תקנות האגרות החדשות- אכזבה למגושרים ומגשרים? 

תקנות האגרות החדשות- אכזבה למגושרים ומגשרים? בתאריך 18/5/2007, נכנסו לתוקפן תקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז - 2007 (שפורסמו בתאריך 18/4/2007). תקנות אלו מחליפות ומבטלות את התקנות הישנות- תקנות בית המשפט (אגרות)- 1987. מנגנון החזר האגרה שהיה קבוע בתקנות שהתבטלו היה חשוב ומשמעותי לעניין הגישור- מחד ערך כלכלי אשר הונח על השולחן ולעיתים אף הצטרף לקופה לצורך החישוב הכלכלי של תוצאת הגישור ומצד שני, תמריץ של מחוקק המשנה לעודד בעלי דין לפנות להליכים אלטרנטיביים ולסיים הליכים משפטיים בדרך של פשרה ו/או מחוץ לכותלי בית המשפט. האם ההבטחה/ ציפיה להחזר אגרה בתום הליך גישור היא הבטחה שנכזבה בעקבות התקנות החדשות? במאמר זה אנסה להשיב על שאלה זו. התקנות החדשות בנוסח אחר שלהן היו אמורות להכנס לתוקף כבר בשנת 2006, אך אישור התקנות לווה בהתנגדויות ובדיונים בועדת חוקה, חוק ומשפט. מנסחי התקנות החדשות קבעו כי מטרת התיקון הינה יעול הליכי הגביה של האגרות. עיקרן של התקנות החדשות: חובת תשלום אגרה ? העיקרון הבסיסי קבוע בתקנה 2 לתקנות ולפיו, "המביא הליך לבית המשפט ישלם עם הבאתו לראשונה, את האגרה הקבועה בתוספת, והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין". באופן משלים, מתייחסות התקנות החדשות לאגרה במצבים מיוחדים: הליכים שרואים את שוויים כבלתי ניתנים לביטוי בכסף (תקנה 3 המפנה לתוספת ושיעור האגרה נע בין 200 ל 954 ? לפי הענין); אגרה בעניין הליך שהחל בלשכת ההוצאה לפועל (תקנה 4); אגרה בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף (תקנה 5); שיעור האגרה בתביעה לסכום קצוב על פי התקנות החדשות (בדומה לתקנות שהתבטלו) בתביעה לסכום קצוב 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התביעה ולא פחות מ 625 ? (בבית משפט שלום) ו 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התביעה ו 1% מהסכום הנתבע בעבור כל סכום שמעל 20,000,000 ? (בבית משפט מחוזי ותובענה מנהלית). האגרה משולמת בשני חלקים: מחצית ראשונה ? בעת הבאת ההליך לבית משפט; מחצית שניה, עד 20 ימים לפני התאריך שנקבע לדיון לראשונה בהליך. יש להדגיש, המחצית השניה משולמת בתוספת הפרשי הצמדה. יצויין, בעל דין יהיה פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה אם ניתן בהליך פסק דין בהעדר הגנה או שההליך הובא בסדר דין מקוצר ולא ניתנה בו רשות להתגונן. כמו כן, הפטור מתשלום המחצית השניה חל במצבים ההליך בוטל, נמחק, או נסתיים בפשרה או באופן אחר, לפני שהחל הדיון בו, כאשר לא חלים המצבים המפורטים להלן בהתאם לתקנה 6 (ב). החזר אגרה כידוע לכולם, מנגנון החזר האגרה היה קבוע בתקנות הישנות (תקנה 15 (ב) (תחת הכותרת לתקנה- החזרת אגרה בשלמותה)) והתייחס לשני מצבים:

(א) הסתיים הליך בפשרה או בוטל או נמחק על ידי מגישו, הכל לא יאוחר מישיבת קדם המשפט הראשונה, תוחזר האגרה ששולמה, בניכוי הסכום הנקוב בפרטים 8(א) או 8(ב) בתוספת הראשונה, לפי הענין.

(ב) בית משפט רשאי להורות על החזרת האגרה אם הסכסוך הנדון בהליך הועבר להכרעה בבוררות או הסתיים בהסדר גישור כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק.

ההדגשה לעניינו היא כמובן במצב השני: לבית המשפט שיקול דעת להורות על החזר מלוא האגרה ששולמה עם פתיחת התיק ללא שום קשר עם המועד בו הגיעו הצדדים להסדר גישור בין אם בשלב קדם המשפט או בשלבים מתקדמים יותר. ומצד שני, הדגש הוא כי הדבר בשיקול דעתו של בית המשפט. ואכן נדירים היו הפעמים שבית המשפט לא הורה על החזר מלוא האגרה- בין היתר כתמריץ לעידוד השימוש בהליכי גישור. נקודת המבט של התקנות החדשות דומה אך שונה; גם בתקנות החדשות ישנם שני מצבים:

(א) מצב ראשון המתואר בתקנה 6 (ב) מתאר אירוע בו הסתיים הליך לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית באחד מן האירועים המתוארים בתקנה:

(1) ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו; (2) ההליך נסתיים בפשרה; (3) הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות; (4) הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר של גישור;

בקרות כל אותם אירועים המפורטים בתקנת משנה זו תוחזר האגרה ששולמה, בניכוי סכום המפורט בתוספת לתקנות (587 ? בבית משפט השלום; 1,000 ? בבית משפט מחוזי). (ב) המצב השני המתואר בתקנה 6 (ד) מתייחס לאירועים בהם הסתיים הליך בגישור או הועבר להכרעת בוררות, ולא חלה בעניין תקנה 6 (ב). בין אותם אירועים ניתן להערכתי, לכלול הליכים שהועברו לגישור והסתיימו בהסדר גישור לאחר ישיבת קדם המשפט השלישית. באירועים אלו, רשאי בית המשפט להורות על החזרת האגרה ששולמה, כולה או חלקה, בניכוי סכום כנקוב בתוספת (587 ? בבית משפט השלום; 1,000 ? בבית משפט מחוזי).

פטור מאגרה וגישור לעניין אגרות וגישור, אוסיף עוד התייחסות אחת רלבנטית והיא לתקנה 20, הדנה בעניינים הפטורים מאגרה. ס"ק 20 לתקנה זו מציין כי בקשה למתן תוקף של פסק דין לפשרה, הסדר גישור או פסק בוררות- פטורה מתשלום אגרה. לצורך הבהרה, מדובר באותם מקרים בהם התנהל הליך גישור עובר להגשת תובענה בבית משפט ואשר התנהל בהתאם לתקנות והצדדים בקשו להגישו לבית המשפט על מנת שיקבל תוקף של פסק דין. הוראות מעבר תקנה 23 לתקנות החדשות קובעת כי על הליכים שהסתיימו לפני יום התחילה (18/5/2007) יחולו התקנות הישנות ואילו על הליכים תלויים ועומדים ביום התחילה, יחולו כבר התקנות החדשות. האגרה שחלה היא אומנם לפי התקנות הישנות אך לא תוחזר אגרה שסכומה הופחת לפי התקנות החדשות ולא יחול פטור או החזר בהתאם לתקנות החדשות, למעט אם עילת הפטור או ההחזר קמה לאחר יום התחילה. לסיכום,

? ההסדר להחזר מלוא האגרה שהיה נהוג עד כה- בוטל. ? ההסדר החלופי מדבר על החזר אגרה בניכוי סכום בסיסי (590; 1,000 ?- בהתאם לערכאה) כל עוד ההליך הסתיים בגישור או בפשרה (וכן מצבים אחרים) עד לישיבת קדם המשפט השלישית. ? לבית המשפט שיקול דעת אם להחזיר אגרה, עת הסתיים הליך בהסדר גישור לאחר ישיבת קדם משפט שלישית. ? לשינוי בתקנות יש בעיקר חשיבות בתיקים לא גדולים, כאשר לרכיב החזר מלוא האגרה יש משמעות רבה מחד ותמרוץ להסדר מאידך; המשמעות שולית יותר עת מדובר בתיקים גדולים בהם החזר האגרה גם לאחר הניכוי יכול להגיע לאלפי ואף עשרות אלפי שקלים. ? על המגשר לציין את השינוי בתקנות כבר עת שיחת הפתיחה, שעה שהוא מידע את הצדדים/ בעלי הדין באפשרות כי אם יסתיים הגישור בהסדר תוחזר האגרה. לגישתי, הדגשה זו צריכה לבוא גם על ידי מגשרים שעד כה לא התייחסו בפתיחת ההליך לאפשרות של החזר האגרה וזאת מן הטעם כי יתכן וישנם צדדים המגיעים לגישור על פי ניסיון עבר של החזר אגרה ובעטיו עיקרו ההסתמכות. עם הדבר יתגלה בשלב מאוחר יותר- הדבר עלול ליצור אכזבה לא רצויה. ? על המגשר לכלול בהסדר הגישור נוסח אשר נותן מענה לתקנות החדשות ולא מפנה למנגנון אשר היה קבוע בתקנות שהתבטלו. להערכתי הניסוח צריך להיות ממוקד וברור על מנת שלא תשאר שאלת פרשנות של מי מהצדדים.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי