ניהול מדינה הרסני עד מוות
מאת: נסים גבאי
התלבטתי קשות באם לפרסם את המקרה הנוסף הזה בו נתקלתי באטימות השלטון והבירוקרטיה ההרסנית של מערכותיו, כאשר בסופו של דבר הבנתי שאין מנוס מלהוציא את הדברים לאור, ואת ההחלטה קיבלתי בידיעה ברורה שאסור להסתיר עובדות קשות כאלה מהציבור הרחב.
הכל החל בהחלטה אישית שלי לעשות מעשה כדי לעזור בהפחתת הקטל בדרכים, מכיוון קשה יותר, הכל בידיעת הנתונים הבסיסיים שמדינת ישראל לא נקפה אצבע מעולם בנושא הכאוב הזה שקובר כמעט מידי יום קורבנות – ואשר סך כל מספרם גדול הרבה יותר מאלה של הנופלים בכל מערכות ישראל.
החלטתי לפנות את עומס חיי המתחיל ב-4 לפנות בוקר ועד שעות הלילה המאוחרות (עבודה במיני חווה שיש לי, עבודה שיגרתית ברשת מזון, ופעילות חברתית מגוונת) – כדי לצאת ולהרצות לפני תלמידי התיכון בישראל שזה עתה קיבלו את רישיון הנהיגה (או שאו טו טו הרישיון בידיהם) והם בדרכם לחיים אזרחיים מלאי תקווה לאחר 12 שנות לימוד והתנהגות נערית לא תמיד בדרג האחראי ביותר.
מהות החלטתי: אם מדינת ישראל מסירה אחריותה מביצוע מהלכים מקצועיים מתחייבים להפחתת הקטל בדרכים, כנראה שמישהו אחר צריך לקום ולעשות מעשה - מהכיוון הנגדי. הדרך היעילה ביותר מבחינתי בנתונים אלה היתה להגיע לאותם צעירים שעומדים להכנס למעגל האימה בדרכים, להכינם לנהיגה נכונה, ולעתיד בטוח יותר.
פניתי בכתב למשרד החינוך, והצעתי עצמי כמומחה תחבורה מוכר, ומרצה בכיר לנהגים.
משרד החינוך חקר, מצא כי טוב, וזומנה לי ישיבה עם מספר גורמים בתחום התחבורה בישראל במשרדה של הד"ר רחל רותם בירושלים - מנהלת האגף לזהירות בדרכים במשרד החינוך.
הישיבה זומנה כיד הגורל בדיוק ביום בו אמור הייתי להגיע בלאו הכי לירושלים ולהופיע בפני וועדת הכלכלה של הכנסת שעל נושאה: בטיחותם של רוכבי האופניים בישראל לנוכח התאונות הקטלניות המתרבות בזמן האחרון, ולבטח לאחר מותו של בנו של שופט ביהמ"ש העליון בדימוס מר חשין. כקוריוז: כאשר התברר לגב' רותם שאני בדרכי לישיבת הוועדה בכנסת, התפלאה שלא פנו אל משרד החינוך לצורך ייצוגם בוועדה... דבר שתוקן מאוחר יותר באופן מיידי.
הישיבה אליה זומנתי במשרד החינוך התנהלה ב"כבדהו וחשדהו". מחד, הודתה הגב' רותם שהרקורד שלי בתחום התחבורה מרשים, ואפילו אימתתי בנוכחותי את התאוריה שבנתה עליי – אבל מאידך, אינני מורה במקצועי ולכן אצטרך לעבור פרוצדורה בירוקרטית דרך הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
כמוסכם נוצר הקשר ביני ובין הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, והובטח לי כי בקרוב יפנו אליי לצורך המשך טיפול.
ביום 04.07.10 פנה אליי מר יואב שאול, בהגדרתו: מפקח ומרכז הוועדה לאשור פעילויות זה"ב לבתי ספר אגף זה"ב במשרד החינוך. בפנייתו ביקש ממני: "אנא הכן דוגמת הרצאה בכתב, ושלח לי במייל כדי שאקרא ואח"כ אעבירו הלאה לבדיקה נוספת".
עשיתי כדברו. התישבתי, כתבתי, הבהרתי, ושלחתי לו במהירות האפשרית.
עוד באותו יום הגיעה תשובתו של מפקח יואב שאול: "שלום מר גבאי, החומר התקבל בתודה ונשלח לקריאה נוספת. עם חידוש הלימודים בשנה"ל הבאה ניצור קשר עמך. תודה לפנייתך, יואב שאול, מפקח זה"ב".
עבר כל יולי. חם. חם מאוד.
עבר כמעט כל אוגוסט. חם. חם מאוד.
ב-30 לאוגוסט הגיעה פנייתי הבאה של המפקח יואב שאול ממשרד החינוך:
שלום רב, פניה זו הינה בעקבות פנייתך לרשות הלאומית, לאישור פעילות בפני תלמידים בבתי ספר במערכת החינוך בנושאי הזהירות והבטיחות בדרכים. אודה לך אם תואיל לשלוח אלי במיל חוזר את המתבקש כמפורט:
1. אם תוכן הפעילות מבוסס על תמליל קבוע מראש, כדוגמת הצגה, הופעה, יש לשלוח את התמליל המדויק בקובץ וורד כפי שיוצג בפני התלמידים.
2. אם הפעילות הינה הרצאה, סדנה, שיחה, מפגש - יש לפרט את הפעילות בהתאם לראשי הפרקים כמפורט: א. נושא ב. רציונאל ג. מטרות ד. גילאי אוכלוסיית היעד/כיתות ה. מבנה הפעילות ו. אופן ההדרכה ז. אמצעי הדרכה ח. מקצועיות המפעיל בתחום ט. משך הפעילות י. התאמה למגזר: (ממלכתי וממ"ד, חרדי, שאינו יהודי)
3. יש לקבוע את הפעילות כמתאימה לאחת מהחטיבות החינוכיות בלבד: א. חטיבה צעירה (גני ילדים) ב. חטיבה יסודית (א'-ו') ג. חטיבת ביניים (ז'-ט') ד. חטיבה עליונה (י'-יב') ה. חינוך מיוחד
4. החומר יועבר לעיון גורמי המקצוע. בהתאם להמלצתם, תוזמן לקיים את הפעילות בפני תלמידים ובפני חברי הוועדה, באחד מבתי הספר ברחבי הארץ.
5. יש לשלוח את החומר עד 3.10.2010 קבלתו באמצעות אישור חוזר במיל.
בכבוד רב יואב שאול מפקח מרכז הוועדה לאשור פעילויות זה"ב לבתי ספר אגף זה"ב משרד החינוך
בקיצור: אנא מר גבאי, גש לאוניברסיטה, עשה תואר שלישי בהגשת בקשה חוזרת למשרד החינוך, ואז... "נתקדם".
עניתי למר יואב שאול, מיידית, עניינית, ומידתית: "הרי דיברנו כבר על הצעתי עם הד"ר רחל רותם במשרדה. אח"כ ביקשת ממני הרצאת דוגמה, ואישרת קבלת החומר. כעת אתה כותב לי, רגע לפני תחילת שנה"ל, אחרי שכל הקיץ נעלמת כאילו בלעה אותך האדמה, לכתוב הרצאת דוגמה... ומפר הבטחתך להזמינני להרצאת דוגמה לפני תלמידים מיד בתחילת שנה"ל?".
מר יואב שאול חזר אליי טלפונית: "תראה מר גבאי... אלה הנהלים... אתה חייב לפרט... אתה מבקש להיות ספק שלנו...".
"סליחה" תקפתי את האיש בעדינות, "אני לא ספק שלכם, ולא איש הנותן שרותים כאלה ואחרים למשרד החינוך. באתי עם הצעה מיוחדת, עברתי וועדת קבלה מהדרגה הבכירה ביותר, וכעת אתה כנציג המדינה שלא נוקפת אצבע להפחתת הקטל בדרכים – מביא לי רשימת מטלות אינסופית כדי שאולי אי פעם אוכל להשתלב במערכת?".
האיש הקבוע וטבוע בניירת ממשלתית, בבירוקרטיה, ובכל מיני נהלים עוקפי מהות – לא הבין או שכן הבין שנקלע לאזרח הרחוק ממנו שנות אור, וכל מטרתו של המתנדב לנושא (בתשלום) להגיע ולעשות עבודת קודש.
חזרתי טלפונית למשרדה של המנהלת הד"ר רחל רותם והשארתי לה הודעה המעדכנת אותה במה שעובר עליי במסגרת מאמציי להגיע ולהרצות בפני תלמידי התיכון בישראל.
מי חזר אליי?
נכון. האדון יואב שאול.
עוד שיחת חרשים... ומרגע זה כל היוזמה הברוכה הזו שצמחה מרצון כן לעזור בתחום כה חשוב... כנראה יורדת לטמיון.
תחי מדינת ישראל.
לוחם חברתי ברשויות ובכלל. מומחה תחבורה, מנהל ועורך מקומון לשעבר, מנהל מכירות. נשוי ואב לארבעה מופלאים. עיינו בבלוג שלי: http://nissimgabbai.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
