מראה עיניים.
בתי עלמין באירופה שונים במראה שלהם מרוב בתי העלמין שבארץ. כיוון שיבשת זו בכללותה יותר ירוקה ויותר גשומה מארץ ישראל הדבר משפיע גם על בתי עלמין שבהם ניתן למצוא עצים אדירי צמרת, שיחים ופרחים ואפילו מדשאות. רוב בתי העלמין בארץ נראים אפורים וזעופים ביחס לאלו שבאירופה. הרבה פעמים נדמה לי שבארץ בתי עלמין הם מעט כועסים ואילו באירופה הם אמנם רציניים אבל ללא הזעף שמאפיין את בתי העלמין שבארץ. ישנם בתי עלמין שנראים כמו פארק: ספסלים ופינות נוי, מדשאות ופרחים מעוצבים. הקברים טובלים בעלים ירוקים בקיץ וטובעים בין עלי השלכת המוזהבת בסתיו. אם ניקח לדוגמה את בית העלמין פייר לשז בצפון פאריז הרי שנבין מדוע הוא הפך ליעד אהוב על תיירים. אין זה רק בגלל האנשים המפורסמים שקבורים בו – מאיזולד ועד ג'ים מוריסון – אלא גם בגלל המראה החיצוני שלו, השבילים המתפתלים בין עצים ואחוזות קבר, אנדרטות ופסלים לצד ערוגות פרחים ונקודות תצפית. לרגע אפשר לשכוח שמדובר בביתם של המתים ולחשוב שזהו גן עדן לתיירים.
אופי.
אולי המראה של בתי עלמין באירופה משפיע על היחס של אנשים אליהם ואולי זה פשוט האופי האירופי ותפיסת העולם שגורמים ליחס הידידותי שיש לאנשים שם כלפי בתי עלמין. נדמה שאין תחושה של ניתוק בתי העלמין מהסביבה שבה הם נמצאים. ההיפך הוא הנכון: אנשים עוברים דרך בתי עלמין כדי לקצר את הדרך והדבר נראה טבעי לחלוטין. אנשים גם יעצרו במקום, ישבו על ספסל ויקראו ספר או עיתון. היו כמה מקרים שכסטודנטים בפאריס אכלנו ארוחת צהריים בתוך בית עלמין ואפילו שתינו יין ואיש לא ראה בכך מעשה פסול. בתי עלמין נראים לפעמים כחלק בלתי נפרד של העיר, מעין שטח ציבורי שבו אפשר לבוא ולנוח ולהביט מסביב. בתי עלמין הם לא רק מקום של אבל ושל צער והם לא שמורים למתים. בתי עלמין שייכים גם לחיים שיכולים לבוא אליהם ללא חשש ולנצל את השטח הציבורי הפתוח והמטופח. האם הדבר נובע מתפיסה שונה של המוות ויחס אחר למתים? קשה לענות על השאלה הזו וייתכן שאין לה תשובה מספקת. בינתיים אפשר פשוט להסתפק בביקור מהנה בבתי עלמין באירופה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



