דיסלקציה, מאת – יוסי קרמר.
שאלה.
מהי דיסלקציה ?
תשובה.
דיסלקציה, מתבטאת בקשיים ובחוסר יכולתו של בן האנוש, להתאים את עצמו, לנורמה ולציפייה החברתית שנדרשת ממנו.
נורמה חברתית שיש לה שפת לאום, שכוללת בתוכה כתיבה וקריאה, שעליו ללמוד אותם.
דיסלקציה מתבטאת בשגיאות כתיב, איות, קושי בכתיבה, החלפת אותיות, קשיי קריאה והבנה, בלבול, קשיי למידה, ועוד.
ישנם הטוענים, שלקות למידה זו היא מולדת.
האם כך הדבר ?
מציאות זו שנוצרה ואובחנה, אינה משקפת את המציאות האמיתית.
כלומר, זה לא אומר, שמה שהחברה אבחנה, החליטה וקבעה שהוא הנורמאלי, זה הדבר האמיתי.
כלומר, במסגרת הנורמאלי החברתי, שהוחלט עליו, אז ילד, נער, בוגר שהוא דיסלקטי, הוא לא נורמאלי, כי קשה לו להיות כמו הנורמאליים.
למה זה קורה לו?
בגלל הקושי שבו הוא נתון, להתאים את עצמו לנורמה החברתית.
לכן, האבחנה יוצרת את הסטיגמה, דיסלקטי, אחד שיש לו קשיים.
אנסה להסביר:
תינוק בא לאוויר העולם, תוך כדי תהליך הגדילה וההתפתחות שלו, ההורים מלמדים אותו לדבר את שפת הלאום והוא מחקה אותם, ובשלב מסוים ההורים מתחילים גם ללמד אותו לקרוא ולכתוב.
כלומר, המטרה של ההורים, וכך זה עובר מדור לדור, היא שהילד, הנער שלהם, ידע ללמוד לקרוא, לכתוב ולדבר את שפת הלאום.
לאחר מכן, כשמגיע הגיל שעליו הוחלט, ההורים שולחים את הילד שלהם לבית הספר.
כך, מבחינתו של הילד ומהבחינה החברתית, בהמשך חייו הוא ילך לבית הספר, ושם הוא יוכל ללמוד, להתפתח ולהשתלב.
אבל, מה קורה כשהשפה שאותה מלמדים את הילד, היא אינה השפה האמיתית של המין האנושי?
כלומר, מה קורה לתינוק, לילד, לנער, שמנסים ללמד אותו הוריו והחברה, שפה שהיא אינה השפה האמיתית, שאיתה הוא צריך לתקשר כבן אנוש עם הוריו ובני מינו?
מה שקורה לו זה בלבול, שמוביל לפחד, חרדה, דיכאון, ייאוש, נחות, עצלן, לא משתלב, לא שייך, וחוסר יכולת שלו להבין מה רוצים ממנו בכלל, ואז הוא מאובחן, כדיסלקטי.
אם כך, מהי השפה האמיתית?
השפה האמיתית, היא שפת הטלפתיה.
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי.
התודעה היא מי שאנחנו.
לאחר התופעה שמוגדרת כמוות, התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף הפיזי.
שפת הטלפתיה מתבצעת כשדר אנרגטי, שמשודרת מהתודעה, כמסר הדומה לחלום, לסרט שמשודר, שמכיל בתוכו את כל מכלול הנושאים שרוצים להעביר כמסר, לתודעתו של מי שאנחנו מיעדים אליו את המסר.
לעומת שפת הלאום, שהדיבור נעשה באמצעות הגוף הפיזי של ויברציות של מיתרי הקול, שמכיל את האותיות, המילים והמשפטים, שאמורים להעביר את המסר, שנעשה באופן מוגבל בהשוואה לשפת הטלפתיה, כאשר הכתיבה היא ציור, תוצר דמיוני של סמלים, שיוצרים אותיות, שהופכות למילים, שהופכים למשפטים עם משמעות להעברת המסר.
עם שפת הטלפתיה, צריכים ההורים לתקשר עם הילד שלהם.
לכן, כתוצאה מקונפליקט תודעתי זה שנמצא בו הילד, הנער, שבין השפה הלאומית החברתית, שמלווה בקריאה וכתיבה, לבין שפת הטלפתיה נוצר פער.
כתוצאה מפער זה, לילד יש קושי, ואז מתרחשת לה תופעה שהחברה מגדירה אותה כדיסלקציה, הבלבול התודעתי שבו שרוי הילד, הנער, כשהבסיס לחינוך אינו מתאים לו.
ישנם ילדים, נערים, שההורים והחברה יכולים לחנך, לאלף, לתכנת אותם, ולהתאים אותם לנורמה החברתית בלי בעיות, וישנם ילדים, נערים שההורים והחברה מתקשים לעשות זאת.
כלומר, אותם הילדים, הנערים, שההורים והחברה אינם מצליחים לשנות אותם או מצליחים לשנות אותם חלקית, מצליחים לשמר לעצמם קצת מהשפה האמיתית, שפת הטלפתיה ומזהותם האמיתית, אם הדבר נעשה במודע, אך לרוב הדבר נעשה שלא במודע.
לכן, ישנם אנשים דיסלקטים, שהיכולות שלהם היא מעל היכולת הממוצעת, כשבדרך כלל הדבר מתגלה בגיל מבוגר יותר.
כלומר, שפת הלאום הנלמדת, מנתקת אותנו משפתנו האמיתית.
מסקנה:
תופעת הדיסלקציה מתרחשת וצצה לה, כאשר מנסים לחנך, לאלף, לתכנת את הילד, הנער, ללמוד שפה שהיא אינה השפה האמיתית שלו, ושאינה קשורה לזהותו האמיתית.
סיכום:
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית, המין האנושי אינו מודע לזהותו האמיתית, כתוצאה מכך, הוא גם אינו מודע לשפה האמיתית שבה הוא צריך לתקשר.
לכן, הוא יצר לעצמו מגוון רחב מאד של שפות, שהן בעלות כתיבה וקריאה ייחודיים לכל קבוצת אנשים מסוימת, שמגדירה את עצמה כך.
אבל, ישנם אנשים שאינם יכולים להתאים את עצמם לאותה שפת לאום, כיוון שהם מתקשרים בעזרת שפת הטלפתיה, והם מחוברים לעצמם, אך לרוב הם לא מודעים לכך, כיוון שהנורמה החברתית מחנכת אותם אחרת.
לכן, הם מבולבלים וחושבים שמשהו לקוי בהם, מה שלא נכון לחשוב.
שפת הטלפתיה היא השפה האמיתית שלנו.
ילד, נער שהחברה מאבחנת אותו כבעל דיסלקציה חושב שבו הבעיה, מה שלא נכון.
המסר במאמר:
שפת הטלפתיה היא השפה שבה אמורים לתקשר ביניהם כל בני האנוש בעולם.
לכן, הדיבור, הקריאה והכתיבה, מגבילים אותנו בתקשורת בנינו, מה שגורם לאי הבנה, ולא מאפשרים לנו להעביר את המסר באופן הברור, האמיתי והמדויק.
אבל, בעיקר הדבר גורם לעצירה שלא מאפשר לנו לעבור לשלב התפתחותי מתקדם יותר, ובעיקר להתחבר למי שאנחנו באמת, וללמוד לתקשר באמצעות שפת הטלפתיה.
בן אנוש, שמתקשה לתקשר בשפת הלאום שלו, שפה הנחשבת לנורמה חברתית, צריך להבין שדורשים ממנו להיות לא הוא, להבנתי ומניסיוני.
יוסי קרמר - מלווה ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.
לבלוג שלי - http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
דואר אלקטרוני - y_kramer@netvision.net.il
טלפון - 04-8224276.
אודות כותב המאמר:היי, שמי יוסי קרמר.לאחר שהתגברתי על התופעה הפיזיולוגית, שהחברה מגדירה אותה, ואשר נקראת סכיזופרניה בכוחות עצמי, וללא כל עזרה וללא כדורים, התהליך שעברתי גרם לי לכוון את עצמי לרוגע פנימי, ולהבין מהי זהותי האמיתית, מה שיפשר לי להבין את המציאות האמיתית שבה אני חי באופן שפוי וברור יותר, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית ורוחנית.פעם הייתי רגיש, אמוציונאלי והתייחסתי לחיים באופן שהוא אינו ענייני, מה שגרם לי לסבל.כיום אני שואף להיות רגוע, רציונאלי שמתייחס למהות ומטרת החיים באופן ענייני, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית ורוחנית, וזוהי זהותי האמיתית, וזוהי זהותו האמיתית של כל בן אנוש, להבנתי.ממליץ להיכנס לבלוג שלי ולקרוא את המאמר שכתבתי בנושא "סכיזופרניה".יוסי קרמר מייעץ למודעות עצמית והתפתחות אישית על המחקרים העצמאיים והמאמרים שערכתי ושכתבתי על רוגע, על שלווה, יחסים, זוגיות, אהבה, תודעה והגוף הפיזי, אבולוציה, דת, מיסטיקה ורוחניות, חיי חברה, מדע והיקום, פוליטיקה ואקטואליה ועוד. לבלוג שלי - http://blog.tapuz.co.il/yosikramer טלפון - 04-8224276.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



