מדי שנה, בחודשים מרץ - אפריל מגיע האביב ועמו עונת האירועים השונים למיניהם. פתאום אתם מוצפים בהזמנות לגני אירועים ואולמי שמחות כאלו ואחרים - החתונה של הבן דוד, הברית של הבן של החבר מהצבא וכד'.
אך בואו נודה באמת - לרבים מן האירועים הללו אין לנו ממש כוח ללכת, אך אנחנו הולכים בכל זאת, כי לא נעים להבריז... גם אם מדובר בחתונה של הגיס של הבן דוד מדרגה שלישית, מישהו שבקושי פגשנו בחיינו, כמעט לעולם לא נעז לומר לא ולהבריז, נכון?
ההתמדה בהגעה לאירועים אליהם אנחנו מוזמנים, גם אם הם לא ממש באים לנו בטוב, היא תכונה חמה וראויה להערצה המאפיינת ישראלים באשר הם. אך אין צורך תמיד לסבול באירועים אלו במשך שעות רק לשם הנימוס. קיימות דרכים רבות אשר פותחו בידי טובי המוחות שלנו לאורך הדורות, על מנת לצמצם למינימום את אי הנעימות הכרוכה בשהייה מאולצת באירוע שלא ממש מדבר אלינו.
הדבר הראשון שחשוב ביותר לזכור, הוא כי הגענו לאירוע מלכתחילה על מנת לגרום למכר או קרוב משפחה כזה או אחר שלנו להרגיש טוב יותר ולתרום לשמחה הכללית שלו ביום זה אשר כל כך משמעותי עבורו. לכן, המטרה העיקרית, עוד לפני ההתחמקות הביתה, צריכה להיות לגרום לו (לבעל השמחה או לפחות מי שהזמין אותנו) להרגיש טוב - אחרת, למה בכלל לטרוח להגיע לאירוע...
לאחר לחיצת היד והברכה המסורתית בכניסה, כדאי שתנסו לפחות עוד פעם אחת במהלך הערב לבוא עם מי שהזמין אתכם במגע. בממוצע, בא בעל השמחה במגע בין פעם אחת לפעמיים עם כל אחד מן האורחים לאורך כל הערב. אתם יכולים לדאוג כי בנוסף לברכה המסורתית בכניסה לאירוע, הפעם השנייה בה הוא נתקל בכם תהיה זריזה ויחסית בתחילת האירוע. כך, גם אם תתחמקו ותברחו הביתה בשלב מוקדם יחסית,סביר להניח כי זה לא ישנה כל כך - בעל השמחה ממילא עסוק עד מעל לראש עם מאות האורחים השונים, ובסופו של דבר הוא יזכור לא רק שבאתם, אלה גם שהחלפתם מילים במהלך האירוע. כך, בזכרנו, הייתם שותפים מלאים בשמחת האירוע, אפילו אם בפועל ברחתם לאחר שעה בלבד...
באופן כזה ניתן לעלות על "טריקים" רבים נוספים ופשוטים לחלוטין, אשר מטרתם להוציא את כולם מבסוטים - בעל האירוע יזכור אתכם כמשתתפים פעילים בשמחה שלו וכנוכחים בולטים בגני אירועים בכלל, אתם תזכו להתגנב הביתה לאחר זמן קצר יחסית, וכולם יהיו מרוצים.
רק אל תברחו לפני האוכל כמובן...
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



