פנקס של חברא קדישא
חברא קדישא היא מוסד עתיק יומין בהיסטוריה היהודית. יש בידינו חומר רב על קיומו של המוסד הזה בקהילות ישראל בגולה ועל דרך ההתנהלות שלו במקומות שונים ובזמנים שונים. למעשה, מעניין לדעת, הפנקסים של החברא קדישא בקהילות רבות הם בעצמם מקור היסטורי חשוב למה שאירע בקהילות. הפנקס של החברא קדישא היה המקום שבו נרשמו המתים, יום הולדתם ויום מותם והמקום שבו הם נקברו. בנוסף נרשמו בפנקס מאורעות חשובים שאירעו בקהילה ובסביבתה. לחברא קדישא היה מעמד של כבוד בהרבה קהילות כיוון שהיו אלו חברי החברא קדישא שקבעו איזה נפטר ראוי להיקבר על יד איזה נפטר לפי מידת צדיקותו בחיים – מעין מעמד של שופטי מוסר ציבוריים. החשיבות של חברי החברא קדישא נבעה גם מכך שהם בחרו לעסוק בגמילות חסד עם המתים ולכן קרנם עלתה בעיני כל חברי הקהילה. היו מקומות שבהם החברות בחברא קדישא הוענקה במשורה ורק ליחידי סגולה.
תקנות והסדרים
במשך הדורות נקבעו תקנות שונות לחברא קדישא המקומית. מהתקנות אנו למדים שהיו חברים בחברא קדישא שניסו לנצל את מעמד ואת תפקידם החשוב כדי להרוויח ולעשוק את המשפחות האבלות. עם זאת התקנות גם מבטיחות הרבה פעמים אוטונומיה לחברא קדישא, כנראה כדי למנוע שליטה של כוחות אחרים בקהילה בענייני הקבורה. חברי החברא קדישא נהגו להחזיק במנהגים ייחודיים להם: צומות בימים מסוימים וחגיגות בימים אחרים. כיוון שלרוב לא נגבה תשלום עבור הקבורה, החברא קדישא הייתה צריכה למצוא דרכים לממן את פעולתה ולכן נערכו אירועי התרמה מסוגים רבים ושונים: צעדות, סעודות ומסעות התרמה. בדורות האחרונים גדל הצורך של החברא קדישא בכול מקום לקיים תקציב קבוע שלא כמו בעבר. החברא קדישא החלה להיות בעלים של רכוש ונכסים שנועדו להבטיח הכנסה קבועה לחברא קדישא ולאפשר את פעולתה. תהליך זה שינה לא מעט את האופי של החברא קדישא: בכול חברא קדישא נוצר מנגנון של מקבלי משכורת ובעלי תפקידים שונים שאחראים על הניהול השוטף של החברא קדישא. במדינת ישראל הוסמכו החברות קדישא השונות לטפל בקבורת המתים. החברות בארץ הן עמותות ונתונות לפיקוח המדינה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
