זרם הסרת הלוט - התנועה העממית הגדולה לחשיפת השחיתות המערכתית בישראל הינה פועל יוצא חשוב של מהפכת עידן המידע העולמית. דווקא בישראל מפותחות מאד ונסקו לגובה תצורות ייצור המידע, בפרט תעשיית ההיי-טק והביו-טכנולוגיה. אלא שהתעצמותה של תצורת ייצור זאת חייבה שחרור מחסמים וכבלים של תצורות אירגון חברתי קמאיות, מושחתות, שרירותיות ועריצות שרווחו בישראל עוד מתקופת העלייה השנייה, שהיתה הזרם המכונן והמעצב של הישראליות: מגמות בירוקרטיות, עריצות שרירותית, בולשביקיות-קולקטיביסטיות (השוללות אינדיוידואליזם ואוטונומייה אישית חופשית), ריכוזיות יתר ובירוקרטייה מעובה - כשהאחרונה נועדה להתיש ולשחוק באופן עצים משאבים, מאמצים ואנרגיות של האוכלוסייה הנירחבת המודרת מצמתי הכוח ויכולת עיצוב המציאות בישראל.
כל אלו התנקזו בישראל ליצירת שחיתות רב מערכתית, ותרבות רישות (networking) של חבורות אנשים בעלי חזקה שהיזניקו לצמתי הכוח וההגמונייה את מקורביהם והידירו פרטים עתירי זכאות שמחוץ למרחב הרישות.
בהקשר מהפכת המידע, ביטול, פגיעה ומזעור או הפרת זכויות הקניין הרוחני תוך טענות בדבר "תועלת חברתית" או בעילות אחרות, גוררים כמעט בהכרח תרבות הונאה ונוכלות ומגמות רגרסיביות של שיבה-לאחור למצב הקמאי באופנים שונים. כניגוד למגמות שיבה-לאחור (רגרסייה) אלו, פורץ ומפכה כמים אדירים בישראל כיום הזרם האדיר המנוגד לכך, של הסרת הלוט מהשחיתות, חשיפה לאור השמש של תהומות אי-ההגינות והנוכלות לסוגיהן והתנערות ממצב לית-דין הקמאי.
כאמור, ביטול והפרת זכויות קניין רוחני, תוך טענות בדבר "תועלת חברתית" או בעילות אחרות, גוררים תרבות נוכלות, מלחמת הכל בכל ושיבה למצב הקמאי. כיום מתקיימת בישראל תנועה עממית גדולה של התנערות מתרבות לית-דין הנוכלית והסאוב הקמאי. אני מכנה אותה "זרם הסרת הלוט". מדובר בזרם אדיר של הוצאה לאור השמש וחשיפת השחיתות המערכתית בכל מימדיה. זאת כאשר הקהל בישראל עצמו חושף את הלוט מאחורי הסאוב.
____________
במאמר בקישור שלפנינו, המטיף לביטול זכויות הקניין הרוחני למען "תועלת חברתית", מאמר בעל זיקות מרקסיסטיות אנרכיסטיות, נבנה מבנה פילפולי שלם הכופר בצורך בזכויות קניין רוחני, ומציג את נזקיהן. ניתן לחלוק כאן בנקודות רבות, ובאופן אלגנטי ומשכנע ביותר. אלא שדומה שהכותב, בהיותו שבוי בסכמות מנטליות בכוון אחד שהלכו והסתעפו והסתרבלו, החמיץ נקודה פשוטה אחת, כדרכם של בעלי הפשטה שבונים בניין קלפים תוך החמצת הנקודה הבולטת ביותר והאנושית ביותר והמפריכה ביותר את מה ששקדו לסלסל ברוח המחשבה הניפתלת, עד שאינם מבחינים במה שמתחת לאפם.
http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=5427
טעון הנגד הפשוט:
בלי המפתח המקורי המוצר לא היה בא לידי קיום ברגע שבא. דבר אינו מחייב את האינדיוידואל להתאמץ וליצור מוצר חדש, אפשר ניפלא להסתדר על בסיס רוטינות קיימות. לכן, כאן האינדיוידואל יכול לתחם מרחב אישי חופשי מכפייה ואלימות חברתית: תנו לי זכויות, ולא, תתחלקו לי על התחת.
אין להכריח אינדיוידואלים ליצור, ולכן, פריצת זכויות יוצרים מחייבת דבר יחיד להפיק בכ"ז את המוצר:
הונאה.
כותב המאמר ובני סוגו מציעים כאן תרבות נוכלות. אלא שבנוכלות הכל נזיל וקיימת מלחמת הכל בכל של חבורות נוכלים על קניינים בזוזים. שעל כן, כותב המאמר ושותפיו לדעה מחזירים אותנו למצב הקמאי, שבו אין יותר ייצור. יש לחשוב על כך לפני שמפיקים תאוריה, המתעלמת מהדברים המרכזיים ביותר.
_________
התנועת העממית הגדולה של הסרת הלוט
התנועה הגדולה בישראל של התנערות מתרבות לית-דין הנוכלית והסאוב הקמאי:
כיום קיים בישראל זרם אדיר של הוצאה לאור השמש וחשיפת השחיתות המערכתית בכל מימדיה. זאת כאשר הקהל בישראל עצמו חושף את הלוט מאחורי הסאוב. ראוי לציין בהקשר זה, שהייתי מחלוצי תנועת המלחמה בשחיתות
http://www.quimka.net/a.php?c=quimka&a=322&rc=quimka
ראו אסופת מאמרי ''לא יאומן, הבינו מה קורה כאן'', שהתוותה באופן חלוצי את כל המושגים בנושא הנקוטים כיום. ובכן, תנועת חשיפת השחיתות אינה מה שכותבים שונים כותבים ותוהים עליה, אלא בפשטות - התנועה העממית הגדולה של ההתפקחות ממקסם הכזב, הגזל, והפשעים נגד האנושות. לאט לאט יתיישר העם בישראל בהמשך גם ממגמות הניחשול והדיכוי הדורסניות שעדיין נוכחות בכל.
זרם הסרת הלוט - התנועה העממית הגדולה לחשיפת השחיתות המערכתית בישראל הינה פועל יוצא חשוב של מהפכת עידן המידע העולמית. דווקא בישראל מפותחות מאד ונסקו לגובה תצורות ייצור המידע, בפרט תעשיית ההיי-טק מאד והביו-טכנולוגיה. אלא שהתעצמותה של תצורת ייצור זאת חייבה שחרור מחסמים וכבלים של תצורות אירגון חברתי קמאיות, מושחתות, שרירותיות ועריצות שרווחו בישראל עוד מתקופת העלייה השנייה, שהיתה הזרם המכונן והמעצב של הישראליות: מגמות בירוקרטיות, עריצות שרירותית, בולשביקיות-קולקטיביסטיות (השוללות אינדיוידואליזם ואוטונומייה אישית חופשית), ריכוזיות יתר ובירוקרטייה מעובה - כשהאחרונה נועדה להתיש ולשחוק באופן עצים משאבים, מאמצים ואנרגיות של האוכלוסייה הנירחבת המודרת מצמתי הכוח ויכולת עיצוב המציאות בישראל.
כל אלו התנקזו בישראל ליצירת שחיתות רב מערכתית, ותרבות רישות (networking) של חבורות אנשים בעלי חזקה שהיזניקו לצמתי הכוח וההגמונייה את מקורביהם והידירו את פרטים עתירי זכאות שמחוץ למרחב הרישות.
הביטחה שבנגישות לטובין ויתרונות עקב חברות בקליקות רישות והדגשים הקולקטיביסטיים, פעלו למיצוע כישורי אנוש לכוון הבינוניות, ויצרו מעין מונופול וקרטליזם של בינוניות ממאירה העויינת לכל גילוי אמיתי של מצויינות ואיכות (אף שתכופות ננקטה רטוריקה בזכות קידום המצויינות). כשעקרון הקידום הפך להיות נאמנות והשקעת משאבים בפעילות חברתית של השתייכות לקליקות-חזקה, הרי שהדבר הביא לתת מיצוי של משאבי האנוש במקומותינו, ובפרט של נושאי המשאבים המעולים ביותר בחברה. הדבר הביא לבריחת מוחות מהמדינה, עקב התנסות באבסורדים בלתי קבילים של הדרה.
כל אלה הינם למעשה מגמות קולקטיביזם קמאי, עריץ ומושחת, שיצרו כאמור חסמים מובנים על התפתחות תצורת הייצור החדשה - ייצור המידע - התפתחותה בריבוי אופניה, כולל יצירת זיקות חברתיות המעודדות ומקדמות יוצרי מידע חדש והמצאתי. המציאות החדשה של עידן המידע בישראל חייבה ניתוצן של חסמים קמאיים אלה, והדבר העניק את התאוצה לתנועת חשיפת השחיתות ומגמת השקיפות המירבית והפך אותה לזרם עממי גורף.
בהקשר זה כתבתי במאמר חדשני אודות מהפכת המידע ובעייותיה המובנות (ראה הקישורים למטה):
זה מספר שנים נמצאת האנושות בעיצומה של מהפיכה, העתידה לשנות את אורח חיינו, כפי שהוא מוכר לנו היום, מיסודו. בין היתר, צפויים שינויים בבסיסים אתיים (מוסריים) ואפיסטמולוגיים (אפיסטמולוגיה - עניין ערכו ותקפותו של הידע שברשותנו) של חיינו, בתרבות העבודה, ובאירגון ושילוב בין דפוסי צריכה ויצור. המהפיכה המדוברת היא מהפיכת המידע.
ברוס להמן, לשעבר תת המזכיר לעניני סחר ונציב משרד הפטנטים האמריקני, עשה שימוש במילים דרמטיות לתיאור המהפיכה ההיסטורית, שהמצאותנו בתוכה מטשטשת בעינינו את מלוא משמעותה: "אנו עדים כיום ל'שגשוג מוחות' (Brain boom). התקופה בה אנו חיים היא ברת השוואה למעבר בין העידן החקלאי לעידן התעשייתי. שיעור הולך וגדל מכוח העבודה שלנו פשוט מתפרנס מפעילות מנטלית" (AP, 22 אוקטובר, 1997).
ובמאמר מוסגר: תרומתי החלוצית כאחד ממבשרי הזרם העממי של "הסרת הלוט" הוצנעה בהמשך - לאחר שדנקנר ומרגלית אימצו את הנושא באופן בו היצגתיו שנים, והחל הגל הגדול בנושא, הודרתי והוצנעתי גם מרשת נימרודי וגם ב-2 במות אחרות שלעיתים פירסמתי בהם מאמרים, וניסו להפוך אותי לטוקבקיסט מושפל ועלוב, ומאוחר יותר גם את זאת לא פירסמו.
הבהרה מושגית ומיקום התופעה בהקשר יחודיות נושא הקניין הרוחני: נושא שהעליתי כאן והמחזאי פטר שאפר לפני (במחזה "אמדאוס"), הוא נאראטיב לאטנטי, לא ידוע, של הדרה ולעיתים מגמות השמדה וניכוס כלפי יוצרים אינדוידואליים ומקוריים, שאינם מקבלים חסות תאגיד כלשהו, אלא להפך, גורמי תאגיד ומקורנפי ממסד מנכסים את עבודתם תוך ביטויי "השמדה" לעיתים. כך ארע למפתח תוכנת הדחיסה של גרפיקה והאלגוריתמים של דחיסה, כך ארע גם לי, ולרבים אחרים שמעולם לא שמעתם ולא תשמעו עליהם, אלא רק על חבורת המנכסים והמשמידים של פרי עמלם האישי כל כך תוך נאוצם ופשפוש בכתביהם אם אין דבר כלשהו שאפשר להשחיר אותם בעזרתו עד כלות ותוך בלוף מסלף. אנא קראו מאמר זה, ואולי תראה כאן היבטים נוספים, כאלה שאתם כן יכולים להזדהות איתם:
ההמצאתיות כמאפיין האנושי המובהק ביותר - בעייתיותו בהיסטוריה
http://www.faz.co.il/story?id=632&NewOnly=2&LastView=2007-04-26%2014:57:19
100 שנה להמצאת המטוס
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4347-00.html?tag=20-52-07
Michael M. Sharon, born 1950, is a researcher in experimental psychology (Cognition, neuropsychology, attention, complex performance; emotions, psychopathology) and is the author of two books: Divided Attention - Organizers and non-Organizers (1997) and (2003) The Emotional Roots of Systematically Inefficient Behavior. He is a journalist and commentator implementing a multi-disciplinary approach encompassing issues and problems in economy, national security, corruption and economic crime, social criticism, study of cultures, general philosophy and philosophy of science, theology חוקר מדעי בפסיכולוגיה ניסויית; עיתונאי, פובליציסט, פרשן ותחקירן הנוקט בגישה רב-תחומית.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
