודד חמסנות, אי היושר והחטפנות גברו, ושכבת האנשים המצויינים שהיתה כאן ברחה לארה"ב, קנדה ואוסטרליה בעיקר, מיליון מטובי הישראלים, מהישוב הוותיק.
כיום מגיעים לישראל גם כספי מלוות חוץ, כספי המגבית והבונדס. ישראל גם גונבת ידע טכנולוגי מתקדם, בזמנו תוכניות מטוס הכפיר, היו מבוססות על תוכניות מטוס המיראז' הצרפתי שגנב מהנדס שוויצארי ממפעלי דאסו בצרפת, אחרי שהישראלים נתנו לו כמה מיליוני פרנקים שוויצריים. את תוכנית המטוס הזה בשלבו המתקדם, ה"לביא" ישראל מכרה לסין.
חבר שלי העובד בתעשייה האוירית ועוד אנשים מספרים כי חלק גדול מהעובדים שם מעבירים את זמנם במשחקי מחשב ושיחות אחד עם השני. אז איך ישראל מפתחת נשק מתקדם ומוכרת אותו בהיקפים נירחבים בשווקי חוץ?
תשובה: גונבת ידע טכנולוגי מארה"ב המגולם במערכות נשק שישראל משיגה מארה"ב. מוסיפים כמה רוטינות תכנוניות ואלגוריתמים לקונספציות המגולמות במערכות הנשק האמריקניות. כיום אנשי הפנטגון ערים לזה, ולמרות שיש שיתוף אינטרסים עם ישראל, הם מתייחסים לרבים מאנשי משרד הביטחון כאל שודדים וגנבים. אחרי לחץ אמריקני הידיחו כאן אנשים מצמרת משרד הביטחון, שאחרים במשרד הביטחון אמרו עליהם לאמריקנים ש"הם אשמים בגניבת הידע" ומעכשו "הכל יהיה בסדר"... אז הגידול בתוצר שמבלפים עליו לאזרחי ישראל, הוא לא בגלל עליית היצור והיצוא, אלא בגלל גיבוי של ממשלת ארה"ב למילוות ישראליות בחו"ל. הארץ הוצפה בדולרים בגלל הערבויות האמריקניות האלה, ולכן גם מחיר הדולר ירד כאן. ב-7 החודשים האחרונים הגידול בתוצר התהפך, התוצר החל לצנוח, ולכן משרד האוצר מזה חצי שנה לא מפרסם נתונים, והעיתונות ממשיכה למכור כאן את הבלוף על גידול בתוצר.
אבל כולם מדברים על מלחמה שבקרוב ישראל תיזום יחד עם ארה"ב נגד אירן, סורייה ולבנון, ושוכחים מכל השאר. מחכים להרפתקה הכיפית של מלחמה, שכנראה כשתתחיל, יפסיק להיות נחמד, מצפים לאופורייה של ראיית מראות המלחמה בטלויזייה והתלהמות הפרשנים, המבלפים לעם, שתשכיח מהעם כאן לרגע איפוא באמת הוא חי.
Michael M. Sharon, born 1950, is a researcher in experimental psychology (Cognition, neuropsychology, attention, complex performance; emotions, psychopathology) and is the author of two books: Divided Attention - Organizers and non-Organizers (1997) and (2003) The Emotional Roots of Systematically Inefficient Behavior. He is a journalist and commentator implementing a multi-disciplinary approach encompassing issues and problems in economy, national security, corruption and economic crime, social criticism, study of cultures, general philosophy and philosophy of science, theology חוקר מדעי בפסיכולוגיה ניסויית; עיתונאי, פובליציסט, פרשן ותחקירן הנוקט בגישה רב-תחומית.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
