חוק הנוטריון הזמני – הקדמה:
חוק הנוטריון הזמני הוא החוק העוסק בנוטריונים בארץ, שחוקק על ידי האימפריה העות'מנית. בחוק זה יש גם מן הדומה וגם מן השונה ביחס לחוק הנוטריונים הנוכחי. ההבדלים נובעים מכך שהשלטון שונה ומכך שהתקופה שונה. עם זאת, יש גם דמיון רב בגלל העובדה שמוסד הנוטריון לא השתנה רבות. באופן זה, עדיין יש צורך באישורים של תצהירים, בביצוע של תרגום נוטריוני, באישורי העתקים ובתפקידים נוספים של נוטריון.
חוק הנוטריון הזמני – רקע משפטי היסטורי:
חוק הנוטריון הזמני התקבל בשנת 1913 על ידי האימפריה העות'מנית ששלטה דאז בארץ. באותה תקופה היה מספר קטן מאוד של נוטריונים. חוק זה הסדיר את עניין הנוטריונים בארץ עד שהאימפריה הבריטית, אשר כבשה את הארץ מידי התורכים במלחמת העולם הראשונה, שינתה את ההסדר. בשנים 1918 ו- 1921 האימפריה הבריטית חוקקה את תקנות הנוטריון הציבורי ואת פקודת הנוטריונים הציבוריים, בהתאמה. בכך האימפריה הבריטית עשתה הפרדה בין נוטריון שתוצרי עבודתו מיועדים לשמש בארץ לבין נוטריון שתוצרי עבודתו נועדו לשמש בחו"ל.
נוטריון ציבורי יכול לאשר נכונות העתקים, לאמת חתימות וכיו"ב, אך רק כאשר מסמכים אלו נועדו להיות מוצגים בארץ. זאת בעוד שהמסמכים אשר נוטריון למסמכי חוץ מוציא תחת ידיו (כגון אימותי חתימה, תרגום נוטריוני וכו') יכולים לשמש במדינות חוץ.
כאשר השלטון בארץ עבר לידינו, ההסדרה של הנוטריונים המשיכה להיות על ידי שני דברי החקיקה הנ"ל. זאת עד שהכנסת חוקקה את חוק הנוטריונים הנוכחי בשנת 1976. חוק זה איחד את מוסד הנוטריון הציבורי עם מוסד נוטריון החוץ וקבע שנוטריון יכול לאמת חתימות ולאשר מסמכים גם בארץ וגם בחו"ל. יחסית למדינות העולם, זהו כוח רב שיש לנוטריון. כיום יש מספר רב של נוטריונים.
חוק הנוטריון הזמני – מה הוא אומר?
חוק הנוטריון הזמני – הדומה והשונה בינו לבין חוק הנוטריונים הנוכחי:
1. מבחינת הדרישות לכהונה כנוטריון:
א. בחוק הנוטריונים הנוכחי – יש דרישות שהנוטריון יהיה תושב ישראל, ויעסוק במקצוע עריכת הדין 10 שנים, מהן לפחות שנתיים בישראל. כמו כן, יש דרישה מסוימת של רקע פלילי ומשמעתי נקי יחסית.
ב. בחוק הנוטריוני הזמני – אין דרישה של עיסוק במקצוע עריכת הדין, אך יש דרישות אחרות: שירות צבאי, ידיעת השפה התורכית והוכחת בקיאות בנושאים מסוימים (שיכולה להועיל בתפקידים שונים של נוטריון כגון תרגום נוטריוני). כמו כן, בבחינת כשירות לכהונה כנוטריון, יש עדיפות למי שיש להם ידע משפטי.
2. עבודה אחרת:
א. בחוק הנוטריונים הנוכחי – לנוטריון מותר לעסוק גם בעריכת דין. יתרה מכך, עריכת דין היא מקצועו הקודם של הנוטריון (בגלל דרישת הסף להסמכה כנוטריון) ולא מצפים ממנו לעזוב עיסוק זה.
ב. בחוק הנוטריון הזמני – נוטריון חייב לעסוק רק במקצוע הנוטריון.
3. מבחינת אתיקה:
א. בחוק הנוטריונים הנוכחי – יש כללים המפרטים כיצד על הנוטריון לבצע את עבודתו. למשל, כאשר נוטריון עושה תרגום נוטריוני, הוא צריך לשלוט בשתי השפות ולא לתת את האישור הנוטריוני אלא אם ווידא שהתרגום הוא מדויק.
ב. בחוק הנוטריון הזמני –
מבחינת דרישות הסף לכהונה כנוטריון, אנו רואים שכל שלטון רוצה שהנוטריון יזוהה איתו – אשר שלטה בארץ האימפריה העות'מנית, הנוטריון היה צריך לדבר תורכית. לעומת זאת, כיום יש דרישה לכך שהנוטריון יהיה תושב ישראל ושיעסוק מספר שנים מסוים בעריכת דין בארץ.
מבחינת האפשרות לעסוק בעבודה אחרת, בגלל שבעבר היו פחות נוטריונים, היה אפשר לחייבם לעסוק רק במקצוע הנוטריון. כיום יש מספר רב של נוטריונים ואם נחייבם לעסוק רק במקצוע הנוטריון, יכול להיות שלא תהיה להם פרנסה. בהקשר זה אפשר לציין שהצעה להאריך את משך העיסוק בעריכת דין ל- 20 שנים כדרישת סף במקום 10 השנים הקבועות בחוק הנוטריונים, נדחתה.
לקריאה נוספת: תרגום נוטריוני לשפות שונות - משמעות >>
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
