בריאת העולם נעשתה לתכלית ולמטרה על פי תכנית אלוקית
"בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ"-כך פותחת התורה את סיפור בריאת העולם.
"לפי התפיסה היהודית סיפור הבריאה אינו בא לתת עובדות, ואין זה מתפקידו לספק אינפורמציה על בריאת העולם ולענות על שאלות פיסיקליות וגיאולוגיות. השאלה אם העולם נברא או לא כלל אינה קיימת. הידיעה כי העולם נברא קיימת כבר בתודעה עוד לפני שמתחילים לקרוא את התורה. אנו יודעים זאת ידיעה מוקדמת משום שקהל היעד של התורה הוא עם ישראל, שאצלו כבר קיימת הידיעה המוקדמת כי העולם נברא"[הרב שרקי].
בריאת העולם הוא שם כללי למיתוסי בריאה דתיים בעלי אלמנטים על-טבעיים המתארים כיצד התחילו היקום והחיים שבו, ובפרט כדור הארץ והאנושות, לרוב כפעולה מכוונת של "בריאה" על ידי אל אחד או יותר.
תיאור בריאת העולם כפי שהוא בתנ"ך מקובל הן על ידי היהדות והן על ידי הנצרות, ואף בתיאור בריאת העולם במסורת האסלאם יש דמיון רב לתיאור התנ"כי.
בריאת העולם מופיעה בספר בראשית בפיתחו של ספר התנ"ך. עפ"י הקבלה[הסברו של הרב לייטמן]:"המפץ הגדול אירע לפני 14 מיליארד שנה. סיבתו: ניצוץ של האור העליון הגיע לרמתו הנמוכה ביותר במעטה של אגואיזם. הניצוץ הכיל בתוכו את כל החומר והאנרגיה של העולם שלנו, שמהם התפתח אחר כך כל היקום.
לפני כ- 4 מיליארד שנה, כתוצאה מהתעבות חלקיקים, הופיע כדור הארץ. במשך כמה מיליארדי שנים כדור הארץ התקרר, עד שנתהוותה האטמוספרה והחיים . כל הפעולות הן תוצאה של יישום המידע, שנמצא באותו ניצוץ אור ראשוני. לאחר הטבע הדומם, הופיע הצומח, החי והאדם, הכול לפי הסדר. כמו בתיאוריית דאווין, אלא שסיבת ההופעה של כל פרט בטבע היא לפי המידע שהיה מושרש מלכתחילה בניצוץ האור. כלומר בתוך ניצוץ האור, מלכתחילה היה מוטבע כל המידע אודות היקום שלנו".
אגדת הבריאה בבבל העתיקה הנקראת :"אנומה אליש", שפירושו "בעת ממעל". על פיה,היו בראשית "מי תהום", יצור זכרי בשם "אפסו", אל השמים, ויצור נקבי בשם "תיאמת" שהייתה אלת האוקיינוס הקדום -הקיים מאז ומתמיד, ואויבתו האדירה של האל הבורא. באגדה הבבלית מסמלים אפסו ותיאמת את יסודות הגבריות והנקביות במין האנושי; מתיאמת נולדו האלים, ומגופה נוצר העולם.
לפי האמונה המצרית העתיקה, אבי האלים, רע, בעל ראש הנץ, אשר היה גם אל השמש, בקע מתוך ביצה וברא את העולם בעזרת ילדיו ונכדיו.
אגדה כנענית מספרת שבראשית היו הזמן, החמדה והערפל. מזיווג ה"חמדה" עם ה"ערפל" נולדו ה"אוויר" וה"רוח", מהם נוצרה "הביצה" - היא ה"ביצה הקוסמית", או "ביצת העולם", ממנה נבראו כל הברואים.
היוונים מתארים את בריאת העולם כאילו נוצר מתוך הכאוס ["תוהו ובוהו"].וממנו נוצרו לראשונה הארץ [גאיה], וממנה השמיים [אורנוס]. מזיווגם נוצרו בתחילה מפלצות בעלות מאה זרועות, לאחר מכן הקיקלופים, בעלי עין האחת, הגיגאנטים הענקיים, ולבסוף הטיטאנים. במיתולוגיה היונית האלים הם ההסבר להנהגת המציאות, הכול מקורו באלים. כל האלים הינם צאצאים של אלים גדולים יותר. זאוס למשל, הוא בנו של אל שקדם לו – קרונוס, שהוא למעשה כינוי של הזמן. קרונוס עצמו הוא בנם של שני אלים גדולים יותר: אורנוס וגאיה, שהם למעשה הזוג הראשון, מעין שמיים וארץ. כאשר אורנוס וגאיה עצמם הם ילדיו של האל כאוס, שכשמו כן הוא – תוהו ובוהו. ולפני כן אין שום דבר.
אפלטון מתאר את בריאת העולם,כמעשיו של אל יחיד שהיה כמעין אדריכל, המתכנן את העולם בהתאם לעקרונות הנדסיים ואסתטיים.מעשה היצירה מתואר באופן טכני .
הפיסיקאי איינשטיין סבר שלפני המפץ הגדול - הזמן כלל לא היה קיים.
מתוך כתבי האר"י: "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות ולא היה מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל, אלא הכול היה ממולא מן האור הפשוט ההוא...והנה אז צמצם את עצמו אין-סוף בנקודה האמצעית אשר בו באמצע ממש, וצמצם האור ההוא ונתרחק אל סביבות הנקודה האמצעית ואז נשאר מקום פנוי ואוויר וחלל ריקני. ואז המשיך מהאור אין-סוף קו אחד ישר ובמקום החלל הוא האציל וברא ויצר ועשה את כל העולמות כולם."
לפי תפיסת היהדות את הבריאה, אכן היה תוהו ובוהו בעולם, אי סדר קשה וחמור מאוד, אך מקורו של הבלגן הגדול הזה הוא בראשית שקדמה לו. הייתה ויש תוכנית אלוקית לבריאה, והתוהו ובוהו הוא רק חלק מהתהליך. יש תכלית לבריאה ומכיוון שכך,ניתן לדעת בוודאות מוחלטת שיש לו גם אחרית, שיש מטרה ומשמעות לעולם. זוהי משמעותה של הראשית: יש אחרית, יש לאן להגיע. זוהי הסתכלות אופטימית על העולם, יש לאן ללכת וההליכה אינה לחינם
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/
>מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



