כלכלת משאבים 

כלכלת משאבים היא מושג מורכב שמטרתו להציג את האפשרות לכלכל את המשאבים שלנו, לאחר שאימנו את עצמנו לזהות אותם ולהכיר אותם ובהם, ובערכם עבורנו ועבור הזולת ולגבש חשיבה חדשנית פורצת דרך שראשיתה ברצוי, בעתיד. כלכלת משאבים היא דרך לעיצוב המציאות העסקית-כלכלית.
קיימות תיאוריות ניהוליות לכל משאב אשר מציעות פרדיגמות לגבי אופן ניהולו. כל תיאוריה מציעה פרדיגמות, ומציגה מודלים ניהוליים ההולמים אותה ? ניהול זמן, ניהול תקציב, ניהול אנרגיה, ניהול ידע, ניהול מקום, ניהול ציוד וכמובן ? עיצוב התדמית של בעל ה"שם", המוניטין שלו. המושג כלכלת משאבים מבוסס על הנחה כי ניתן להקיש מניהול משאב אחד לניהול משאב אחר, לגזור חשיבה מתיאוריה אחת לרעותה, כך שאת תפיסות הניהול השונות לגבי משאב נתון ניתן להחיל גם על המשאבים האחרים, גם אם מדובר ביחידות מדידה אחרות. ניתן להחיל את החשיבה על ניהול תקציב המתמודדת עם תזרים המזומנים על ניהול הזמן הנמדד בדקות ושעות ועל ניהול המקום הנמדד במטרים רבועים ועל ניהול האנרגיה הנמדדת בפניות רגשית, על הציוד הנמדד ביחידות טכנולוגיות/מכונות ועל הידע שמקובל לייחס ל I.Q ו/או לניסיון המקצועי ולרמה האקדמית, ולמדוד בכמות המידע ואיכותו, וכן הלאה לגבי כל אחד מהמשאבים. ומכיוון שאנחנו מנהלים את המשאבים שלנו בהתאם לפרדיגמות שלנו, ובהתאם לערך שאנחנו נותנים להם. לכן, יש להניח שהדפוסים שאנחנו מחזיקים בהם מופעלים באופן דומה בניהול המשאבים כולם. בהנחה שאת המשאבים רצוי לנהל ולא להתנהל על ידם, הרי מומלץ, גם פה, לבחור פרדיגמות מקדמות ומשרתות.
המושג כלכלת משאבים מתייחס לניהול המשאבים כניהול כולל ומערכתי ? כלכלה בין המשאבים. זוהי תפיסה ניהולית ששימוש כולל שלה בחיי היומיום, הן האישיים, הן המקצועיים, והן העסקיים שואף למקסימום תפוקה במינימום השקעה. כלכלת המשאבים ככלי להתנהלות מתייחסת לניהול המשאבים כמערכת כוללת, מעין "קופת משאבים", שבמקרה שלנו, בעולם העסקי חותרת לאיתור שווה הערך הכספי של המשאבים. במובן זה אנחנו מדברים על כל מגוון המשאבים: זמן, מקום, ציוד (הכולל גם את גופנו אנו), אנרגיה, כסף, ו.... מוניטין. למעשה, מדובר בתפיסה בעלת שני מימדים:
חשיבה רוחבית המייצרת חתך בין המשאבים
חשיבה אורכית הרואה בניהול משאבים תהליך המתרחש בזמן
המושג כלכלת משאבים מתייחס לניהול המשאבים כניהול כולל ומערכתי ? כלכלה בין המשאבים, שכן כל פעולה דורשת הקצאה של לפחות שתי יחידות מלפחות משאב אחד. לדוגמא: על מנת לפתח את המקצועיות שלי עלי להשקיע זמן בלימודים, כסף במימון שלהם, זמן לקורסים אלה ופניות רגשית, ואולי ציוד ? רכב להגיע למקום הלימודים ו...עט לכתוב בו, היינו מספר משאבים: כסף, זמן, ציוד ואנרגיה. מכאן שמתבקשת הקצאת משאבים יעילה להתנהלות, וחשיבה חדשנית לניהול.
קיימות שתי פרדיגמות שעשויות להפעיל את כלכלת המשאבים, להתייחס אל המשאבים ולתכנן את הקצאתם. האחת, ההתייעלות, מניחה כי היעדים נגזרים בהתאם לכמות המשאבים העומדת לרשותנו, ועלינו לייעל את הקצאתם למקסימום המירבי והמיטבי שנוכל כדי להפיק מהם את המירב. השנייה, החדשנות, הטוענת כי ניתן להציב יעדים מחוץ לתחום שהם, לכאורה, מסמנים, ולמצוא דרך יצירתית למצוא את המשאבים הדרושים להשגתם, פה עומדת לרשותנו החשיבה האינטואיטיבית, היצירתית, הילד שבנו השואל שאלות, והנכונות להחליף סימני קריאה בסימני שאלה, ו... לתת לדרך להתבהר ולהזדמנויות להזדמן בחתירה אל העוצמה הטמונה בריבוי משאבים.
ההנחה העומדת מאחורי המושגים עוצמה ומשאבים, גורסת כי עוצמה משמעה ריבוי משאבים, ואלה קיימים בשפע, יש מספיק עבור כולנו, וניתן להרחיב אותם מבלי לעשות זאת על חשבון הזולת, בכלכלה נבונה שלהם. מטרת הצבירה של שפע המשאבים היא לממש את עצמנו ואת ייעודנו באמצעות המשימה המקצועית, ובמסגרת העסק. הנחה זו עומדת בניגוד לתפיסה התחרותית לפיה קיים מחסור במשאבים, ולכן נוצר מצב בו 'אדם לאדם זאב', מלחמת הכל בכל, במטרה להשיג עוצמה כדי להתגונן בפני מחסור עתידי.
המקור העיקרי של המשאבים העומד לרשותנו הוא אנחנו, והאופן בו אנחנו תופסים ומגדירים את עצמנו. הרי אנחנו, באמצעות חושינו, עשויים להבחין במה העולם מזמן לנו, ואנחנו אלה שעלולים לא להבחין באותם דברים המזומנים ומזדמנים לנו. העולם מזמן לנו איספור אפשרויות ומאפשר לנו להפוך מקורות (sources), למשאבים (resources). לשם כך עלינו לזהות במקור את הפוטנציאל להפוך למשאב. אם נחליט להשקיע בו נעבד אותו, והוא עשוי להפוך למשאב. הפיכתו למשאב מגדירה אותו כמקור כוח, ויוצרת עבורנו נכס. שכן המשאבים הם בעלי-ערך וברי-חליפין. היכולת שלנו לעשות בו שימוש כרוכה ביכולת להבחין בו, לזהות אותו, לחוש עליו בעלות ולהכיר בערכו ולשאת באחריות לטפח אותו ולהישמר מלשחוק אותו ? להשתמש בו, להבדיל מלנצל אותו.
כלכלת המשאבים מבוססת על הנחה כי כל משאב הוא בעל פוטנציאל להגדיל את עצמו, ובסחר חליפין, גם את המשאבים האחרים. השאיפה היא להקצות כמה שפחות משאבים להשגת כמה שיותר משאבים נוספים, שיעמדו לרשותנו כדי להשיג עצמאות, לחבור למעגל כח, ולפעול במאמץ מזערי, בשילוב סינרגטי של כוחות פנימיים וחיצוניים, בהקבלה.
התיאוריה המוצעת פה היא פרדיגמה כלכלית הטוענת כי כל משאב הוא בעל פוטנציאל להגדיל את עצמו, ובסחר חליפין, גם את המשאבים האחרים, כשלא בהכרח הכסף מהווה גורם מתווך בעסקה. להבדיל מהחשיבה שהכסף הוא יחידת ההמרה של כל משאב ולכן נוכל לייצר שרשרת עסקאות הנראית כך: משאב א'=כסף=משאב ב'. למעשה, עשוי כל משאב להוות נכס, "מטבע" לרכישת עוד נכסים - מעצמו ו/או ממשאבים נוספים שעשויים להוות מטבעות לעוד... כלומר: 3 יחידות ממשאב א'=יחידה אחת ממשאב ב'=עוד יחידות ממשאב ב'=כסף. בכך, ניתן לעצב את המציאות הכלכלית-עסקית ולהעצים אותה, במטרה להגיע לעצמאות, למימוש והגשמה עצמית. לעוצמה רוחנית וכלכלית. ? עושר ואושר... ו... מכיוון שהאתגר הוא להשיג מקסימום תוצאה במינימום הקצאה, נחפש דרכים להקצות משאבים באופני פעולה שנוכל להפיק מהן יותר תוצאות וביותר ממישור אחד.
היצירתיות בכלכלת המשאבים שואפת להשיא את התוצאות בהתאם להגדרת היעדים הסובייקטיבית ועל פי התועלות שאנחנו מפיקים מהתוצאה. בכך ניתן להפיק, בחשיבה יצירתית, מגוון של תועלות ותוצאות מאותה הקצאה של משאבים, כך שכל פעולה נתונה תאפשר להפיק מקסימום מטרות. זוהי פעולה החותרת מבחינת איכות - להשבחת המשאבים מחד, ומבחינת כמות - שכפול שלהם מאידך. מכאן שכלכלת משאבים היא היכולת שלנו לארגן את המשאבים כמערכת כוללת על מנת להפיק מהם תועלות ולהפוך אותם לבעלי משמעות ערכית וכלכלית עבורנו. כלכלת משאבים מציעה רעיונות, עקרונות וכלים לשיפור היכולת שלנו לעמוד ביעדים האישיים והעסקיים שלנו.
אם כך, התפיסה של כלכלת משאבים מערכתית ויצירתית מתבססת על חשיבה של חדשנות פורצת דרך, שראשיתה בסימון הרצוי, העתיד (Planning from the future), ומציאת דרך יצירתית לגייס את המשאבים הדרושים למימושו. זאת לעומת התייעלות, הרואה בכמות המשאבים מגבלה, מכיוון שראשיתה במצוי, בהווה (Planning for the future), ומשמעה הגדרת יעדים בהתאם למשאבים הקיימים.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי