אחד הדברים המקוממים ביותר בטיפול באלימות במשפחה הוא העובדה המצערת שלקורבן אין סעד ראוי לאחר שנפגע. כליאת התוקף עשויה להגן על הקורבן ועל קורבנות פוטנציאלים אחרים וייתכן שאף נוסכת במי שנפגע תחושת סיפוק, אך עם הכניסה לשגרת החיים הוא נותר ספון במצבו הקשה כשהוא זקוק לסעד ועזרה ואין מי שיספק לו אותה.
לאלימות במשפחה ישנם שני צדדים: התוקף והקורבן. איתי בן דרור דקר בסכין את שלושת ילדיו הקטנים על מנת להתנקם באשתו לשעבר. באורח פרדוקסלי, הרצח האכזרי השתלם לבן דרור כלכלית: הוא אינו זקוק לשלם לגרושתו את דמי המזונות אותם אמור היה לשלם כשילדיו עוד היו בין החיים. יתרה מכך, ואולי מזוויע מכך, אשתו, ולמעשה כל מי שמשלם מיסים במדינה, מממן את אותו רוצח שפל. וכך הפכה האם, הקורבן, ממי שזכאית לתשלום מהאב הרוצח, למי שמממנת אותו מקופתה הדלה ממילא.
הגיע הזמן לשנות את הטיפול בעברייני משפחה, כך שהעונש שלהם יפצה ולו במקצת את הקורבנות. עברייני משפחה צריכים להכיר בעובדה שיש מחיר, כלכלי וכואב, לאלימות בתוך המשפחה. לאחר שעבריין המשפחה הורשע בבית המשפט (בתיקי אלימות קשים כמו אונס ורצח) הוא יידרש לשלם "מס אלימות" כואב, חריג ומרתיע מכלל נכסיו והכנסותיו ויעביר אותו לקורבנותיו ולמימון שהותו בבית הכלא. עם צאתו מבית המאסר יופחת המס בהדרגה, אך על העבריין יהיה לשלם מכספו לקורבנותיו את הטיפולים, עוגמת הנפש והחזרה לחיים אותם הוא עקר במו ידיו, גם לאחר שעזב את בית האסורים.
הטיפול בעברייני המשפחה מצוי כבר תקופה ארוכה בסטגנציה, ללא עונשים מרתיעים וללא טיפול הולם בקורבנות, לעיתים רבות מדובר בחסרי ישע. הגיע הזמן להעיר את המערכת ולהעניש את העבריינים גם באמצעות ענישה כלכלית.
חישבו על מצב בו מי שביצע את המעשה הנורא מכל לא יוכל לשקם את חייו לאחר ריצוי עונשו בכלא, מבלי שהממון שצבר בחייו יועבר לקורבנות שגדע את חייהם. גם אם לא מדובר בעונש שעשוי להשיב את הגלגל לאחור, הוא עדיין בבחינת עשיית צדק למי שבמקרים כה רבים נמנע מהם הצדק.
המטרה היא להפוך המנטרה החלולה "האסיר שילם את חובו לחברה" לבעלת משמעות. רבים עשויים לגלגל את עיניהם ולתהות אם לא מדובר ב"קניית צדק", התשובה לכך מחולקת לשניים: ראשית, הקנס הכספי מתווסף לעונש המאסר ואינו מחליף אותו בשום צורה או דרך, אלא מהווה נדבך נוסף בדרך לשיקום הקורבן ולתשלום לחברה שהתוקף נדרש לשלם בגין מעשיו. שנית, הכספים שיועברו לקורבנות לא יתקנו את מצבם הנפשי והפיזי אך יוכלו להקל עליהם ולו במקצת. נראה שמצב בו התוקף הוא זה שמשלם את טיפוליו של הקורבן הוא לא רק בבחינת "צדק פואטי" כי אם כזה שעשוי לעורר בתוקף רגש של שותפות בתיקון דרכיו. נוצר בעצם מצב בו הוא לוקח, באופן עקיף, חלק בתיקון של מה שהרס וקילקל.
מיסוי חריג וכואב של עברייני אלימות במשפחה עשוי לגרום למי שחושב לפגוע בקרוביו לשקול את מעשיו שוב ושוב. חשוב לציין שאין מדובר בקנס כספי בדומה לעבירות תנועה, כי אם במיסוי חריג על כלל ההכנסות והנכסים, מס שעשוי לגרום לחלק מהעבריינים הללו לשקול היטב את צעדיהם לפי שיבחרו לרצוח או לאנוס. חשוב לציין כי מדובר בעונש חריג ששמור למעשים חריגים בלבד. גם אם הוא לא ימנע את כל מעשי הרצח במשפחה הוא עשוי להקל, ולו במקצת, על חייהם המצולקים של הקורבנות ואולי לסכל את הרצח הבא.
• הכותבת היא עו"ד, מייסדת ומנכ"לית ארגון 'משפחה חדשה'.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
