אינני סובל סדרות, ספרים וסרטים מרגיזים, מקוממים, או מדכאים.
אני מתכוון - פאק, בשביל מנת דיפרסיה + ג'ננה, הלא, כל שעליי לעשות, הוא להדליק את הרדיו על רשת ב' ולהאזין לדיווחים שם, זהו-זה, לא צריך יותר. אז - אם כבר אני:
יוצא מן הבית (מה שמחייבני להתלבש, רחמנא-ליצלן, ביותר מאשר סתם תחתונים);
נוסע כל הדרך, מכפר גבירול למרכז רחובות (אתם יודעים מה זה, עד שקו 16 א' מואיל, בטובו כי רב, אשכרה להגיע לתחנה??);
קונה כרטיס-קולנוע במחיר מטורף, בן שלושים וחמישה שקלים תמימים;
קונה פופקורן (אחרת זה לא סרט!!), במחיר מטורף גם-כן...
לעזאזל, אני לפחות רוצה קצת אסקפיזם!! לשכוח את המציאות מסביב, לשכוח קצת, היכן אני חי!!
אבל היום - דבר איום!! כי בכל השנים האחרונות, מה כבר קיבלנו, בבתי-הקולנוע?
סרט ברזילאי, "עיר האלהים", על חייהם משוללי-התקווה, של ילדי-הרחוב בשכונות-הפשע הברזילאיות;
סרט צרפתי, "כאוס", מז'אנר "כל הנשים קרבנות וכל הגברים מפלצות", הסקסיסטי והפמי=נאצי;
סרט ישראלי, "בופור", על סבלות-החיילים במלחמת לבנון הראשונה;
סרט ישראלי, "ואלס עם באשיר", על פשעי ישראל במלחמה הנ"ל;
סרט צרפתי (מופרך לחלוטין, אגב), "בית", על סבלות משפחה כפרית אומללה, שלצד ביתה, נפתחת לה אוטוסטראדה;
סרט אמריקאי וסרט יפאני, "גיבורי-הדגל" ו"מכתבים מאיוו-ג'ימה", על סבלות-החיילים במלחמת-העולם השנייה (ולתומי חשבתי, שלשם-כך תקעו, גם ל"יס" וגם ל"הוט", את ערוץ-ההיטלר - אופס, ההסטוריה?);
סרט ישראלי, "עץ הלימון", על סבלות-הפלשתינים, תחת הכיבוש הציוני;
סרט ישראלי, "עג'מי", על סבלות-היפואים, תחת הדיכוי התל-אביבי...
וואלעק די!!!!
די לדיכאון הזה!!!!!!!!!!!! חלאס!!!!!!!!!!
מדוע, לעזאזל, האפשרויות הקולנועיות כיום הן:
א' - קומדיית-חתונות מטומטמת, עם מג ריאן/קת'רין הייגל (כן, הרופאה ההיא מרוזוול, שהפכה לחייזרית שחטפה סרטן, או אולי להיפך - למי לעזאזל אכפת)/אשטון קוצ'ר/וכולי וכולי;
ב' - סרט-פעולה/אימה, רווי-אלימות עד כדי בחילה, על-מנת להחדיר עוד קצת רעל ברוטאלי לחיינו (חסרה לנו אלימות בישראל, באמת...);
ג' - סרט מרגיז/מקומם/מתסכל/מדכא, על כל סבלות מדוכאי-העולם וחלכאיו;
ולא דבר עוד?
די לטמטום - רוצים סרטים אינטליגנטיים.
די לאלימות - רוצים סרטים, בעלי רוח חיובית.
די לדכאון - רוצים סרטים אופטימיים!!!
עכשיו ומייד!!!
סופר, משורר, עורך, הוגה-דעות, פובליציסט, אינטלקטואל, מתרגם, רעיונאי ("קופירייטר"), מעצב והומוריסטן רחובותי מקורי ביותר, בעל עמדות שמאלניות אולטרא-רדיקאליות בכל נושא ונושא. בשנים 2005-2007 למדתי, באוניברסיטה העברית - הר הצופים (לימודי הודו, בורמה, רוסיה, פולין ואוקראינה, לשון עברית ומעט בלשנות כללית). יליד-רחובות (1975) והתגוררתי גם בתל-אביב (1998-1999 ו-2001), בבודאפשט (1998), בחיפה (2004-2005) ובירושלים (2005-2007). מרקסיסט, אנארכיסט, נודיסט, דאואיסט, רומנטי מאד, מחבק-עצים ומבטל-מגדר. מאמין בדת הפרדס.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
