717לרקוד ולעוף-רשף ורגב לוי-הבימה717
צילומים-יחצ'ן
לא תמיד אמירת אי אמת פסולה.לפעמים היא נובעת מהרצון לא לפגוע,מסנטימנטים,מהנצחה או מכל סיבה טובה אחרת.
רשף לוי המחבר מוכיח זאת בעצמו.
הוא כתב לבד את המחזה אך הוסיף את שמו של אחיו רגב שנפטר ממחלה קשה כדי לכבד את זכרו.
אומרת ענת במחזה "אם אנשים היו אומרים את האמת אחד לשני העולם היה מקום אומלל מאוד".
רשף הנו הן מחזאי והן יוצר קולנוע וטלויזיה,קומיקאי וגם סטנדפיסט כאשר בכל עיסוקיו אלו זוכה להצלחה.
המחזה שמוצג כבר כמה חודשים בכורתו הרשמית נערכה אמש.
רשף עוסק בו בכמה נושאים עיקריים -יחסים במשפחה,יכולת האנשים לשקר לעצמם וגבולות הטירוף.
זאת דרמה הכתובה עם סוף טראגי המלווה בהרבה הומור,מצבים מבדרים ומצחיקים ויחד עם זאת גם מרגשת .
כמו במחזות ישראליים רבים אחרים שראיתי בזמן האחרון ,גם כאן זמן האירוע המשפחתי מקביל לפיגוע ,לפיצוץ,לפרוץ מלחמה וכו'.
רשף הסביר זאת ברצונו ליצור הקבלה בין הטירוף לפוצץ את עצמך במטרה להרוג אחרים, לבין הטירוף בתוך המשפחה ובכל זאת החיים בה נמשכים.
הוא קשר בין טירף עולמי ומשפחתי.
קשר זה נראה לי מלאכותי ,לא נחוץ והוא אינו מוסיף או גורע מההצגה אלא משמש כחלק מסיפור העלילה.
בשנת 2003 מתאספת משפחה לליל הסדר.יש סוד במשפחה זו.כולם יודעים אותו אך לא מדברים עליו.האמא-סנדרה שדה משקרת למשפחה כדי לא לגלות את הסוד .
הסדר נערך בבית המלון בנתניה שהוא בבעלותה.יוסי-הבן הבכור-נתן רביץ מנהל רומן עם ענת-נלי תגר שהיא חברתו של אחיו צעיר אסף-אושרי כהן -הנמצא כביכול באוניברסיטה בחו'ל לצורך לימודים.
לאסף אחות תאומה-אלה-רינת מטטוב- רקדנית בעבר אנורקסית היום.
לה חבר -עידן-אמיר הלל.
היא החרדה לאח התאום כי היא מרגישה אותו ולא שמעה ממנו זמן רב.
כאשר אסף מגיע לליל הסדר ללא הודעה מוקדמת מתברר שהמשפחה חיה כל הזמן בהסתירה את הסוד הגלוי לכולם שלא מדברים עליו.
אסף בא מבית חולים לחולי רוח ולא מחו"ל אך אין זה הסוד היחידי.
כאשר הכל מתגלה באין ברירה מגיע הסוף הטראגי.
אלון אופיר ביים את הדרמה ברגישות,הדריך את השחקנים כך שאנו מאמינים להם,משתתפים במתרחש ועוקבים בערנות לאחר הקורה להם.
הבימוי שלו נכון,מחושב מאוד וקיצבי ביותר.
ההצגה בעלת מתח פנימי, מלאת רגש,יש בה משחק מצויין של כל המשתתפים .העלילה מענינת ביותר,בנויה היטב אם כי חוזרת בוריאציה אחרת על נושאים שאנו ראינו בזמן האחרון בעוד מחזות ישראליים.
יש בהצגה ערבוב נכון שעשה אלון בין הצחוק והדמע,בין המבדר והטראגי,בין האמת והשקר.
מי הוא המטורף האם זה ששומר את הסוד כדי להיטיב עם מקורביו,כדי לשמור על שלמות המשפחה-האם,או אולי זה שרוצה להתחתן עם חברתו של אחיו-יוסי,או אולי זה שמקפיד על הלכות הדתיות ורוצה שגם האחרים יעשו כמוהו-נמרוד-עידן אלתרמן,או אולי באמת זה הנמצא כבר במוסד ומתנהג הכי רציונלי מכולם-אסף.
נהנתי ביותר ממשחק כולם.
סנדרה שדה היא וירטואוזית בהסתרת האמת והצגת השקר כאמת.משחקה מחושב מאוד ומוקפד מאוד.היא אינה משוגעת אך "משגעת" את כל המשפחה.היא סרקסטית וחדת לשון.כל שינוי במצב רוחה מורגש מיד בפניה ובמשחקה השונה.
היא צודקת כאשר אומרת שמאחורי כל אישה מצליחה עומד גבר שמפריע לה.
שרה -האם בגילומה ,מטרותיה כנות.היא דואגת למשפחה,לשמה הטוב,לילדיה וחושבת שגילוי הסוד יהרוס אותה ויוציא שם רע למשפחה.היא אולי טעתה בחושבה כך אך לדעתה המטרה היתה טובה.
היא אישה חזקה,שתלטנית,קרת מזג,עוסקת יותר מדי בעצמה .היא חולה מדומה כאשר צריכה לפעול בצורה הגיונית,מידית ונדרשת.
אשרי כהן משחק ברגש,בתבונה.יש הגיון במעשיו.הוא חביב ,שובב,ערמומי,כריזמטי. הוא הפיקח היחידי במשפחה.
עידן אלתרמן הוא הליצן ,הפילפל של ההצגה ועושה זאת בחן רב.משחקו מצויין.הוא רגיש ומרגש.
הוא הבן הלא יוצלח ,הבן הלא רציני,המוזר,הוא משמש בהצגה,בין השאר כהשתקפות הביקורת שיש למחזאי על החוזרים בתשובה,על המתחרדים.
נתן רביץ יוצא בשלום מהדילמה הקשה מה להעדיף אח או אהבה.הוא מעונין למראית עין לגלות למשפחה שעומד להתחתן עם החברה של אחיו אך מהסס,מתלבט,
אמיר הלל מעולה.יודע להיות מאופק,להבליג,להגיב כשצריך,"לשיר"היטב כ"תזמורת בצורת"עם נוכחות במה מרשימה.
חיים חובה משחקו ,הליכתו,הכל מחושב.הוא עיוור "אמיתי"בהתנהגותו,במשחקו ובתגובותיו.הוא עיוור לא רק מבחינה פיזית אלא גם בזאת שיודע את הסוד ואינו רואה ששמירתו על ידי האם תהרוס בסופו של דבר את המשפחה.
נלי תגר היא פרקטית ,מלאת מרץ,העזה,תשוקה.
רינת מטטוב מאופקת,משחקה מצויין,משכנע.
רשף לקח נושא רציני והוא עם כישרונו של הבמאי מגישים זאת בצורה קלה,בידורית מלאת צחוק המפיגה את המתח עד לנקודת השיא הבאה.
קורין אלאל כתבה מוסיקה מתאימה לאוירת המחזה.
התפאורה מיכאל קרמנקו המראה חלקים ממלון מתפורר,פיגומים ועץ מכוסה נילון ומשמשים יחד עם זאת כסמל למשפחה המתפוררת לא היתה לטעמי.אולי היא פתרה את בעיות מיקום וחילופי הסצינות אך לא היה בה חן ולדעתי אפשר היה לבנותה ביתר אסתטיות.
יש לפעמים כיעור יפה וכאן זה לא היה.
אורן דר עיצב תלבושות טובות וכך היתה גם התאורה של עדי שימרוני
לראות או לא לראות:הצגה מענינת,טובה,משוחקת ומבויימת היטב שהקהל יאהב.מומלץ לראות.
נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 07/10/2010 11:56
הרוצה לראות תמונות מההצגה אם הן לא פורסמו כאן יכול לראותן באתריELYBIKORET.022.CO.IL
אני מזמין אתכם להכנס לאתרי החדש בו ריכזתי ביקורות שכתבתי והתפרסו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות ,חיבורים שכתב פרופ' יוסי גמזו וחומר אחר
הכתובת ELYBIKORET.022.CO.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
