השנה, נושאת פרשת השבוע, פרשת "נשא" בכנפיה את חג השבועות, חג מתן תורה.
עיון בפרשת השבוע ובמשמעויות חג השבועות מעלה מוקד אחד משותף לדיון: שמיעה, קשב.
אמנם למתן תורה משמעויות אחדות, אבל היום אתייחס, כאמור למעלה לשמיעה ולקשב.
בהכנות למעמד הר סיני חוזרת הדרישה להקשבה ולשמיעה מספר פעמים:
"ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ" (שמות יט, ה).
בהנחיות אלוהים לקראת מעמד הר סיני הוא מבהיר: "ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם" (שמות יט, ט).
ואכן, קולות עצומים מושמעים: "ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויה?י קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה [...] והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד: ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול" (שמות יט, טז?יט).
עוצמת הקולות כל כך גדולה ואיומה עד כי, לא רק האזניים קולטות אלא: "וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן" (שמות כ, יד1). וזה די מפחיד "וירא העם וינעו ויעמדו מרחק" (שמות כ, יד2).
והעם מאשר: "ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה וישב משה את דברי העם אל ה'" (שמות יט, ח).
לאחר פירוט חוקים ומשפטים וחתימת הברית בין העם לאלוה ולתורתו העם שב ומכריז:
"ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כד, ז).
תם מעמד הר סיני, תמו הטקסים וכפי שאנו יודעים, העם שכח מהר מאוד את הבטחתו, והלך בדרך שאינה דרך אלוהים.
האם העם באמת הקשיב לאשר הוא שמע?
בפרשת השבוע, פרשת "נשא" מצוי פסוק שעשוי להבהיר לנו פן אחד של השאלה.
הפרשה כוללת, בין השאר, את פירוט משפחות הכהונה ואת תהליך חנוכת המזבח החיצוני, מזבח העולה: "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם" (במד' ז, א).
במדבר פרק ז, בו כלול תהליך חנוכת מזבח העולה, הוא הפרק הארוך ביותר תורה, פט (89) פסוקים.
פסוק פט מסיים פרק זה, וגם משלים את כל פרשת "נשא": "ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו" (במד' ז, פט). פרשנות רש"י לפסוק זה הביאה אותי לדיון הנוכחי: "מידבר - כמו מתדבר, כבודו של מעלה [...] מדבר בינו לבין עצמו, ומשה שומע מאליו".
האל, לפי רש"י שח לעצמו, אבל משה שומע. פרשנות זו של רש"י עולה בקנה אחד עם תיאור הקרבה האינטימית שבין משה לה': "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו" (שמות לג, יא). וכך גם בסיכום התורה: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פ??נ?ים" (דבר' לד, י).
נתונים אלה מביאים אותי לטעון שמערכת התקשורת בין משה לה' משקפת מצב אידיאלי של הקשבה הדדית מושלמת.
לשם סיבור העין והאוזן, דוגמא אחת, לאחר חטא העגל, רוצה אלוהים לכלות את זעמו בעם ישראל: "ויאמר ה' אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא: ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול" (שמות לב, ט?י).
משה אינו נרתע, הוא מבקש מה' לחזור בו: "ויחל משה את פני ה' אלהיו" (שמות לב, יא1).
אלוהים מקשיב היטב, ונענה: "וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו" (שמות לב, יד).
כאמור, זו רק דוגמא אחת מההקשבה ההדדית בין משה ואלוהים.
האם הקשבה מלאה אפשרית?
דוגמא שירית יפה להעדר הקשבה בין שונים מצויה בשיר "שני יסודות" של זלדה, בו אומר הברוש ללהבה: "אך השלהבת לא תבין / השלהבת לא תאמין."
לעומת זאת, בובר מאמין באמונה שלמה באפשרות של הקשבה אמיתית לא רק בין בני אדם אלא גם בין האדם לטבע: "הריני מסתכל באילן. יכולני לראותו בחינת מראה; עמוד קפוא אפוף אורה או ירוקה ניתזת השקויה ענוות-חן של כחול אשר לרקיע הכסף [...] אולם יכול גם שיתרחש, מתוך רצון וחסד כאחד, שעם הסתכלותי באילן אהיה משובץ בזיקה אליו [...] עצמתה של הבלעדיות תפסתני. [...] אין האילן רושם מן הרשמים, אינו משחק לכוח-המדמה שלי, לא יקרת חליפות-רוחי, אלא ממש הוא השרוי ועומד נכחי, הוא לי כשם שאני לו ? אלא באופן אחר" (1).
החשוב בתפיסתו של בובר, בהקשר לכך, הוא שהיחס האמיתי, שיש בו הקשבה מלאה בין אני ואתה, מתאפשר "מתוך רצון וחסד כאחד".
אם נחזור למעמד הר סיני, נוכל כעת להטיל ספק בהקשבה אמיתית של עם ישראל לאלוהיו.
רק כך אפשר להבין את סטייתו המהירה מדרך התורה.
לעומת-זאת, משה הבין את אלוהים, אפילו דיבר אלוהים רק אל עצמו...
לכן, הבה נזכור, כאשר אנו רוצים בכנות ומתכוונים לכך, אנו יכולים לממש הקשבה לאחר במלוא ישותנו, אפילו הוא בבחינת אדם מדבר אל עצמו, או שאינו אומר דבר.
הכל ברצוננו הכל בהחלטתנו.
האין זה בסיס להבנה של התורה בחג מתן תורה וגם של האדם של כל אדם?
מקורות
(1) בובר, בסוד שיח, עמ' 6?7.
חושב, קורא, כותב, מרצה בתחומי חינוך, מקרא ויהדות, חברה וערכים
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



