שבעת האושפיזין הבאים לבקרנו בסוכה
מנהג נפוץ בקהילות ישראל בחג הסוכות, שבכל יום מימי החג מזמינים את אחד האושפזין[ בארמית – אורחים] ועמו את שאר ששת האושפזין. אושפיזין על פי המסורת היהודית, הם אורחים רוחניים אשר באים לבקר בסוכה במהלך שבעת ימי חג הסוכות. מקורו של מנהג הזמנת האושפיזין לסוכה הוא ככל הנראה בתורת הקבלה ובספר הזוהר. כל האושפיזין הם דמויות תנ"כיות מן ההיסטוריה היהודית.
לפי בעלי הקבלה[מהזוהר לקוח]: באים בימי חג הסוכות לבקר כל איש חסיד וצדיק בסוכתו, כל אחד ביום אחד מימי סוכות. וכדי לזכות לראות בהוד זיו אושפיזין הרוחניים, מצווה להזמין שבעה אורחים (אושפיזין) גשמיים, והם עניים מהוגנים בני תורה, לסמוך על שלחנו איש אחד בכל יום מימי החג.
כשישראל יוצאים מבתיהם ונכנסים לסוכה, מתוך כוונה לשם- שמים, הם זוכים לקבל שם את פני השכינה, וכל שבעה הרועים הנאמנים יורדים מגן-העדן ובאים לסוכה, ונעשים להם אושפיזין:אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, דוד. הסדר הוא על-פי פסק האר"י ז"ל, אם כי ישנה דעה שהסדר הוא לפי סדר הדורות, כלומר - יוסף לפני משה ואהרן. ויש דעה שיוסף לא נמנה על האושפיזין, ושלמה המלך נמנה עליהם [אחרי דוד].
לכל אחד מהאושפיזין מיוחסת מידה - דהיינו ספירה מן הקבלה. שלושת הספירות העליונות אינן משויכות לאף אחד מהאושפיזין כיוון שהן מוגדרות כספירות 'מוחין', והן קודמות ליישום המעשי. אצל חסידי חב"ד מקובל כי באים גם האושיפיזין החסידיים.
לפי האמור:
ביום הראשון - יושב אברהם אבינו –ספירת חסד [ורבי ישראל בעל שם טוב]בראש כולם
ביום השני - יצחק אבינו -ספירת גבורה [ורבי דובער 'המגיד']
ביום השלישי - יעקב אבינו –ספירת תפארת [ורבי שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן]
ביום הרביעי – משה-ספירת נצח [ורבי דובער - אדמו"ר האמצעי]
ביום החמישי - יוסף -ספירת הוד [ורבי מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח-צדק]
ביום השישי – אהרון-ספירת יסוד [ורבי שמואל - אדמו"ר מהר"ש]
וביום השביעי - דוד –ספירת מלכות [ורבי שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב]
[ובשמיני עצרת - רבי יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ, והרבי מנחם מענדל - אדמו"ר נשיא דורנו].
כלומר, בכל יום באים כל האושפיזין, אך בכל יום יושב בראשם אחד הרועים, על פי הסדר המפורט. וכתוב, שהאושפיזין אוהבים לראות אורחים בסוכה, ואז הם מברכים את כל היושבים בה בשפע של ברכות.
במדרש מהמאה ה-16 של המקובל ר' מנחם עזריה מפאנו נאמר כי ישנה מקבילה נשית לספירות הקיימות בקבלה. מכאן, הדרך לדרוש שיש אופציה נשית לביקור האושפיזות קצרה במיוחד. הוא מונה שבע נשים אותן הוא רואה כנביאות ומראה כיצד הן מגלמות את אותן שבע איכויות קבליות המצויות אצל הגברים המבקרים. ביום הראשון אברהם ושרה המייצגים את מידת החסד. ביום השני יצחק ומרים (אחות משה) המייצגים את מידת הגבורה. ביום השלישי יעקב ודבורה הנביאה - מידת תפארת. ביום הרביעי משה וחנה (אמו של שמואל) - מידת נצח. ביום החמישי אהרון ואביגיל (אשתו השנייה של דוד המלך) - מידת הוד. ביום השישי יוסף וחולדה הנביאה - מידת יסוד. ואחרונים חביבים, ביום השביעי, דוד ואסתר המלכה המביאים איתם, איך לא, מלכות.
ונסיים בפיוט יפייפה :סוכה ולולב
סכה ולולב לעם סגלה / יחד ירונו ישאו תהלה
אל ממצרים גאלנו / דברות קדשו השמיענו
ענני כבוד הקיפנו / לארבע רוחות מטה ומעלה
נועם דרכיו לנו הודיע / מזיו הדרו לנו הופיע
דעת יום ליום אומר יביע / דעת יחוה לילה ללילה
ישמח ישראל בצל סכתו / יסתופף יחסה תחת אברתו
השם ככתבו וכקריאתו / כמספר סוכה מספרו עלה
מה עצמו רזי לולב ומיניו / ולי מה יקרו מאד עניניו
אשרי טהור לב השם רעיוניו / לסוד מצותו המעולה
שם בן ארבע בלולב חונה / במלוי ההי"ן לפרטיו תמנה
נוכח הלולב לשדרה תפנה / סביביו מיניו גרן עגלה
ההדס רומז לשלושה אבות / משה אהרן בדי ערבות
יוסף ללולב חמדת לבבות / דוד לאתרוג כלה כלולה
חותם תעודה תתיר לבנך / זבד טוב תזבד לעם לך
קורא ומיחל לישועתך / יתקדש שמך בפינו סלה
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
