אדי פרידמן - "מתבונן" תערוכת יחיד. בית האמנים חדרה
אוצר דר. אנטון בידרמן
הסיפור של אדי פרידמן מתחיל עם זיכרון ילדות טראומטי ותחושה עמוקה של "חסר"... יליד צ'כוסלובקיה, דור שני לניצולי שואה שבביתם נותרו לאחר המלחמה תמונות בודדות ... בתמונה אחת מצולם אחיו ואחותו שמעולם לא הכיר – הם נרצחו במחנה ההשמדה אושוויץ. תחושת החסר ותחושת הריק שחווה אדי הניעו אותו לתעד את עולמו ואת סביבתו.
בגיל 12 פגש אדי לראשונה במצלמה מסוג בוקס בראוני מבית KODAK. תגלית שהרעישה את עולמו ועוררה אותו לחיים. הצילום הפך לדרך חיים, ליומן ויזואלי מתעד מציאות וחוויות... בצילומיו נפגוש את הטבע על גווניו ודמויות אנושיות במצבים ורגעים מיוחדים... ב 1968 למד ועבד אדי כצלם בעיתון של אוניברסיטת תל אביב. במסגרת עבודתו נשלח לעיתים תקופות למסעות צילום בישראל וברחבי העולם. מסעות אלה נטעו בו את האהבה הגדולה לארץ ישראל – לאנשיה, לתרבויות, לאמנות ולנופים שעיצבו את עולמו ואישיותו.
כשבאים לדבר על צילום ואמנות חייבים אנו להזכיר את רולאן בארת - "מחשבות על הצילום" . בספרו האחרון חשוף בארת את הערכים המייחדים את אומנות הצילום. לדעתו, החוויה שמעניק הצילום שונה מהחוויות שמעניקות האומנויות האחרות כגון, הספרות, הציור והקולנוע. בנוסף לחוויה האסתטית המשותפת לכל האומנויות (קומפוזיציה, פרספקטיבה ועוד) הצילום מתעד מציאות ברגע ההתרחשות שמשך הזמן שלה הוא פחות משנייה.
החוויה של המתבונן בצילום נובעת מהידיעה שהוא שותף להתרחשות חד-פעמית שזכתה להנצחה... רגע הזיכרון מועלה לתחושה של השתתפות ש"זה היה אז ושם". עוצמת החוויה של המתבונן בצילום תלויה בסקרנותו לדעת מהי ההתרחשות, מה הנסיבות? מיהן הדמויות? וכד'... בנוסף נמצא בצילום פרטים התופסים לנו את העין ומפעים את ליבנו ובאותו הזמן מעורר בנו את הרצון לא רק לדעת על הדמויות אלא גם לפגוש אותם.
בצילומים של אדי פרידמן הפרטים טעונים במשמעויות המשקפות את הקשר הוויזואלי בין יהודים בעבר ובהווה, בין ישראל והתפוצות.... בתערוכה הנוכחית מציג אדי פרידמן רגעים אנושים במסגרת טקסיות יהודית. תמונות מסוימות מגלות את העוצמה שבין המאמין לסמליו... באחרות נבחין בגופם הפיזי הנמצא במצבים שונים...
נקודת המבט של אדי חותר אל המהותי, אותו רגע מיוחד שמתרחש במפגש עצמו וכתשוקת המבט העובר מהאובייקטיבי אל הסובייקטיבי והאינטר סובייקטיבי... המחשבות שלו על הצילום אינן מחשבות רציונאלית אלא פרי החוויה שבסופה נמצא את תנועת ידו של ילד המורה באצבעו על משהו כנה ואמיתי.... אדי מבקש למצוא בדמות המצולמת את ה"אני" העמוק ביותר שמעבר לעמידת ההתחזות מול המצלמה, מעבר למראה הצפוי ...דרך זו מקרבת אותו למבט של אהבה ללא מיצרים ללא העמדת פנים של הפרסונה מול המצלמה, כך הוא מגלה מתוכו את הסובייקטיביות של המבט המניח לעצמו לחוות...
כל זיכרון הוא ייחודי ואינו ניתן לשכפול... דומה כי מבעד לדממה הטעונה, כל אותם פרטים, אותם "פצעים" בעבודותיו של אדי פרידמן מרמזים על זיכרונם החמקמק של אותם סיפורים אישיים, אינטימיים ואנושיים של "חסר" שחווה בילדות ועם ההחלטה והצורך לתעד... מוטיבים אלה מלווים את התערוכה כולה. צילומיו משקפים את פנימיותם של המצולמים, אל מעבר לבבואה המשתקפת מהצילום. בנוסף, משתקפת אישיותו ורגישותו של אדי שמבחין ומזהה רגעים אנושיים מיוחדים אלה... הוא קורא לרגעים אלה – "ללמוד לזכור" "ללמוד לקוות"... צילומיו הם משאלה של התרבות הנמצאת בתנועה מהממד הרציונאלי אל הממד הרגשי- חוויתי, כדיאלוג מהאני הצופה אל העצמי החווה ובשפת הקבלה זו התנועה מהאור המקיף אל האור הפנימי.
קישור ליוטיוב
http://www.youtube.com/watch?v=v48EACmVfvY
פתיחה: 9 לאוקטובר בשעה 20:00
נעילה: 4 לספטמבר
Dr. ANTON BIEDERMANN is a Painter, Sculptor, Art teacher and lecturer, artistic project producer in Israel and abroad, Manager and Curator of the Art School and Gallery ?Studio Oman?- Hadera, Israel. http://enter-system.com/site/index.asp?depart_id=63175 http://www.art-studio.co.il> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
