מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו
בימים הנוראים, בראש השנה וביום הכיפורים, אנו מטהרים את הנפש על ידי תפילה, תשובה והתקרבות אל הבורא. הרגשת הרוממות הקיימת בלבו של האדם במוצאי יום הכיפורים, מעידה על העובדה שהנפש אמנם הזדככה והתרעננה. מאותה שעה ואילך הנפש מסוגלת להשתתף בשמחת החג.השמחה של חג הסוכות היא שמחה שלמה, שמחת הגוף והנפש כאחד, ומי שלא ראה שמחה זו – כאשר היא היתה בעיצומה בבית המקדש – לא ראה שמחה מימיו.
לחג הסוכות ישנו שם נוסף: זמן שמחתנו, על-פי דברי התורה [דברים]"ושמחת בחגך, והיית אך שמח".במהלך החג, עורכות קהילות רבות ברחבי העולם אירועי "שמחת בית השואבה". האירועים נערכים ברוב עם וכוללים שירה וריקודים לצלילי כלי נגינה.
במוצאי החג הראשון של סוכות חוגגים את שמחת בית השואבה כדי לסמל את הציפייה לגשם. כדברי רבי עקיבא :"נסכן לפני מים בחג - כדי שיתברכו לכם גשמי השנה".בזמן שבית המקדש עמד על תלו, נהוגה הייתה מסורת בידי הפרושים לנסך מים על-גבי המזבח [ניסוך = יציקה], בייחוד יציקת מים או יין למטרה דתית, על מזבח . שמחת בית השואבה הייתה טקס שאיבת המים בחג הסוכות, ונחוגה בחצר בית המקדש בכל הלילות של חג סוכות. הטקס נועד להביא לשנת גשמים מבורכת.
שמחת בית השואבה היא מנהג יהודי עתיק, הקשור למצוות "ניסוך המים" שהונהגה בבית המקדש בחג הסוכות לאחר הבאת מי מעיין הגיחון לבית המקדש. היו שואבים אז מים לניסוך המים בחג, ובעת השאיבה היו שמחים, ככתוב: "ושאבתם מים בששון". על שמחת בית- השואבה אמרו חכמינו: "מי שלא ראה שמחה זו, לא ראה שמחה מימיו". חכמי ישראל היו זורקים ותופסים אבוקות של אש, והייתה זו שמחה עצומה.
בימי חול המועד היו נלווים למנהג הניסוך, שורה של טקסים, שהיו שמחים במיוחד. החל מרגע שאיבת המים במעיין הגיחון וכלה בזמן ניסוך המים בבית המקדש. במשך כל השנה, יחד עם הקרבת קורבנות שונים על המזבח, היו מנסכים יין על המזבח במקום מיוחד לכך. בשבעת ימי חג הסוכות, היו מנסכים בנוסף ליין גם מים.
מקורו של מנהג זה הוא בהלכה למשה מסיני, אם כי יש רמז במקרא. טעם המנהג נתפרש על ידי חז"ל, מכיוון שחג הסוכות, החל בתחילת עונת הגשמים, הוא החג בו נידונים על המים [גשם] של כל השנה החדשה.
מכאן אנו למדים כי אירועי שמחת בית השואבה בימינו נערכים "זכר למקדש", לשמחה הגדולה שנערכה אז, מתוך תקווה ותפילה שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ונזכה לשוב ולהשתתף בשמחת בית השואבה הגדולה בירושלים עיר הקודש.
ב"שמחת בית השואבה" נהוג לומר בנעימה את 15 פרקי התהילים [ק"כ - קל"ד] הפותחים ב"שיר המעלות".
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
