חשיבות התוכן הלוקאלי (המקומי) לגולש הערבי 

הגולש הערבי מחפש באינטרנט את אותם תכנים שמחפש הגולש היהודי וגם הגולש האסקימוסי. חדשות, בידור, צרכנות ועוד. איפה בכל זאת יש הבדל?

הדמוגרפיה הערבית בישראל שונה מזו היהודית. היישובים הערביים ותיקים יותר והאוכלוסיה הנמצאת בהם היא מקומית ואינה ניידת. כך תמצאו בכפר מסויים (ובערים שהתפתחו מכפרים כמו סח'נין, עראבה, טירה) את אותן 2-3-4 חמולות גדולות שמהוות את הרוב ביישוב. בערים המצב קצת שונה, שכן העיר היוותה ועדיין מהווה כח משיכה לאוכלוסיה מהיישובים בסביבה והתוצאה היא מגוון גדול של משפחות.

החלוקה לחמולות והקביעות הרבה של האוכלוסיה הערבית ביישובים משפיעה על התנהלות היישוב, הרכב הרשות המקומית, יחסי הכוחות בכל תחום אפשרי, המסחר, בעלי ההון ואפילו קבוצת הכדורגל ולענייננו- על צריכת התקשורת. הגולש הערבי צורך את החדשות הארציות אך חשוב לו מאד התוכן הלוקאלי הנמצא בעשרות פורטלים מקומיים. אלה אינם אתרים של הרשות המקומית (אתר עיריית הרצליה וכד') אלא אתרים פרטיים על כל המשתמע מכך.

ניתן להקביל את המצב למערכת הפוליטית של המגזר הערבי- לכאורה הוא מיוצג ע"י ח"כים ערביים, אך הללו נתפסים שוב ושוב כצעקנים וככאלה המייצגים רק את עצמם ואת כסאותיהם. השליטה האמיתית, "ממשלת" המגזר היא ועד ראשי הרשויות המקומיות, המנהל את מגעיו מול המדינה לרווחת תושבי היישובים.

כמעט בכל יישוב ערבי בעל גודל של מעל 5000 איש קיים פורטל חדשות. ביישובים יותר גדולים או יותר מפותחים נמצאים גם 2-3 פורטלים שהוקמו על ידי אנשים שונים ממניעים שונים- מי שהחזיק בעבר עיתון, מי שהתקשורת זורמת בעורקיו, בעלי סטודיו לצילום ושאר יזמים זריזים. פורטלים אלה מספקים את החדשות המקומיות, הלוקאליות שכל כך חשובות לגולש הערבי. אותו בן המקום שלא משנה היכן הוא נמצא- באיזה תפקיד, רמת חיים או מעמד כלכלי ואישי- רואה חשיבות רבה לחדשות המקומיות. שם יתעדכן בחדשות העירייה/מועצה, במינויים, בקטטות, בסולחות  ובתמונות מחיי המקום.

בעלי האתר מנסים למלא את הפורטל בתוכן ובתמונות ולמשוך אליהם גולשים ופרסומות מקומיות. מטבע הדברים גודלם של האתרים מוגבל ולרוב הם אינם מוכרים מעבר לגבולות היישוב וליישובים הסמוכים. הגודל המוגבל והלא-גדול של האתרים מרחיק אותם מן הכוונת של המפרסמים ומשרדי הפרסום שלא מצליחים למצוא את הפורטלים הללו, לא כל שכן לנהל עמם מו"מ על פרסום ולדון עם 15-30 אתרים שמצבם ומספר הגולשים בהם אינו ידוע למפרסם.

חברת "ווסלאת" (קישורים) מגישה למשרדי הפרסום פתרון מקורי, חשוב ויעיל- פרסום באנרים וכתבות יח"צ בכ-75 אתרים מן הסוג שתואר. לחברה הסכמים עם בעלי האתרים והיא מעלה בהם קמפיינים ארציים. כך מנהל משרד הפרסום מו"מ אחד, הצעת מחיר אחת, חשבונית אחת ולמעשה כאב ראש אחד ולא רבים מול כל אתר בנפרד. משרדי הפרסום גילו את היתרון ורואים ב "ווסלאת" ערוץ מדיה חשוב, המתחרה בהצלחה בערוצי האינטרנט "המסורתיים" במגזר- אתר "פאנט" הגדול-מאד ואחריו שלושה-ארבעה אתרים המתיימרים להיות "ארציים".

מימד חשוב נוסף הוא ערוץ יחסי הציבור יח"צ, מארקום, marcom ועוד שמות נוספים או גוונים לכתבות המועלות ברשת ואינן פרסום ישיר במובן הרגיל. הקשר עם האתרים ומפעיליהם מאפשר לחברה להעלות את הכתבות באתרים. זאת כתמיכה בקמפיין באנרים או כקמפיין יח"צ עצמאי.

פרטים נוספים ופרופיל חברת "ווסלאת" כאן בקישור.

 ניתן לפנות ישירות אל ניר 052-6738487

ניר פלוטקין 

מנכ"ל "שער למגזר" - פעילות מקיפה במגזר הערבי.

http:/www.lamigzar.com/

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי